הקברניטחייו ומותו של הטיטאן הלבן: 10 דברים שלא ידעתם על המטוס הכי גדול בעולם
הקברניט
חייו ומותו של הטיטאן הלבן: 10 דברים שלא ידעתם על המטוס הכי גדול בעולם
האנטונוב 225, מטוס יחיד במינו, הושמד השבוע במלחמת אוקראינה. ואולם הוא דווקא נולד למטרות אזרחיות, נבנה בידי גאון, מת ושב לתחייה פעם אחת, שבר כל שיא מטען אפשרי ואפילו הפך סמל לתקווה. "הקברניט" עושה כבוד לפלא הנדסי שאבד
הקברניט - אנטונוב 225
(ניצן סדן)
שלום, כאן הקברניט; השבוע איבד העולם פלא טכנולוגי: מטוס האנטונוב 225 מריאה (חלום) - המטוס הכי גדול וכבד שנבנה אי פעם. אנחנו מדברים על כלי טיס שמגמד גם את הג'מבו הכי גדול; טיטאן ששוקל כמו שבעה קטרים, ואפילו יותר מספינות טילים מסוימות - ואלו דברים שלא צריכים לעוף באוויר ב-800 קמ"ש.
בכל העולם התרגשו אנשים לראות אותו מגיע לנחיתה, לשמוע את שאגת ששת מנועיו האדירים ומסיבה טובה מאוד. היום נכיר אותו ונלמד מה השיג, איך הושמד, והאם ייבנה מחדש.
1. זה מטוס שנולד לשלום
ייעודו המקורי לא היה נשיאת ציוד צבאי, כי אם קידום חקר החלל. בתחילת שנות השמונים רצתה ברית המועצות כלי חדש וחזק ביותר שיוכל להוביל בין נקודות ניסוי וייצור את בוראן (סערה) - מעבורת החלל החדשה שלה.
על אף שהיתה דומה מאוד בצורתה למעבורת של ארצות הברית, היתה מתקדמת יותר, בטוחה יותר ונשאה יותר מטען. בנוסף, טיל השילוח שלה, שנקרא אנרגיה, היה גדול כבד וחזק בהרבה ממקבילו האמריקאי.
לאמריקאים זה היה קל: מכלולי הייצור היו במערב המדינה והשיגור - בקייפ קנברל שבפלורידה, וכל רכיבי הטיל היו בגודל שאיפשר הובלה ברכבות. את המעבורת עצמה חיברו לגב של ג'מבו שעבר חיזוקים מבניים, והבעיה נפתרה. אבל הרוסים היו צריכים להעביר את אנרגיה העצום מצפון מזרח המדינה אל מכלול השיגור בביקנור, ומנהרות הרכבת היו פשוט צרות מדי. ולכן, נדרשה הובלה של כל העסק דרך האוויר.
בתחילה ניסתה בריה"מ להשתמש במטוס האטלנט של חברת מיאסיסצ'ב - גרסת הובלה של מפציץ כבד, שנשענה על נשיאת מטענים על גבו. זה עבד חלקית; רכיבי הטיל אנרגיה היו פשוט גדולים וכבדים מדי, וכל טיסה באטלנט היתה מסוכנת ביותר. וכך הוחלט לתת את המשימה למטוס ייעודי: משהו גדול וחזק יותר מכל אחד אחר.
חברת אנטונוב האוקראינית, שמתמחה בפיתוח מטוסים גדולים במיוחד מזה עידן ועידנים, בנתה את הטיטאן: חזק מספיק כדי לשאת טיל שילוח של 60 מ', מערכות ורכיבים, במשקל מקסימלי של 250 טונות. הפיתוח נעשה במהירות, תוך קצת יותר משלוש שנים - שכן שיגורי המעבורת תוכננו להתבצע ב-1988.
העולם ראה אותו לראשונה בסלון האווירי בפריז של 1989, ונדהם: אף אחד מחוץ לברית המועצות לא ראה מטוס כל כך גדול מימיו. מיד צצו הערכות לגבי שימושים צבאיים שלו, שנגוזו כשקלטו האנליסטים שאין לו בכלל דלת אחורית לפריקת מטען, ושכנראה הרוסים לא מנסים להטעות אותם - וזה נטו כלי להובלת חלליות.
2. שורשיו במטוס שנועד להביא מלחמה
איך הושלם פיתוח מטוס כל כך גדול ומורכב תוך שנים בודדות? משום שמדובר בגרסת שרירים מוגדלת, מנופחת ומורחבת של כלי קיים: מטוס התובלה האסטרטגי אנטונוב 124 רוסלאן. מדובר בענק בפני עצמו, שגם היה הגדול ביותר בעולם לפני השקת ה-225, ועתה קיבל בחזרה את התואר.
