שוברת קודיםהקריפטו לא צריך להיות שוויץ חדשה
שוברת קודים
הקריפטו לא צריך להיות שוויץ חדשה
מאז תחילת הלחימה גייסה אוקראינה מעל ל־54 מיליון דולר תרומות בנכסים קריפטוגרפיים, שעזרו לממן ציוד צבאי ורפואי. אך לא צריך למהר לחגוג את מערכת התשלומים שרק לכאורה לא רואה גבולות, בנקים או לאומים
כשפלשה רוסיה לאוקראינה, פעלו במהירות כל חלקי הממשל האוקראיני באוריינות טכנולוגית יוצאת דופן. בין היתר קראו לציבור ברחבי העולם לתרום למדינה המותקפת במטבעות קריפטו, באופן ספציפי - ביטקוין, את’ר ו־USDT (מטבע יציב שמונפק על ידי גוף בשם “טטר”). בתוך זמן לא רב, אחרי שאיששו את מהימנות כתובת הארנק הדיגיטלי, המטבעות החלו לזרום והבהירו שיהיו הביקורות אשר יהיו, מטבעות קריפטו הפכו נכסים מוכרים מספיק כדי להיות חלק מהקונפליקט.
נכון, אוקראינה לא באמת צריכה מטבעות שיבא אינו (מטבע קריפטו שנוצר כבדיחה ונושא את דמותו של גזע כלבים יפני), והאמת שהיא לא שרויה תחת סנקציות כלכליות שעליה לפנות למערכת תרומות עוקפת מדינות, ולמרות הכל אוקראינה המותקפת היא היום הבעלים הגאים של נכסים קריפטוגרפיים שמוערכים נכון לכתיבת שורות אלו במעל ל־54 מיליון דולר שהגיעו מתרומות מרחבי העולם, בהם אפילו גם כמה NFT של דמויות מאוירות מטופשות. תרומות הקריפטו, כך נמסר, עזרו לממן ציוד צבאי, ציוד רפואי וסחורות אחרות עבור המאבק האוקראיני. לנוכח נתונים אלו, קשה להתווכח - קריפטו עשה עבודה לא רעה בכלל.
אבל לכל מטבע יש שני צדדים, ובמקרה הזה שוק הקריפטו פעיל גם ברוסיה, שם נרשמה עלייה חדה יחסית ברכישת מטבעות קריפטו באמצעות רובל, המטבע החבוט. מי שרכשו את המטבעות הם בעיקר אזרחים בעלי ממון שחיפשו להעבירו בחשאי על אף האיסורים של הממשל המקומי לייצא הון ומבעד לחומות הסנקציות של העולם המערבי. באוקראינה חששו משימוש זה בדיוק, וסגן ראש הממשלה, מיכאילו פדורוב, ביקש מבורסות קריפטו לחסום משתמשים רוסים. אף אחת מהבורסות לא הסכימה לעשות זאת, שהרי מדובר במהלך פוליטי שעומד בסתירה גמורה לעקרונות שוק הקריפטו. “ביטקוין הוא התגלמותם של ערכים ליברטניים שמעדיפים אינדיבידואליזם וזכויות אדם”, צייץ בתגובה ג’סי פאוול, מנכ”ל בורסת הקריפטו הפופולרית קראקן.
היכולת לשחק כך עם ועבור שני הצדדים הפכה ליום חג בשוק הקריפטו שראה במלחמה זו “מלחמת הקריפטו הראשונה” (אם כי טענה זו סובלת מבררנות היסטורית). הנה מערכת התשלומים האלטרנטיבית שלא רואה גבולות, בנקים או לאומים. כשממשלות מצויות בכאוס, מרקם החיים החברתי והפוליטי מתפורר, בנקים מסורתיים הופכים למוסדות שלא ניתן לסמוך עליהם, והנה הקריפטו מעניק פתרון למצוקה כלכלית שכסף־מדינה ייצר. פעם דיברו בעיקר על הכוח של ביטקוין ויתר מטבעות הקריפטו להגן מפני אינפלציה — ראו איך הוא מגן כעת על החיים עצמם, על החופש לבצע עסקאות. הנה טכנולוגיה שמייתרת את הצורך באמון, אדישה לפוליטיקה וכוח. חירות, שוויון, אחווה. האם זהו המצב? האם זוהי אכן מלחמת הקריפטו הראשונה? ומה עלינו ללמוד מהשימוש בקריפטו? האם על קיומה של תרבות פיננסית חדשה?
1. לא מלחמת הקריפטו הראשונה
קריפטו, כמו מכשירים פיננסיים אחרים שמתיימרים להעביר ערך תוך התרסה נגד גבולות מדינה, פיקוח ממשלתי או בין־ממשלתי, אינו זר למלחמות. אף שקיומו יחסית צעיר (כ־13 שנה), מטבעות קריפטו משתתפים במלחמה האיומה בתימן שעליה כמעט לא מדברים, היו צורת הערך שאותה ביקשו בדלנים פרו־רוסים לגייס כתרומות ב־2014 בזמן הפלישה הרוסית לחצי האי קרים (גם טריטוריה שהיתה אוקראינית), ושימשו אלטרנטיבה להעברת ערך עבור הצדדים הלוחמים באפגניסטן (וגם חלק מהאזרחים) ובמלחמת האזרחים בסוריה.
