בכירי תעשיית ההייטק מזהירים: "ניפול לתהום שממנה לא נוכל לצאת"
בכירי תעשיית ההייטק מזהירים: "ניפול לתהום שממנה לא נוכל לצאת"
גיגי לוי מקרן NFX, עינת גז מנכ"לית פאפאיה גלובל וטל ברנוח מייסד קרן דיסרפטיב מסרו ל"כלכליסט" שטרם הובן היקף האסון הכלכלי של ההפיכה המשטרית: "ישראל הצליחה להרים תעשיית הייטק מפוארת, אבל לא לעולם חוסן. המהלך יגרום לפגיעה בכיס ובפנסיה של כל אזרח"
תעשיית ההייטק לקחה על עצמה את הובלת ההתנגדות להפיכה המשפטית - אם בכסף רב, אם בגיוס כוח אדם להפגנות ואם בטכנולוגיה זמינה לכל צורך. היום חשים בכירי תעשיית ההייטק שמובילי ההפיכה אינם מבינים את עומק הפגיעה בכלכלה הישראלית. ההייטק הישראלי אחראי לעובדה שמדינת ישראל הצליחה להתחמק מהמיתון העולמי הקשה. בשיחה עם "כלכליסט" מתריעים הבכירים לא על הפגיעה בתעשיית ההייטק, אלא על ההשלכות הקשות על הכלכלה המקומית.
"הדבר הזה שבנינו במשך המון שנים בשנייה אחת יכול ליפול ולרדת לתהום שממנה לא נוכל לצאת. אמנם הפגיעה בהייטק קשה, אבל זה לא נעצר שם: זה יביא לעליית שער הדולר ולהיחלשות השקל ויביא להורדת דירוג של ישראל ועליית ריבית. משמעות השילוב של שניהם היא פגיעה מיידית בכיס של כל אזרח ופגיעה ישירה בפנסיות", אומר גיגי לוי, שותף בקרן הון הסיכון NFX ואחד המשקיעים הגדולים בהייטק הישראלי. "לאחרונה גם בעולם הנדל"ן חשים פגיעה לא קלה. רוכשי דירות זרים רבים מעכבים החלטות על רכישה של דירות ומשקיעים דוחים תחילת פרויקטים".
לוי מוסיף ש"אין דרישה לא לעשות רפורמה במערכת המשפט, אלא לעשות תהליך מסודר בהסכמה כמו שעושים שינויים כאלה בכל העולם. אם תומכי הרפורמה חשבו שאפשר לעשות מהר כמו שמורידים פלסטר מפצע, הם יבינו שזה יושב על עורק ראשי, ואם הקרע לא יטופל, אז החולה יכול למות. אף על פי שעבר קריאה ראשונה, אני קורא לכולם לעצור ולייצר תהליך שימנע את הקרע בעם ויראה לעולם שזה תהליך בשליטה".
טל ברנוח, מייסד קרן ההון סיכון דיסרפטיב, שאמר לאחרונה שהוא מוציא חלק מכספי הקרנות שהוא מנהל מישראל, אומר ל”כלכליסט”: "ממשלת ישראל העבירה בקריאה ראשונה חוקים שבדרך להפיכה משטרית. אתמול הדולר עלה למעלה, הריבית עלתה בחצי אחוז כי הנגיד בחרדות ממה שקורה במדינת ישראל. בזמן קצר נקבל אינפלציה מטורפת ויוקר מחיה הרבה יותר גבוה, והפגיעה הישירה תהיה בשכבות החלשות".
"אני מעריך שבקרוב מאוד נראה פגיעה בדירוג האשראי של מדינת ישראל", מוסיף ברנוח. "משקיעים זרים בכל ישיבות החברות הזרות מדברים על העברת כסף מתוך שיקולי ניהול סיכונים ואף על צינון השקעות בישראל. פעם לא היו לנו חברות ציבוריות ויוניקורנים, אבל צמחה כאן תעשייה של חברות גדולות בזכות המשקיעים הזרים שהביעו אמון בהייטק הישראלי. המשקיעים ימשכו ידיהם מכאן ונלך 30 שנה אחורה, נחזור לחברות קטנות שעליהן אי אפשר לבנות תעשיית הייטק משגשגת".