מדובר במטוס שפותח כששליטי בריה"מ נערכו לתרחישי פלישה למערב אירופה, וקלטו שאין להם מטוסים מספיק גדולים וחזקים כדי להעביר במהירות תגבורות לחזית.
ההערכה היתה שהעדיפות המספרית הסובייטית תאפשר כיבוש מהיר ומפתיע של שטחים נרחבים. ואולם, חששו הגנרלים שהצבא האדום יוכל להחזיק בנכסים שכבש זמן קצר ביותר, לפני שיתארגנו צבאות נאט"ו למהלך בלימה ומתקפת נגד. כדי לנצל את ההצלחה, צריך להעביר לחזית תגבורות גדולות בחלון זמנים צר ביותר.
ולכן, הוחלט לתכנן מטוס תובלה אסטרטגי שיוכל לעשות זאת, ולהביא מרוסיה לעומק מערב אירופה כוחות ניידים ולפרוק אותם במהירות בלי צורך בתשתיות מיוחדות למעט מסלול. הפיתרון היה האנטונוב 124 - שהוא בעצם תא מטען עם כנפיים, ארבעה מנועים אדירים ולא פחות מ-24 גלגלים, שנועדו לפזר את המשקל העצום שלו במגע עם המסלול.
כושר הנשיאה שלו מרשים ביותר: ביכולתו להוביל לכל פינה באירופה עשרה נגמ"שים ו-300 חיילים גם יחד, כוח משמעותי מאוד ללחימה בחזית. בנוסף, ביכולתו להעביר מערכות נ"מ, סוללה ארטילרית שלמה או 150 טון של תחמושת ואספקה.
כנראה שיורשו, האנטונוב 225 מסוגל היה לשאת כוחות גדולים בהרבה - אך כאמור, מעולם לא תוכנן לכך. לא לפריקה מהירה בשטח, לא לנחיתה בשדות מאולתרים, לא למלחמות.
3. בנה אותו גאון
על האנטונוב 225 חתום מר ויקטור טולמאצ'ב, מהנדס אירוספייס פורה ויצירתי ביותר; מאז הצטרף לחברה בסוף שנות החמישים, לא הפסיק לשפר ולשדרג את דגמיה הישנים ולהמציא בעצמו חדשים. הוא שם דגש על תקשורת רציפה גם עם טייסים וגם עם מכונאים, כדי לזהות מראש תקלות נפוצות ולהקל על התחזוקה עוד בשלב שולחן השרטוט.
הוא זה שעיצב את הגדולים שבמטוסי אנטונוב, כל הדרך לרוסלאן הענק. הוא זה שהגדיל אותו ויצר את המטוס הגדול בעולם - ובגלל שהתעסק רבות בשדרוג מטוסים, הקפיד לתת לעיצוביו אלמנטים מודולריים, למקרה שיצטרך לשנותם בעתיד.
כך הפך את הרוסלאן למריאה, ונתן לו כמה יתרונות מעניינים. למשל, כני הגלגלים הקדמיים יושבים על ציר שמאפשר להם להתקפל קדימה כשהמטוס חונה וכך בעצם להתכופף - ולהקל על העמסה ופריקה.
24 צפייה בגלריה
שימו לב לזווית בין הגלגלים האחוריים והקדמיים; המטוס פשוט התכופף קדימה
(צילום: airandspace)
מערכת בקרת הטיסה היתה מתקדמת מאוד לזמנה, ואיפשרה לאנטונוב העצום להגיב בזריזות מפתיעה ביותר לכל תנועת הגה - מפתיעה שבעתיים כשקולטים שזה מטוס שמשקל ההמראה המירבי שלו עומד על 640 טונות.
ועדיין, יש מגבלות למטוס של טולמאצ'ב. למשל, פחות מחצי מנמלי התעופה בעולם מתאימים לו, לענק; הוא זקוק גם למסלול נחיתה ארוך ביותר, וגם למסלולי הסעה בלי מבנים וחניוני מטוסים בקרבתם - הוא כה גדול וששת מנועיו כה חזקים, שהרשף שלהם עלול להזיק למה שסביבו.
ולא רק: לאנטונוב יש שני מנועי APU - יחידות כוח עזר - שנועדו לייצר חשמל ולתמוך במערכות שונות עד להפעלה מלאה של מנועי הכנפיים. מנועי העזר יושבים מאחורי הגלגלים, והם בעצמם כה חזקים, שגזי הפליטה שלהם עלולים להזיק למסלולים ולציוד. זאת, בעוד מפלטי APU של מטוסים רגילים נמצאים בקצה הגוף, היכן שאינם מסכנים את סביבתם.
