2024 בהייטק הישראלי: היציאה מהמשבר תלויה בנו
2024 בהייטק הישראלי: היציאה מהמשבר תלויה בנו
פתיחתה של שנת 2024 מוצאת את מדינת ישראל באחד הרגעים הקשים בתולדותיה. מאז אירועי 7 באוקטובר הפוקוס העיקרי של כולנו הוא על השבת הביטחון ודאגה לחטופים, לחיילים ולאזרחים. אולם, הכלכלה הישראלית היא נדבך נוסף שמחייב את תשומת ליבנו בהיותו ״כיפת הברזל״ של המשק הישראלי המספקת את החוסן הלאומי בזמן המלחמה ואחריה. בשל כך, עלינו למנוע פגיעה בטווח הארוך בכלכלה ובמיוחד בענף המשמש כבר שנים כקטר הצמיחה של המשק - ההייטק הישראלי.
המשבר בהייטק החל עוד לפני המלחמה, הרפורמה המשפטית, שעליה הוכרז בינואר אשתקד, תפסה אותנו בעיצומו של משבר כלכלי עולמי שנגרם בשל שינויים דוגמת האינפלציה שהרימה ראש ועליות הריבית שבאו בעקבותיה, לצד אירועים גיאופוליטיים ובהם המלחמה באוקראינה ומלחמת הסחר בין ארה"ב לסין. על רקע המצב השברירי הזה, הרפורמה המשפטית הובילה את הכלכלה הישראלית למשבר, שחרג אף מעבר למידותיו של המשבר בעולם. לראשונה נוצר חשש בקרב משקיעים זרים, כי ישראל - אשר נהנתה במשך שנים ממשטר דמוקרטי יציב וממערכת משפט עצמאית וחזקה - צועדת כעת לחוסר יציבות משפטית. יציבות משטרית היתה מאז ומעולם אחד האדנים החזקים ביותר שעל בסיסם זרם הון מכל העולם לכלכלה הישראלית, וחוסר הוודאות גרם למשקיעים בעולם, כולל גופים מוסדיים גדולים, להדיר את רגליהם מישראל.
השילוב של המשבר העולמי וחוסר היציבות בישראל הוביל לשפל של השקעות בהייטק בישראל. אמנם הרבעון האחרון של השנה רק הסתיים, אבל נתונים שנתיים ראשוניים כבר מעידים כי ב-2023 חווינו ירידה של יותר מ-60% בהיקף ההשקעות בהשוואה ל-2022. מדובר בירידה חדה במיוחד גם בהשוואה לעולם - לדוגמא, ענף ההייטק בארצות הברית ובאירופה סבל אף הוא מירידה בגיוסים, אך זו הסתכמה בכ-30% ובכ-40% בהתאמה.
ואז הגיעה המלחמה. רבבות יזמים ועובדי הייטק גויסו למילואים, וחברות רבות נאלצות מאז לפעול עם כח אדם מצומצם ולתעדף עמידה בהתחייבויות קיימות על חשבון חשיבה ארוכת טווח. עובדי ההייטק אשר לא גויסו למילואים נחושים להוכיח למשקיעים וללקוחות מעבר לים, כי אפשר לסמוך על הטכנולוגיה הישראלית גם במצבי חירום. זאת כדי לעמוד באמירה שכבר שגורה בפי כולנו - Israeli Tech Delivers, No Matter What.
עם פתיחתה של שנת 2024 אנחנו יכולים כבר לומר שהמאמץ משתלם. המשקיעים בחו"ל מלאי הערכה, ואפילו הערצה, להייטקיסטים שלנו. במידה רבה, האמון בעולם כלפי ההייטק הישראלי רק גדל. בנוסף, בשונה מהרפורמה המשפטית שערערה את תפיסת המשקיעים כלפי יסודות המשטר הישראלי, המלחמה נתפסת דווקא כאירוע נקודתי, העתיד להסתיים בעתיד הנראה לעין. מה גם, שהכלכלה הישראלית כבר הוכיחה, כי היא יודעת לצלוח מלחמות מבלי לסבול מנזק ארוך טווח.
