דו"ח טכנולוגיאופטימיות זהירה: ייתכן שהטכנולוגיה לא תחריב את העולם
דו"ח טכנולוגי
אופטימיות זהירה: ייתכן שהטכנולוגיה לא תחריב את העולם
ניתוח חדש שהתפרסם בכתב העת המדעי Joule מצא כי מחקרים רבים שהזהירו מפני הרס סביבתי באמצעות טכנולוגיה החמיצו את יכולת ההתחדשות של החברות, למשל בתחום הדאטה סנטרים. בסופו של דבר היכולת הזאת תורמת דווקא לצמצום הפליטות
לכל מה שאנחנו עושים יש השפעה, אפילו ברשת; בין אם זה להזרים סדרה בנטפליקס, להפעיל פלייליסט בספוטיפיי, להעלות פוסט בפייסבוק, לשלוח תמונה לחברים בווטסאפ או להגיב על מייל מהעבודה.
אלו פעולות שדורשות אנרגיה, שעושות שימוש במשאבים מקומיים ומרוחקים, ושיש להן אימפקט על העולם שמסביבנו. זה נתון יסוד. אבל השאלה היא איזה אימפקט. האם הוא משמעותי ומצטבר או שמא זניח ושואף לאפס? האם סגנון החיים שלנו תורם להרס החיים על כדור הארץ או שבתמונה הכוללת אין סיבה אמיתית לדאגה?
מחקרים על שימוש חריג במים, מההשלכות הסביבתיות של דאטה סנטרים, וניתוחים שהופיעו בשנים האחרונות, חלקם הובאו מפעם לפעם במדור זה, הצביעו לעבר הקצה המדאיג של הסקאלה. הם טענו שכריית ביטקוין ומטבעות קריפטו אחרים צורכת חשמל בכמויות אדירות ועלולה להביא לנזק סביבתי. לדאטה סנטרים, מרכזי המחשוב הענקיים שעומדים מאחורי מרבית השירותים המקוונים שלנו, יש השלכות סביבתיות ניכרות שכוללות שימוש חריג במים וגם צריכת אנרגיה גבוהה. אפילו הפוסטים שלנו בפייסבוק מביאים לפליטת גזי חממה, אבל ניתוח חדש שהתפרסם בשבוע שעבר בכתב העת המדעי Joule מעלה סימני שאלה רבים סביב אזהרות האבדון האלו. דאטה סנטרים, נטען, אינם כאלו מפלצות מרושעות, ולא צריך להקשיב למומחים שמייעצים לנקוט צעדים כמו הזרמת סרטים באיכות נמוכה יותר בנטפליקס כי ההשפעה זניחה כך או כך.
"טענות לא מבוססות קובעות מדיניות"
החוקרים שמאחורי הניתוח, פרופ' אריק מָסָנֶט מאוניברסיטת קליפורניה בסנטה ברברה, וד"ר ג'ונתן קומי, חוקר עצמאי ואחד המומחים המובילים בעולם בנושא ההשפעות הסביבתיות של טכנולוגיה, מקווים שהפרסום יסייע להחזיר קצת מציאות לדיון סביב טכנולוגיה וסביבה. "הזינוק בפעילות הדיגיטלית שנגרם בעקבות מגפת הקורונה גרף אזהרות חמורות על נזק סביבתי", אמר מסנט ל"ניו יורק טיימס". "אנו חוששים שטענות לא מבוססות, שלעתים מועצמות במדיה חברתית, יכולות להשפיע על התנהגות ומדיניות. אנחנו מנסים לספק כמה כלים וקווים מנחים בחשיבה על סגנון החיים הדיגיטלי שלנו ועל ההשפעה שלו על צריכת אנרגיה ועל הסביבה".
לדברי השניים, טענות מנופחות לגבי הנזק הסביבתי של טכנולוגיה מגיעות מחוקרים שכוונתם טובה, אך שלא מבינים איך שינויים מהירים ברכיבים טכנולוגיים כמו מעבדים, זיכרון, אחסון ורשתות הופכים את הנחות היסוד שלהם לשגויות. התוצאה היא תחזיות שלא לוקחות בחשבון חידושים חוסכי אנרגיה ולא משקללות את אופן העבודה של מערכות. בכל הנוגע להזרמת וידאו למשל, מרגע שהתשתית פעילה ומתפקדת צריכת האנרגיה שלה פחות או יותר זהה בין אם מוזרמות כמויות גדולות או קטנות של מידע. בנוסף לכך שיפורים עקביים בטכנולוגיה מביאים לירידה בצריכת החשמל לאורך זמן, גם בשעה שהביקוש למידע גדל.
כך למשל ב-2020 דיווחה טלפוניקה הספרדית על גידול של 45% בתעבורת המידע ברשת הטלקום שלה, אך צריכת האנרגיה נותרה ללא שינוי. ספקית האינטרנט האמריקאית Cognet דיווחה בתקופה זו על גידול של 38% בתעבורה, בשעה שצריכת החשמל שלה צנחה ב-21%. "כן, אנחנו משתמשים בהרבה יותר שירותי מידע ומעבירים הרבה יותר מידע דרך הרשתות שלנו, אבל אנחנו גם מתייעלים מהר מאוד", אמר קומי ל"ניו יורק טיימס".