4. הוא כבר מת וחזר לתחייה פעם אחת
האנטונוב 225 שירת את תוכנית החלל הרוסית מ-1988 ועד לנפילת בריה"מ ב-1991. באוקראינה לא ידעו מה לעשות איתו - את ההתנתקות שלה מברית המועצות החלה עוד ב-1990, אך התהליך היה מורכב ביותר, ואף אחד לא חשב עדיין על העברת נכסים וציוד. ולכן, המטוס פורק ממנועיו והציוד שלו והושם באחסנה יבשה. המטוס הגדול בעולם ישב בבוידעם.
בינתיים, השתנה העולם; קריסת הגוש הסובייטי הוביל לפריחה כלכלה גלובלית פתוחה, תיעוש, נתיבי אוויר חדשים והזדמנויות צמיחה. וחברת אנטונוב עשתה חושבים והבינה שהבשילו התנאים לקאמבק: אחרי שמונה שנים, הושמש ושודרג המטוס, והצטרף לשורות אנטונוב איירליינס - חברה שמתמחה בהובלה בינלאומית של מטענים עצומים על מטוסים עצומים ופונה לממשלות ותאגידי אנרגיה.
כור אטומי צריך גנרטור? ספינה צריכה מנוע? מחפר כרייה עצום צריך לעבור מיבשת ליבשת? אנטונוב איירליינס עושה משלוחים; המטוס הגדול חזר בענק.
24 צפייה בגלריה
מטענים כבדים מועמסים על המטוס. שימו לב לגודלו לעומת האנשים והעגורנים
(צילום: planescz)
5. אלוף במשקל כבד
האנטונוב 225 שבר בערך כל שיא אפשרי שקשור להטסת מטענים. ההישג הכי מפורסם שלו לא קיבל חשיפה תקשורתית בזמן אמת: המטוס הרים לאוויר חמישה טנקים במשקל כולל של 253 טונות, הגיע איתם לגובה 34.6 אלף רגל ומהירות של 763 קמ"ש. אף מטוס לא התקרב אפילו למספרים האלה, אבל העולם לא התעניין; זה קרה בבוקר ה-11 בספטמבר 2001, כשהאנושות נדהמה מדבר אחר בתכלית שנעשה באמצעות מטוסים.
ברשימת השיאים שלו תוכלו למצוא את הטסת הפריט הבודד הכי כבד - גנרטור של תחנת כוח שמשקלו 187 טונות, הטסת הפריט הכי ארוך - להבים של טורבינת רוח באורך של יותר מ-40 מ', הטסת מספר כלי הרכב הגדול ביותר, ההטסה המסחרית הכי כבדה - צנרת נפט במשקל 247 טון מצ'כיה לאוזבקיסטן ועוד.
אף מטוס אחר בעולם לא מתקרב ליכולות הללו. מטוס התובלה האסטרטגי הכי גדול חזק במערב, ה-C5M סופר גלקסי, מסוגל לשאת פחות מחצי מהמטען של ה-225.
למעשה, אם הייתם מפרקים את הסופר גלקסי וחותכים כך שייכנס לקבינה, האנטונוב היה מטיס אותו בקלות.
6. כמה עולה לשכור את הענק?
האנטונוב 225 היה אחד המטוסים הכי יקרים לתפעול בימיו, ממגוון סיבות. בין השאר, הוא נבנה בידי אימפריה שלא ממש ספרה רובל לרובל - אחת הסיבות שהיא כבר לא איתנו. סוכנות החלל הרוסית נהנתה מתקציב כמעט לא מוגבל, ולכן דרישות פיתוח המטוס התמקדו במה שהוא יוכל לעשות ופחות בדברים מעיקים כמו כסף.
עדיין מדובר במטוס רוסי, שנשען על פילוסופיית עיצוב שמבכרת יעילות ופשטות, והמטוס באמת היה יחסית נוח לתחזוקה וטיפול. ואולם, לאחר קריסת בריה"מ התייקר הייצור והטיפול בחלפים שלו.
וכך נוצר מצב בו כל שעת פעולה של המטוס, בין אם על הקרקע או באוויר, עולה כ-30,000 דולר. לכך מוסיפים עלויות תפעול, רכיבים ודלק. הרבה מאוד דלק: הטיטאן הלבן שורף בערך 20 טון דלק בשעה. עוד עלות בעייתית היא הביטוח וסידור התשתיות בכל שדה בו רוצים שהאנטונוב יעבוד. רק בשנה שעברה הוא חרך מקטע מסלול בשבדיה בגלל ה-APU העוצמתיים שלו, והזיק לציוד קרקע באירלנד.
