18 גופים מוסדיים יזכו במימון של כ-155 מיליון דולר להשקעה בקרנות הון סיכון ישראליות
18 גופים מוסדיים יזכו במימון של כ-155 מיליון דולר להשקעה בקרנות הון סיכון ישראליות
התוכנית נולדה כדי לסגור את הפער בהשקעות בסטארט-אפים ישראלים, בעיקר הצעירים שבהם, שנוצר בעקבות ההאטה העולמית ובשל המצב הגאופוליטי המורכב של ישראל. רשות החדשנות ומשרד האוצר עדכנו כי מרבית הגופים המוסדיים ניגשו למכרז והתקבלו ביקושי יתר של 474 מיליון דולר
קרן יוזמה של רשות החדשנות ומשרד האוצר, לתמרוץ השקעות של גופים מוסדיים בהייטק הישראלי, באמצעות קרנות הון סיכון ישראליות יוצאת לדרך. התוכנית תנסה לשחזר את הצלחת התוכנית הראשונה משנות התשעים, שהקימה הלכה למעשה את תעשיית הון הסיכון הישראלית. במסגרת התוכנית, 18 גופים מוסדיים יקבל מימון של 155 מיליון דולר מהמדינה להשקעות בקרנות הון סיכון מקומיות. התוכנית נולדה כדי לסגור את הפער בהשקעות בסטארט-אפים ישראלים, בעיקר הצעירים שבהם, שנוצר הן בעקבות ההאטה העולמית וביתר שאת לנוכח המצב הגאופוליטי המורכב של ישראל.
רשות החדשנות ומשרד האוצר עדכנו כי מרבית הגופים המוסדיים ניגשו למכרז והתקבלו ביקושי יתר של 474 מיליון דולר. על רקע זה הכריזו כעת על פעימה שניה לקרן במסגרת שנת התקציב 2025. הגופים שזכו במכרז הם: אלטשולר שחם, אנליסט, הפניקס, הראל, כלל ביטוח, מנורה מבטחים, מיטב דש, מור גמל, מגדל, קרן הפנסיה מקפת וכן שורה של קופות מפעליות כגון קרן הגמלאות של עובדי ההסתדרות, קרן ההשתלמות להנדסאים וטכנאים, קופת הגמל של עובדי התעשייה האווירית.
התוכנית של רשות החדשנות אמורה לתת לתעשייה המקומית מעין כרית בטחון באמצעות השתתפות כספי החוסכים בגופים המוסדיים. כך שרשות החדשנות תיתן הון תואם (מאצ'ינג) על השקעת מוסדיים בקרנות הון סיכון ישראליות ותוותר, באופן מלא או חלקי, על חלקה היחסי בתשואה מההשקעה בקרנות, ובאמצעות כך תגדיל את התשואה של המוסדיים מאותן השקעות. ההערכה היא שתוכנית תגדיל את היקף ההון הזמין לסטארט-אפים הישראלים בכמיליארד דולר בשנה.
מנכ"ל רשות החדשנות, דרור בין: "קרן יוזמה תתמרץ התחייבויות השקעה של הגופים המוסדיים בקרנות ישראליות במהלך 18 החודשים הקרובים, במטרה למנוע תרחיש של קיפאון בהשקעות בשלבים מוקדמים בישראל. הקרן תחזק את השותפות ותאיץ את שיתופי הפעולה בין המוסדיים לקרנות הון סיכון ישראליות, ובכך תמתן משברים עתידיים בשוק ההון סיכון".
מטרת הקרן היא לתמוך בחברות הייטק ישראליות, להרחיב את הממשק בין המוסדיים לבין קרנות הון סיכון מקומיות כנהוג בשווקים מובילים בעולם, ולהגדיל את יציבות שוק ההון סיכון המקומי אל מול זעזועים ותנודות מאקרו-כלכליות. כתוצאה מהתוכנית היקף השקעות המוסדיים בקרנות הון סיכון ישראליות צפוי לגדול, ועל-ידי כך תגדל גם זמינות ההון עבור חברות הייטק ישראליות.
המסלול הינו מסלול ירוק ללא התערבות הרשות בשיקולי ההשקעה של המוסדיים או של מנהלי קרנות הון הסיכון, שיוכלו להשקיע את הכסף על-פי מדיניות ההשקעה שלהם.
במועד לבחירתו יוכל המוסדי "לקנות החוצה" את הרשות: ב-4 השנים הראשונות מיום ההשקעה בקרן המוסדי יוכל לקנות את חלקה של המדינה בריבית שנתית מצטברת של 1%, לאחר 4 השנים הראשונות, המוסדי יוכל לקנות החוצה את הרשות בריבית שנתית מצטברת של 5% (רטרואקטיבית מיום ההשקעה הראשון בקרן), במידה והקרן הפסדית – הרשות תישא בהפסד יחד עם המוסדי בשיעור יחסי לחלקה בהשקעה. תמרוץ נוסף יינתן למוסדי אשר משקיע בקרן הון סיכון אשר עיקר השקעותיה בחברות עם טכנולוגיות עמוקות (דיפטק).
השאלה כעת היא עד כמה קרנות הון סיכון ישראליות ישתפו פעולה ואכן יצאו לגיוס קרנות חדשות בשיתוף המוסדיים. עד היום וחרף הרצון לשלב את כספי החוסכים הישראליים בתעשיית הייטק, הניסיונות לא היו מוצלחים במיוחד. הגופים המוסדיים מעדיפים את האקסלים המוכרים של השקעות בנדל"ן על פני הסיכון הפחות מוכר של הון סיכון וזאת בעיקר לאחר שאחדים מהם נכוו בהשקעות בשיא הבועה ב-2021. מצד שני, גם הקרנות עצמן לא מנוסות בעבודה מול המוסדיים שנתונים לרגולציה הדוקה. מצידם הרצון לחבר את כספי הפנסיה לתעשייה מתעורר בתקופות משבר ומצד המוסדיים בעיקר בתקופות הטובות, כאשר הם רואים את האקזיטים הגדולים ולא נהנים מהם.
