התשובה של אירופה לטראמפ: התנתקות מענקיות הטכנולוגיה
העימות חזיתי של נשיא ארה”ב מול אירופה מוביל כעת שורת חברות וממשלות ביבשת לחפש אלטרנטיבות מקומיות לשירותי הענן של אמזון, מיקרוסופט וגוגל. על הפרק גם חלופה לאינטרנט הלווייני של מאסק
ההסכמה בבית המחוקקים של הולנד בשבוע שעבר היתה גורפת: המצב הנוכחי לא יכול להימשך. שמונה ההחלטות בנושא עברו בתמיכה רחבה: על הממשל לזנוח שירותי תוכנה וחומרה של חברות טכנולוגיה אמריקאיות לטובת חלופות אירופיות מקומיות. "עם כל שירות IT שהממשלה מעבירה לענקיות הטכנולוגיה האמריקאיות, אנחנו הופכים לטיפשים יותר וחלשים יותר", אמרה חברת הפרלמנט ברברה קאטמן לאתר The Register. "אם נמשיך לעשות מיקור חוץ של התשתיות הדיגיטליות שלנו למיליארדרים שמעדיפים לברוח מהכוכב באמצעות בניית טילי חלל, לא יישארו מומחים הולנדים".
והולנד לא לבד. בחודשיים שחלפו מאז חזר דונלד טראמפ לבית הלבן ופנה לעימות חזיתי מול האיחוד האירופי סביב סוגיות כלכליות, ובפרט סביב רגולציית הטכנולוגיה המקיפה של אירופה, התגברו הקולות באיחוד שקוראים לצמצם את התלות בענקיות הטכנולוגיה האמריקאיות. בתור התחלה מבקשות חברות וממשלות להפסיק את השימוש בשירותי הענן של גוגל, אמזון ומיקרוסופט לטובת חלופות מקומיות. במקביל, החל האיחוד לבחון פיתוח חלופה אירופית לשירות האינטרנט הלווייני סטארלינק של אלון מאסק, בן בריתו הקרוב ביותר של טראמפ.
“זה סוג של מיסוי”
המגמה יכולה לערער את הסטטוס קוו בעולם הטכנולוגיה ולהחיות את האקוסיסטם הקטן והרדום יחסית של אירופה. מאז מלחמת העולם השנייה מדינות אירופה, ובפרט מערב אירופה, היו בעלות הברית הקרובות ביותר של ארה"ב, כלכלית, ביטחונית ומדינית. הזהות האידיאולוגית בין הצדדים, בפרט בימי המלחמה הקרה, והקרבה התרבותית היו בסיס ליצירת קשרים עסקיים מתמשכים והפכו את אירופה ליעד מועדף ליצוא מוצרים ושירותים לחברות אמריקאיות.
זהות אינטרסים וקשרי עבר אלו סייעו לענקיות טכנולוגיה אמריקאיות להחדיר את המוצרים שלהן לאירופה בשני העשורים האחרונים, ואיפשרו להן לבסס את עצמן כשחקניות המרכזיות ביבשת בתחומים כמו שירותי ענן, חיפוש, מדיה חברתית ועוד, גם במקרים שבהם ניתן היה לטפח חלופות מקומיות. כתוצאה, חברות אמריקאיות הפכו לדומיננטיות באירופה, ובמקרים מסוימים הספקיות הבלעדיות בתחומן.
לאור היחסים הקרובים בין אירופה לארה"ב המצב לא נתפס לרוב כבעייתי מעצם יסודו, והאיחוד ניסה להתמודד עם סוגיות שונות כמו פגיעה בפרטיות או בתחרות באמצעות רגולציה רחבה. אבל החזרה של טראמפ לבית הלבן בישרה גם על שינוי במערכת היחסים של ארה"ב עם אירופה, ומביאה לבחינה מחדש של הקשרים בין שני הגופים. בהיבט הביטחוני־מדיני, ההתקרבות של טראמפ לנשיא רוסיה ולדימיר פוטין ואיומיו להתנתקות מנאט"ו חייבו את אירופה לעבור למדיניות הגנה עצמאית יותר. בהיבט הכלכלי, ההחלטה להטיל מכסים של 25% על יבוא פלדה ואלומיניום לארה"ב זכתה להבטחת נגד להטלת מכסי תגובה – מה שצפוי לערער את עקרון הסחר החופשי שהיה הבסיס לפריחה הכלכלית של ארה"ב ואירופה זה יותר מחצי מאה.
בכל הנוגע לפעילות של ענקיות הטכנו באירופה, טראמפ סימן את הרגולציה האירופית המקיפה בתחום כבר בתקופת הקמפיין, אז ביקר אותה בעקביות. אחרי השבעתו אמר בנאום וידיאו בפורום הכלכלי העולמי בדאבוס שהקנסות שמטיל האיחוד על חברות אמריקאיות הם "סוג של מיסוי". חברות הטכנולוגיה עצמן מינפו את עמדת הבית הלבן כדי לצאת למתקפת לובינג נגד רגולציית האיחוד.