עד כמה מהותי הקריפטו בקונפליקט? לאורך השנים ובאזורי קונפליקט (עם חיבור לאינטרנט) השתמשו בקריפטו כדי להתחמק מסנקציות. אך ככל שממשלות ברחבי העולם פועלות להסדיר את המערכת הפיננסית, ובורסות שונות מבקשות לציית לרגולטורים כדי להמשיך לפעול, כך מתבהרת מוגבלותו של הקריפטו ככסף שלא ניתן לאיתור. למעשה, מרבית מטבעות הקריפטו ותנועתם שקופה לחלוטין ולכן בנקודות היציאה שלו - כשרוצים להמיר אותו חזרה לכסף־מדינה - יעצרו הבורסות השונות את יציאת הכסף ה”מלוכלך” שעליו חלות סנקציות כלכליות. במקרה הספציפי הרוסי, קריפטו גם לא יכול לשמש חלופה רלבנטית להעברת ערך מחוץ למדינה עבור האוליגרכיה הרוסית או בעלי הון קטנים יותר, משום שהיקפו של שוק הקריפטו קטן מדי. ועדיין לא הזכרנו שקריפטו הוא כסף איטי, לא יציב, שדורש אוריינות טכנולוגית, ורק כ־300 בתי עסק ברחבי רוסיה מקבלים אותו. לא ממש הצלה לציבור הרחב.
מן העבר השני, אוקראינה, נחשפת חולשה אחרת של קריפטו, היות שהשוק מהווה כר פורה לרמאויות. בעולם הלא מפוקח של הקריפטו קבוצה תרמיתית אחת לפחות זוהתה. הקבוצה השיקה מטבע בשם Peaceful World והחלה למכור אותו בפלטפורמת Uniswap. גם חשיפת הקבוצה לא עצרה את העלייה בערך המטבע, שממשיך לעלות אפילו אחרי שהתובעת הכללית של מדינת ניו יורק שחררה אזהרה מיוחדת לציבור הרחב: “הרמאים מנצלים לעתים קרובות משברים כדי לנצל את הנדיבות והחמלה שלנו”, וביקשה שלא למהר ולתרום לפרויקטים שמפורסמים באופן רנדומלי ברשתות החברתיות.
אם כך, יש לומר בכנות כי תפקידו של הקריפטו מוגבל. פרופורציות, כמו שאומרים. זו אינה מלחמת הקריפטו הראשונה וזה לא הפתרון לאזרחים במשבר נזילות. נכון, שוק הקריפטו הוכיח את עצמו כחלק מהתרבות שבה אנו חיים, אך קיומה של תרבות לא מעיד דבר על עמידותה או חשיבותה.
2. אף טכנולוגיה לא נשארת א־פוליטית
הכלכלה המסורתית משרתת את העשירים מכולם. אלה, בהם גם האוליגרכיה הרוסית, פעלו באגרסיביות בשנים האחרונות כדי להחריג עצמם מכל חקיקה שניסתה להפוך את תנועת ההון ברחבי העולם לשקופה ומפוקחת. הלובי העצום שהפעילו הצליח לעוות כל דרישה לגילוי, עד שב־2020 דו”ח מיוחד של ה־FBI התריע שתעשיית קרנות ההשקעה הפרטיות, שמנהלות כ־10 טריליון דולר, הפכה ל”כלי של מעבר הון במקרי הונאה, פשע מאורגן והתחמקות מסנקציות”.
כן, המערכת הפיננסית המסורתית היא אשמה עיקרית בצבירת הון לא שוויונית, שלא לדבר על כך שכסף מדינה הוא המכשיר איתו מממנים מלחמות. כל אלו הן ביקורות נכונות וענייניות, אך האם משמעות הדבר שהעולם צריך עוד דרכים להרוויח ממלחמה? לא. האם העולם זקוק לעוד מכשירים פיננסיים שמתיימרים להיות א־פוליטיים או ניטרליים רק כדי להצדיק את זכות המשתמשים בהם להרוויח כסף מכל הצדדים? באמת שלא.
ביטקוין, יסבירו לכם המאמינים, הוא טכנולוגיה א־פוליטית שאותה פשוט “מאמצים”, אבל לא כמו שמאמצים את האייפון אלא כפי שמאמצים את הטנק, מטוס הקרב או רובה הסער. אבל באלגוריה הזו, מי שלא מאמץ את הביטקוין הופך לקורבן שלו. שום טכנולוגיה שמתיימרת להיות א־פוליטית לא נשארת כזו כשהיא עוברת לידי האדם, ושום טכנולוגיה לא תהיה מוגנת מנטיית האדם לנצל אותה לרעה. קריפטו לא יציל אותנו מעצמנו, לא יעניק לנו חירויות, לא יגן עלינו מפני אחרים. כשהמרקם החברתי והפוליטי מתפורר, שום טכנולוגיה לא תציל.
ניטרליות טכנולוגית - הרעיון שלפיו אף על פי שלטכנולוגיה יש השפעה, אין לטכנולוגיה כוונה מוסרית באופן אינהרנטי לעשות טוב או רע