"צריכת האנרגיה של דאטה סנטרים עלתה בין 2010 ל-2018 ב-10% בלבד"
כשל נפוץ אחר שמעלים החוקרים הוא בחינה של מגזר בעל צמיחה מהירה ובניית הנחות שלפיהן צריכת החשמל תגדל באופן יחסי לגידול במגזר, ושהוא עצמו מייצג את כל התעשייה. הדוגמה הרלוונטית במקרה זה היא דאטה סנטרים, הליבה של העולם המקוון המודרני שבלעדיהם לא ניתן היה להשתמש בשום שירות. דאטה סנטרים גדולים, בפרט של שירותי הענן של ענקיות טכנולוגיה ובראשן אמזון, מיקרוסופט וגוגל, באמת צורכים כמויות אנרגיה משמעותיות. בין 2010 ל-2018 עומס המידע בדאטה סנטרים של שירותי ענן גדולים גדל ב-2,600%, וצריכת האנרגיה שלהם ב-500%. לא יחסי, אך עדיין משמעותי. ואולם צריכת האנרגיה של כלל מגזר הדאטה סנטרים עלתה ב-10% בלבד.
לדברי החוקרים, זה קרה בגלל מעבר משמעותי לדאטה סנטרים גדולים ויעילים יותר של ענקיות הטכנולוגיה על חשבון מערכים קטנים ומיושנים: ב-2010 79% מפעילות הדאטה סנטרים היו במערכים אלו, בעוד ב-2018 89% מהפעילות התנהלו בדאטה סנטרים הגדולים.
כלומר בשעה שבחינה של פעילות הענן של ענקיות הטכנולוגיה עלולה ליצור את הרושם של גידול מפלצתי בצריכה האנרגיה, היא כשלה לקזז את החיסכון שנרשם מזניחת תשתיות מיושנות יותר. התוצאה היא עלייה מתונה יחסית בפועל, דווקא בעשור שבו השימוש בשירותים מקוונים התפוצץ.
ביטקוין הוא נקודה חמה שיכולה להוות בעיה
מנגד, כשמדובר בביטקוין,מנסט וקומי זהירים יותר. הם אמנם מתריעים ממחקרים שמפרסמים תחזיות מבהילות כמו "פליטות גזי חממה מכריית ביטקוין ידחפו להתחממות גלובלית של מעל 2 מעלות", ובאופן כללי ממליצים להיזהר עם תחזיות של יותר משנתיים או שלוש שנים קדימה. ואולם ביטקוין, לדבריהם, הוא משהו מדאיג כי מגמות התייעלות שמאפיינות תחומים אחרים מקוזזות על ידי המבנה של המטבע שמחייב כוח חישוב הולך וגדל כדי לכרות מטבעות חדשים ככל שעובר הזמן. "זו נקודה חמה שצריך לעקוב אחריה מקרוב ושעלולה להפוך לבעיה", אמר מנסט ל"ניו יורק טיימס".
אוניברסיטת קיימברידג' כבר העריכה בעבר שכריית ביטקוין צורכת 0.4% מהחשמל בעולם, נתח משמעותי בהתחשב בכך שכל הדאטה סנטרים צורכים 1% מהחשמל. קומי לא פוסל הערכות אלו על הסף, וגם מצביע על סוגיה חשובה: מה אנו מקבלים בתמורה לצריכת חשמל גבוהה זו. "כשמדובר בדאטה סנטרים, אני חושב שאנחנו זוכים לשימוש רב ערך מה-1% הזה. אני לא בטוח שזה נכון לגבי הנתח של ביטקוין".
שיפור תמידי בטכנולוגיה
טכנולוגיה היא מוצר מורכב, משתנה ומתפתח תדיר, עם נטייה מובנית להתייעלות ולהשתפרות משמעותית. האם יש לה השפעות סביבתיות? בהחלט. לכל דבר שאנחנו עושים יש. אבל אלו כנראה לא חמורות כמו התחזיות הגרועות ביותר, וההשפעות רק קטנות והולכות. בטח כשענקיות טכנולוגיה התחייבו לאפס את פליטות הפחמן שלהן ולעבור לשימוש באנרגיות מתחדשות, ופועלות באמת כדי לעמוד ביעדים אלו, וחלקן אפילו הגיעו כבר ליעדים אלו.
וזאת עוד בלי ששקללנו את הדרכים העקיפות שבהן הטכנולוגיה חוסכת פליטות גזי חממה: הזרמת סרט בנטפליקס יכולה להחליף יציאה לקולנוע או שכירת DVD; ופגישה בזום יכולה לבוא על חשבון פגישה פיזית שמצריכה שימוש בכלי רכב. אפשר להעריך, בזהירות, שההשפעה הכוללת של טכנולוגיה היא צמצום במספר הפליטות בחיי היום-יום. סיבה קטנה לאופטימיות בתקופה קשה זו.