גיגי לוי מוסיף: "היום אנחנו צועקים כי מה שנעשה פה פוגע בהייטק הישראלי פגיעה אנושה שהיא פגיעה בכל אדם בישראל. ההייטק הישראלי הוא נס בלתי מובן. ישראל היא מדינה שחיה תחת אש כל חייה אבל הצליחה להרים תעשיית הייטק מפוארת - אבל לא לעולם חוסן. יש אנשים שחושבים שההייטק ייצר את המשבר אבל זה בדיוק הפוך. ההייטק הוא שחש את העולם והשפעת המהפכה במיידי, וזה יקרה לכל הכלכלה. אני שמעתי על אלפי חשבונות זרים שנפתחים בימים אלה וכסף פרטי רב זורם אליהם. הבנקים הזרים עובדים בסופי שבוע. אני מעריך שבקרוב נראה יציאה של חברות שעד כה המנהלים שלהן יושבים בישראל וכעת המשקיעים יתחילו לדרוש העברה של חברות אל מעבר לים. אנחנו נראה הרבה חברות שיעשו היפוך שרוול, כלומר יקומו בארצות הברית ויקימו משרד בישראל ולא להפך, וגם חברות שקמו כאן ויתבקשו לשנות את הגדרתן כישראליות.
"בפיטורים הבאים ישראל תחטוף הרבה יותר. ישראל מנסה שנים רבות להחזיר מוחות לארץ, אבל יש כבר רבים שהחליטו לדחות את החזרה שלהם לישראל. מתחילה בריחת מוחות של צעירים שמחפשים את עתידם בשוק ההייטק בארצות הברית. אני מכיר לא מעט יזמים שהחליטו לעזוב ולהקים פעילות בארצות הברית במקום להתחיל מישראל. אני מעריך שישראל תהפוך להיות מדינה בסיכון מבחינת שוק ההון האמריקאי, ולכן נראה פגיעה בחברות הנסחרות. התחננתי בפני הפוליטיקאים שייצרו תהליך הידברות כי הסכר נפרץ ולא בטוח שנוכל לעצור אותו".
"טיסה לתאילנד? תתייקר בממוצע ב־800 שקל, דיוטי פרי - מוצרים ב־200 דולר עולים פתאום 180 שקל יותר. בהסתכלות משפחתית עליית הדולר והריבית תביא לעלייה של אלפי שקלים בשנה לתא משפחתי"
עינת גז, מנכ"לית ואחת ממייסדות חברה פאפאיה גלובל, אומרת ש"עליית שער הדולר היא משהו שכולנו נרגיש בכיס. אנחנו קרובים למציאות שבה הדולר יהיה 4 שקלים ואז מה שיקרה הוא שכל מה שהתרגלנו לקנות יתייקר משמעותית.
"טיסה לתאילנד? תתייקר בממוצע ב־800 שקל, דיוטי פרי - מוצרים ב־200 דולר עולים פתאום 180 שקל יותר. קניות בעלי אקספרס? הישראלי הממוצע מוציא בשנה כ־1,000 דולר בקניות, עליית הדולר תביא לזינוק של 900 שקל בשנה. זה כמובן ישפיע גם על המוצרים שאנחנו קונים בסופר ובחנויות בישראל: כשהדולר עולה, הכל עולה לנו יותר, ומעבר לזה - עליית הריבית תהיה כואבת מאוד. אין יותר אשראי זול מהבנקים. קניות בתשלומים יהפכו להיות הרבה יותר יקרות כי התשלומים מגלמים את הריבית על הכסף שנדחה. בהסתכלות משפחתית עליית הדולר והריבית תביא לעלייה של אלפי שקלים בשנה לתא משפחתי".