יש גם מקום לאופטימיות, כי המאמץ המלחמתי עשוי להוביל להאצת החדשנות והפיתוחים הטכנולוגיים. למעשה, מאז שפרצה המלחמה, ההערכות הן שהצבא, שתמיד משמש כחממה וכמאיץ טכנולוגי, מזרז כעת פרויקטים טכנולוגיים שלולא המלחמה היו לוקחים שנים – בדומה לטרנספורמציה הדיגיטלית המואצת שחווינו בתקופת הקורונה. כעת, תחומים כמו סייבר ובינה מלאכותית (AI) חווים עדנה, כאשר הצבא משתף פעולה עם חברות הייטק בפיתוח יכולות פורצות דרך. אך חדשנות זו לא מוגבלת רק לסייבר, גם תחומים כמו פינטק, בריאות דיגיטלית, וטכנולוגיה חקלאית ייהנו מגל חדשנות זה, היות שהטכנולגיות שבבסיסו חוצות תחומים רבים. קרנה של ישראל עלתה בתחומים אלה בשנים האחרונות, ויש לנו הזדמנות לבלוט עוד יותר בשנים הבאות.
ועדיין, חרף ההזדמנויות שמעבר לפינה, המשבר הנוכחי בהייטק הוא חסר תקדים, וטומן בחובו סיכונים ניכרים. בראש ובראשונה, המשקיעים בחו"ל, שהסיטו השקעות מישראל עקב הרפורמה המשפטית, לא ממהרים לחזור. יש להם מספיק חלופות אטרקטיביות, ויהיה קשה לגרום להם לשוב ולתעדף דווקא את ישראל – בטח כל עוד עננת הרפורמה מוסיפה לרחף מעל. במובן זה, חוסר היציבות המשטרי היה ונותר האיום המרכזי על ההייטק הישראלי. קיים גם הסיכון, שהמלחמה תתארך או תתעצם. במקרה כזה, המשקיעים עלולים לחשוש, כי הפעם מדובר באירוע עם פוטנציאל נזק ארוך טווח. בריחת משקיעים עלולה להנחית מכה אנושה על ההייטק ועל הכלכלה הישראלית. ההייטק מהווה כיום כ-40% מהתוצר, ותרומתו היא קריטית להכנסות המדינה ממסים, ליתרות מטבע זר, לחיזוק השקל ולהגנה מפני אינפלציה. ולכן, בלי הייטק חזק, המזרים משאבים ניכרים לקופת המדינה, הכלכלה הישראלית פשוט לא תוכל לספק תשתיות ושירותים חברתיים בהיקף הנדרש.
כדי להתמודד עם איומים אלה, נדרש ניהול אחראי יותר של הכלכלה הישראלית. אחריות פיסקאלית צריכה להיות חלק מהפקת הלקחים מהשנה האחרונה ודורשת מדיניות ותקציב מעוררי לכידות תוך הגעה להסכמות רחבות. כבר כעת יצרה המלחמה בור גדול בתקציב, ויהיה בלתי אפשרי להתמודד איתו אם תקציבים סקטוריאלים לא יוסטו לסיוע רחב לעסקים, לשיקום יישובים ותשתיות, הצטיידות מחודשת של הצבא ועוד.
בעוד שהמשבר הכלכלי בעולם כבר מראה סימנים של סיום, היציאה מהמשבר המקומי בישראל תלויה בעיקר בנו. ישראל התברכה בכישרונות יוצאי דופן ובנשות ובאנשי עשייה, יצירתיות וחזון, שבנו כאן אומת סטארט-אפ לתפארת. אם נשכיל ליישב את המחלקות בינינו, ולהבטיח להייטק הישראלי את הסביבה הטובה ביותר שבה יוכל לשגשג, הרי שהשדרה המופלאה הזו של יזמים ואנשי טכנולוגיה ידעו לייצר את התנאים שיחלצו את ההייטק מהמשבר ויעלו אותו ואת כל המשק הישראלי שוב על פסים של צמיחה.
הכותבת היא שרית פירון, שותפה מנהלת ב-8Team
