בלעדיאוניברסיטת ת"א תמכור לחברות ענק מינוי למעבדות שלה
בלעדי
אוניברסיטת ת"א תמכור לחברות ענק מינוי למעבדות שלה
כלכליסט טק: תמורת רבע מיליון דולר לשנה החברות יקבלו זכויות שימוש בממצאים של מרכז המעבדות החדש. בין הפיתוחים במעבדות: רובוטים לטיפול בילדים ותוכנות שיחברו מסמכים משפטיים • כתבה רביעית ואחרונה בסדרה
מרכז למעבדות חדשנות יישומיות שמקימה אוניברסיטת תל־אביב בשיתוף עם חברות ענק בינלאומיות וישראליות יחל לפעול בשבועות הקרובים. בין היתר יהיו במרכז מעבדות לפיתוח סקרנות רובוטית, פיתוח אינטליגנציה מלאכותית בתחום המשפט, עיצוב ממשק אדם־מכונה ועוד. הייחוד של המרכז החדש יהיה בכך שלא ימכור את הזכויות לתוצאות המחקרים בדיעבד, אלא ימכור מראש מינויים לתוצרי המחקר. 12 חברות שישלמו רבע מיליון דולר כ"א יהיו רשאיות לעשות שימוש חופשי בתוצרי המחקרים של 12 מעבדות. את הרווחים המשמעותיים מקווה האוניברסיטה להפיק ממחקרי המשך.
האקדמיה הישראלית נחשבת חלשה במיוחד בתחום הקשרים עם התעשייה, מה שמוביל לכך שהיא מתקשה לייצר רווחים מהמחקרים שלה. המועצה להשכלה גבוהה משקיעה 120 מיליון שקל לשנה במענקים למוסדות לעידוד קשרים אלה. לכמה מוסדות אקדמיים בארץ יש חברות ליישום ממצאי מחקרים, אבל לדברי מנהל המרכז החדש באוניברסיטת תל־אביב פרופ' דוד מנדלוביץ', חוץ מהחברה של מכון ויצמן שמרוויחה, החברות האלו בדרך כלל מאוזנות או מפסידות.
2 צפייה בגלריה
מימין: פרופ' אריאל פורת ופרופ' דוד מנדלוביץ'. החברות הוזמנו להציע נושאי מחקר
(צילום: באדיבות אוניברסיטת תל אביב)
חוזים עם 6 חברות
אוניברסיטת תל־אביב החליטה לנסות מודל חדש שפותח במכון הטכנולוגי במסצ'וסטס (MIT) ויושם מאז רק בארה"ב. במסגרת המודל יימכרו מינויים במחיר של רבע מיליון דולר לשנה לחברות ענק בינלאומיות וישראליות. האוניברסיטה מסרבת למסור את זהות החברות עד שייחתמו חוזים. החברות האלה ייהנו מזכויות היוצרים ליישום כל תוצרי מעבדות המרכז. חוזים עם 6 חברות, 4 בינלאומית ו־2 ישראליות, צפויים להיחתם בסוף השנה. גם את מחקרי ההמשך יוכלו להזמין בדרך כלל רק החברות המנויות.
לדברי מנדלוביץ' נבחרו מעבדות של 7 חוקרים מתוך 50 מועמדים בשל ההתאמה שלהם למחקר יישומי. מדובר בחוקרים שיש להם כבר היום מעבדות גדולות עם חוקרים ועובדים. הכוונה היא שהחברות המנויות יציגו לחוקרים את הבעיות המעסיקות אותן, והחוקרים יבחרו מבין הבעיות האלו מה לחקור. "הסיכוי שאם הם יאמרו לי מה הבעיה אמצא לה פתרון הוא הרבה יותר גדול מאשר אם אנסה לנחש מה הבעיה", אומר מנדלוביץ'. "אני רוצה שהחברות ישאלו כמה שיותר שאלות ומקווה שיקבלו כמה שיותר תשובות, אבל לחוקרים יש חופש לעשות מה שהם רוצים". לדבריו, החברות ירוויחו לא רק את זכויות היוצרים אלא גם חשיפה לסטודנטים שהם עתודות כוח האדם שלהן.
בין הפיתוחים שעליהם עובדים: מעבדת הרובוטיקה של ד"ר גורן גורדון תנסה לפתח רובוטים סקרניים שיכולים להחליף בני אדם בעבודות טיפוליות, דוגמת טיפול בילדים או בקשישים; מעבדת הגנטיקה של פרופ' נועם שומרון תנסה להקנות לרצפים גנטיים תפקידים נוספים, דוגמת ייצור חלבונים לריפוי מחלות ושיפור מערכת החיסון; מעבדת הצדק הממוכן של פרופ' עומר ידלין תנסה לייצר תוכנות אינטליגנציה מלאכותית שיוכלו להכין מסמכים משפטיים דוגמת טיוטות לפסקי דין או לכתבי דין. "לכל החברות שפנינו אליהן יש מחלקות משפטיות גדולות והן מאוד התלהבו", אומר מנדלוביץ'. בניגוד למודל של מעבדות המנויים ב־MIT, בישראל יישמר הקשר בין החוקרים לפקולטה שלהם. זאת, כדי למנוע מצב שבו החוקרים שמתעסקים בכסף גדול הופכים לגורם חיצוני מהמחלקה.
"המרכז החדש הוא מנוע המרה חשוב, שיתרגם מחקר ברמה הגבוהה ביותר לעולם המעשה", אמר נשיא אוניברסיטת תל־אביב פרופ' אריאל פורת. "חברות מובילות החליטו לתת אמון במודל החדש שלנו והצטרפו כחברות־שותפות במרכז".