עכשיו מגיעה תגובת הנגד. לפי דיווח של Wired, שורת חברות וממשלות באירופה בוחנות מחדש את השימוש שלהן בשירותי הענן שמספקות שלוש הענקיות האמריקאיות בתחום – אמזון, מיקרוסופט וגוגל – ושנמצאים בשימוש כמעט גורף ביבשת. "יש תיאבון ענק באירופה להפחית את התלות בחברות טכנולוגיה אמריקאיות, בגלל חשש שהממשל ישתמש בהן כנשק נגד אינטרסים אירופיים", אמרה מרייטה שאקה, עמיתת מחקר במרכז למדיניות סייבר של אוניברסיטת סטנפורד ולשעבר חברת פרלמנט האיחוד מטעם הולנד.
”להיות יותר עצמאים”
ההחלטה של פרלמנט הולנד היא המהלך הפומבי הבולט ביותר, אך לא היחיד. כמה ימים קודם לכן, 100 חברות מובילות באירופה חתמו על מכתב לנשיאת האיחוד שבו הן קוראות להפיכת היבשת "ליותר עצמאית טכנולוגית" ומתריעות מפני "סיכוני האבטחה והאמינות" שהמצב הקיים מייצג. בצד המעשי יותר, ספקיות שירותי הענן האירופיות, Exoscale ו־Elastx, אמרו ל־Wired שהן זיהו החודש עלייה משמעותית בפניות של לקוחות שמעוניינים לזנוח את השירותים של החברות האמריקאיות, וכמה כבר החלו לבצע את המעבר.
"יש לנו יותר ביקוש מכל אירופה", אמר מנכ"ל Exoscale, מטיאס נויבאור. "יש עלייה במספר הלקוחות החדשים שמבקשים לעזוב את ענקיות הענן. זה נכון במיוחד ללקוחות מדנמרק, שאומרים במפורש שהם רוצים לעזוב את החברות בגלל הממשל האמריקאי ומה שהוא אומר על גרינלנד (טראמפ מבקש להעביר את גרינלנד, טריטוריה של דנמרק, לשליטת ארה"ב - ע"כ)". מנכ"ל Elastx, יואקים אוהמן, הוסיף: "יש הרבה חששות. מנקודת המבט האירופית, נראה שארה"ב כבר לא נמצאת איתנו באותה הקבוצה. אלו המניעים שגורמים לאנשים ולארגונים לחפש חלופות".
דייב קוטלהאבר, מייסד הסטארט־אפ האוסטרי SkunkWerks, סיפר שהוא כבר העביר את תשתיות הענן שלו מספקיות אמריקאיות לאירופיות. "בראש ובראשונה, מדובר בערכים", הוא אמר ל־Wired. סטפן שמידט, מנכ"ל הסטארט־אפ Medicusdata שפועל בתחום הרפואה, אמר שגם הלקוחות דורשים שימוש בחברות מקומיות: "מתחילת 2025 לקוחות מבקשים מאיתנו להשתמש בחברות ענן אירופיות". בתגובה הוא החל לעבוד עם Exoscale.
במקביל, האיחוד האירופי החל בבחינה של חלופות מקומיות לשירות טכנולוגי דומיננטי אחר: סטארלינק של מאסק. זאת, בנוסף להתגברות המתחים מול הממשל האמריקאי, גם בשל איומי ארה"ב להפסיק את פעילות שירות האינטרנט הלווייני באוקראינה. מיגל אנחל פנדורו, מנכ"ל שירות האינטרנט הלווייני הספרדי Hispasat, אמר ל”פייננשל טיימס” שנציבות האיחוד ביקשה ממנו, וכן מהשירות הצרפתי Eutelsat והלוקסמבורגי SES, להגיש רשימת מלאי של שירותים שהם יכולים להציע באוקראינה. ואולם, אף ספקית אירופית לא מסוגלת להתחרות ברשת בת 7,000 הלוויינים של סטארלינק, ונכון להיום כל חלופה מקומית תצטרך לעשות שימוש בשירותי כמה חברות. עם זאת, באיחוד מקווים שפרויקט Iris², לבניית רשת אירופית של לווייני אינטרנט ב־10.6 מיליארד יורו, יוכל לספק חלופה מקומית חסונה לסטארלינק עד 2030.
התוצאה של תגובת הנגד יכולה להיות רנסנס של חברות טכנולוגיה אירופיות, שאולי יוכלו לייצר חלופה משמעותית לענקיות הטכנולוגיה שמעבר לאוקיינוס.
