בזכות טיקטוק: בייטדאנס צברה הר מזומנים של 50 מיליארד דולר
בזכות טיקטוק: בייטדאנס צברה הר מזומנים של 50 מיליארד דולר
הבעלים של הרשת החברתית בנתה ערימת מזומנים אדירה ותבצע רכישה חוזרת של מניות בשווי 5 מיליארד דולר. ההכנסות הרבעוניות זינקו ב־40% למרות החשש שטיקטוק פועלת ככלי מעקב המוני אחרי משתמשים וטענות כי הפכה לחממה לשיח אנטישמי
בייטדאנס, הבעלים של טיקטוק, יוצאת במהלך רכישה חוזרת של מניות בשווי 5 מיליארד דולר. הענקית הסינית יושבת על ערימת מזומנים בהיקף של 50 מיליארד דולר, שאותה השיגה בזכות הצמיחה המטאורית של הרשת החברתית שבבעלותה. בייטדאנס צפויה לרכוש מניות מהמשקיעים ב־160 דולר למניה.
בשלושת החודשים שהסתיימו ביוני רשמה בייטדאנס זינוק של 40% בהכנסות, שהסתכמו ב־29 מיליארד דולר. הרווח לפני ריבית ומס הסתכם ב־9 מיליארד דולר — כך לפי חשיפת "סאות' צ'יינה מורנינג פוסט". ענקית הטכנולוגיה מטא, לשם השוואה, רשמה באותו רבעון רווח נקי של כ־11 מיליארד דולר. סכום זה כולל רווחים שרשמה מפייסבוק, מסנג'ר, אינסטגרם וואטסאפ וכן מחטיבת המציאות המדומה.
בייטדאנס (ByteDance), שהוקמה ב־2012, שואפת לרכוש את מניותיה ממשקיעים כמו סופטבנק וג'נרל אלקטריק, בעסקה שתגלם לה שווי של 268 מיליארד דולר, הערכה הנמוכה בכ־11% מהמחיר שבו השלימה רכישה חוזרת ב־2022. שווי השוק של המתחרה מטא עומד על 815 מיליארד דולר, בעוד המתחרה הקטנה יותר X (לשעבר טוויטר) הוערכה על ידי בעליה אלון מאסק בשיחות סגורות לפי שווי של כ־19 מיליארד דולר.
בשנה החולפת, חטיבת המשחקים של בייטדאנס לא רשמה הצלחה מההתרחבות האגרסיבית שלה. במקביל, פעילותה נפגעה מההאטה בכלכלה הסינית והרגולציה המחמירה שהטיל הממשל בבייג'ינג על מגזר הטכנולוגיה. עם זאת, בייטדאנס מציגה ביצועים חזקים למדי שמאחוריהם מככבות טיקטוק וגרסתה התאומה לציבור הסיני, Douyin. האפליקציות אחראיות להכנסות המזנקות והר המזומנים התופח עם הצלחתן העולמית, שכוללת 2 מיליארד משתמשים פעילים חודשיים. הפופולריות לא רק מיתרגמת להכנסות עתק מפרסום דיגיטלי, אלא גם ממסחר מקוון, תחום שאליו נכנסת בייטדאנס באיטיות אך בעקביות.
המספרים המרשימים משקפים עוד נדבך מהעוצמה של טיקטוק דרך בייטדאנס. הרשת החברתית הפכה בשנים האחרונות לדומיננטית ביותר בקרב צעירים, שנטשו לחלוטין ולעתים מעולם לא התחברו, לאפליקציות הוותיקות יותר כמו פייסבוק. עוצמה זו, כשהיא נמצאת בידי חברה בשליטה סינית וכפופה לחקיקה המקומית האגרסיבית, מעוררת דאגה. לא רק שטיקטוק עומדת בפני בחינה וחקירות של ממשלות בעולם, אלא שגובר החשש בקרב רגולטורים, כי מדובר במכשיר בשימוש הממשל הסיני להפצת מידע מטעה ותעמולה, וכי האפליקציה הפכה כלי מעקב המוני אחרי משתמשים ברחבי העולם. חששות אלו הביאו ממשלות לאסור את ההתקנה והשימוש בה במכשירים סלולריים של עובדי מדינה ומשרתים בצבא, כמו גם לדחוף למכירת האפליקציה לידיים אמריקאיות, שיבטיחו את פרטיות המשתמשים ושלמות הנתונים האישיים שלהם. במדינות רבות אחרות, כמו הודו, איראן, נפאל וסומליה, אסרו לחלוטין את פעילות האפליקציה.
לא רק זאת, אלא שההשפעה התרבותית העצומה של טיקטוק, בו בזמן שהפלטפורמה איננה מסוגלת, בשל הפורמט הקצר, לארח דיונים מורכבים — הפכה אותה למקור של כאוס ולמרחב של ויכוחים פוליטיים, שגולשים לא אחת למחוזות קונספירטיביים. בעת הזו גוברים החששות הללו במיוחד, כמו גם הביקורת כלפי הפלטפורמה כי הפכה חממה לרטוריקה אנטי־ישראלית ואנטישמית. ההאשמות הללו אף הביאו את מנכ"ל טיקטוק שואו זי צ'ו ליזום פגישות מפייסות עם הקהילה היהודית בארצות הברית.
לאחרונה חשף ה"וול סטריט ג'ורנל", כי אחד מבעלי המניות בבייטדאנס הוא המיליארדר היהודי־אמריקאי ג'ף יאס, אחד התומכים המרכזיים של פורום קהלת. יאס נחשב לפי הג'ורנל כמי שמקדם את האינטרסים של טיקטוק בארה"ב בניגוד לעמדת הממשל.
במקביל מפרסמת טיקטוק בהודעות לעיתונות, כי מאז פרצה המלחמה היא שכרה עוד מסנני תוכן דוברי ערבית ועברית, החלה לפעול בשיתוף עם ארגונים יהודיים ומוסלמיים לזיהוי דיבור שנאה ברשת, ופועלת להסיר מיליוני סרטים שלא עומדים במדיניות החברה. כך, למשל, הסירה את הסרטונים, התיוגים והאזכורים ל"מכתב לאמריקה" של אוסמה בן לאדן, שהפך טרנדי לאחרונה.
סבב הפגישות שקיים המנכ"ל לא האט את הביקורת העזה, ולפחות בארצות הברית, שורה של מחוקקים כבר הבטיחו לפעול נגד טיקטוק באופן שיגביר את שקיפות פעולותיה, לרבות האופן שבו היא מפקחת ומסננת תוכן. אחדים אף הבטיחו כי ידחפו לחסימת השימוש בה. לפחות ברמת המדינה הפעולות טרם נשאו פרי.