7. סמל עולמי לתקווה
הטיטאן הלבן קנה לו אוהדים ומעריצים לא רק בקרב חובבי תעופה וטכנולוגיה: לא פעם שימש המטוס במבצעי סיוע הומניטרי, וצלליתו הענקית נסכה תקווה בלבבות המקומיים. בין אם מדובר באסון טבע או מלחמה, מחלה או משבר אחר שמצריך עזרה משמעותית - כל משלוח של האנטונוב 225 כלל כמות ציוד עצומה - פי כמה משל כל מטוס אחר.
וכך, הצליחה הגעתו להשפיע בשטח בצורה מורגשת. למעשה, הגעת האנטונוב לזירת האסון היוותה הכרה בסבלם של הנפגעים, ונתנה תחושה שהם לא לבד, שהעולם איתם.
8. למה ננטש המטוס באזור קרבות?
חובבי תעופה רבים תהו למה חברת אנטונוב איירליינס לא הטיסה את ה-225 לשדה בחו"ל, היכן שיהיה בטוח ממתקפות רוסיות. הרי שדה התעופה בו עמד היה יעד די ברור להפצצה וניסיון השתלטות. למה לסכן כך נכס לאומי?
הסיבה היא שזמן קצר לפני הפלישה נכנס המטוס לסבב תיקונים בגלל תקלת מנוע מורכבת. כמו רבים בעורף האוקראיני, העריכו בחברה שהלחימה תתרכז בחזית המזרחית - וכשהגיעה לפאתי קייב, עמד האנטונוב 225 בהאנגר עם מנוע אחד מפורק לחלוטין ומערכות אחרות במצב שאי אפשר להשמיש במהירות.
9. למה לא הצילו אותו?
מריאה הושמד במהלך הקרבות על שדה הוסטומל. כוחות קומנדו רוסיים הגיעו במסוקים והשתלטו על המתחם, כדי להפוך אותו לראש גשר לפלישה שתאפשר להנחית כוחות חי"ר ושיריון צמוד לבירה האוקראינית - וכך לשבש את המגננה ולהחיש ניצחון.
ככל הנראה שהקומנדו הרוסי הצליח להחזיק בהוסטומל פחות מיממה, לפני שהובסו בידי צבא אוקראינה. שדה תעופה הוא זירת לחימה מסובכת מאוד, שכן יש בו שלל מחסות ומסתורים לחי"ר, אך גם מרחבים גדולים שמאפשרים תמרון רכב קרבי משורין; כל האנגר ענק יכול להפוך לזירת קרב של שעות, וכל הסביבה מלאה בחומרים רגישים, דלקים ועוד.
לפי הערכות, המטוס המפורסם נהרס בקרבות כיבוש השדה מחדש. ניתוח של תמונות ההאנגר המותקף מראות שתי פגיעות - האחת בשפת ההאנגר בה אפשר לראות את זנב המטוס היטב, ואחרת - בה ישנה פגיעה בגג, והמטוס נראה בוער.
24 צפייה בגלריה
תצלום אוויר של נמל התעופה המראה חור בגג, ותצלום קרקע שמראה את המטוס בוער
(צילום: airlive )
לא ידוע על ניסיון להגן עליו בצורה יוצאת דופן משום שעם כל הצער, מדובר במכונה. אין היגיון בלסכן חיי אדם בשביל משהו שלא משפיע על הלחימה עצמה, ובתכל'ס אפשר לבנות שוב.
10. מוות ולידה מחדש
עוד בטרם נהרס המטוס, תכננה חברת אנטונוב לבנות עוד כמוהו, ולבחון אפשרות להשתמש בו כפלטפורמה מוטסת לשילוח טילים לחלל. התוכנית נבחנה בשיתוף עם סוכנות החלל הסינית. ב-2011 אף החל שיתוף פעולה עם התעשייה האווירית של סין כדי לתכנן ולבנות טיטאנים מעופפים, שלא הבשיל לכדי מוצר בשל מגבלות טכניות שונות.
בעיני אוקראינים רבים, המריאה הוא לא רק מטוס, אלא בן דמותה של האומה האוקראינית: חזקה אך נולדה לשלום, גדולה ומופלאה בהשגיה. וככזה, לא תוותר עליו. מטוס המריאה השני צפוי להיבנות מחדש, ולסמל את צמיחתה של המדינה מתוך אפר המלחמה. לפי חברת אנטונוב, הפרויקט יארך כחמש שנים ויעלה כשלושה מיליארד דולר - אותם מתעתד השלטון לגבות מרוסיה. או אז, נוכל שוב ליהנות מיופיו וצלליתו המרגשת של גדול המטוסים. טיסה נעימה!
