ניתוחרכישת פרימטר 81: גיל שויד עלה לרכבת באיחור, אך הנוף ממנה עומד להשתנות
ניתוח
רכישת פרימטר 81: גיל שויד עלה לרכבת באיחור, אך הנוף ממנה עומד להשתנות
מייסד ומנכ"ל צ'ק פוינט הבין שהוא חייב להיכנס לשוק אבטחת החיבור של עובדים מהבית, וגם השיג מחיר מציאה על היוניקורן לשעבר פרימטר 81; המוכרים הבינו שעדיף לצאת כשהם עוד מורווחים; ושוק ההייטק? כדאי שיתרגל ליותר ויותר אובדן קרניים
1. לא כל יום רוכשת צ'ק פוינט חברה בחצי מיליארד דולר. למעשה עד יום חמישי, כאשר הודיעה כי תשלם 490 מיליון דולר עבור פרימטר 81 הישראלית, היא עשתה זאת רק פעם אחת, ב־2007, כששילמה מעט יותר עבור פוינטסק האמריקאית. צ'ק פוינט, שחוגגת בימים אלה 30 שנה להיווסדה, אינה חובבת של רכישות גדולות, ולרוב אינה עוברת את רף 100 מיליון הדולר לאחת, אף שכבר שנים היא יושבת על קופת מזומנים של מיליארדים, שמאפשרת לה להיות אגרסיבית יותר.
לכן אפשר בהחלט לומר כי רכישת פרימטר 81 היא אירוע דרמטי עבור גיל שויד, אחד משלושת מייסדי צ'ק פוינט, שמנהל אותה מאז הוקמה. בהסתכלות מלמעלה, לפני שצוללים לפרטים הקטנים, מדובר בעסקה טובה לשני הצדדים. צ'ק פוינט תקבל דריסת רגל של ממש בשוק ה־SASE (Secure Access Service Edge), שנהפך לאחד החמים ביותר בתחום הסייבר בעקבות המעבר לעבודה מרחוק.
מדובר בחיבור בין חברה ותיקה עם נוכחות עצומה בשוק, כמעט בכל ארגון גדול בעולם, שלא זיהתה בזמן את המהפך הענק, לבין חברה שידעה להיות במקום הנכון ובזמן הנכון, אך לא הצליחה למנף את הטכנולוגיה להצלחה עסקית. היותו של המיזוג כחול־לבן, כפי שצ'ק פוינט אוהבת וכפי שעשתה בכל שש הרכישות האחרונות שלה, אמורה להקל עליו.
מרבית 200 עובדי פרימטר 81, שהוקמה ב־2018 בידי עמית ברקת ושגיא גידלי, יצטרפו לחטיבת מוצרי Harmony של צ'ק פוינט, שכבר מונה 400 עובדים, שחלקם הגדול הגיע מרכישת Avanan — עסקת כחול־לבן גדולה יחסית נוספת שצ'ק פוינט עשתה לפני שנתיים ב־300 מיליון דולר. מדובר בחטיבה העוסקת בהגנה על נכסי הארגונים בעבודה מרחוק, תחום שמאז הקורנה נהפך לאחד הקריטיים והחמים בשוק הסייבר.
למרות מגמת החזרה לעבודה במשרדים, לפי נתונים עדכניים בארה"ב 12.7% מהעובדים עדיין עובדים מרחוק באופן מלא ו־28.2% ממשיכים בעבודה היברידית. משמעות הדבר היא שמדי יום מאות מיליונים מתחברים לרשתות הארגונים מרחוק, דבר המייצר שטח תקיפה אדיר להאקרים. זה נשמע אמנם בדיוק כמו תחום הפעילות המסורתי והראשוני שעל בסיסו קמה צ'ק פוינט - התחברות מאובטחת - אבל התשתיות הארגוניות נדדו בשנים האחרונות לענן, ולכן הפיירוול המסורתי של צ'ק פוינט איבד מזוהרו.
2. אבל השטן הוא תמיד בפרטים: אף שמדובר בעסקה טובה, היא יכלה להיות טובה יותר, לו צ'ק פוינט הייתה קונה את פרימטר 81 לפני שלוש־ארבע שנים, כשזו הייתה קטנה וזולה יותר. באופן אירוני מי שהמציא את שוק ה־SASE, שבו פועלת פרימטר 81, היא חברת קייטו (Cato) נטוורקס, שהקימו גור שץ ושלמה קרמר, חברו של שויד משכבר הימים ואחד ממייסדי צ'ק פוינט.
כך סיפר קרמר בריאיון ל"כלכליסט" בשנה שעברה: "מה שכתבנו כחזון לקייטו ב־2015 אומץ לגמרי בידי גרטנר (חברת המחקר המוערכת ביותר בתחום הטכנולוגיה - ס"ש) כהגדרה ל־SASE. לא היה לי דבר כזה בכל הקריירה. בפיירוול, למשל, גרטנר הלכו בהתחלה עם תפיסה שונה של פיירוול, ומה שגיל (שויד) ואני דחפנו נתפס אז כפתרון מחתרתי. רק עם הזמן הוא הפך לפתרון השולט".
כמו יזמים רבים אפשר לומר שקרמר הקדים את זמנו, ושוק ה־SASE קיבל את הדחיפה הגדולה שלו בתקופת הקורונה. היום גרטנר כבר מעריכה שהוא יגיע ליותר מ־20 מיליארד דולר בתוך שנתיים.
בשלוש השנים מאז הקורונה זיהו חברות סייבר רבות את הדחיפות והנחיצות של פתרונות SASE איכותיים ללקוחות ונכנסו למשחק. צ'ק פוינט אינה אחת מהן. מי שבולטות היום בתחום הן זיסקיילר (Zscaler) האמריקאית, שהונפקה ב־2018 בוול סטריט על חזון הענן בסייבר, וכמובן פאלו אלטו, הנמסיס הנצחית של צ'ק פוינט, שהקים ניר צוק, אחד מעובדיה הראשונים של צ'ק פוינט, שפרש בטריקת דלת ומאז עקף את שויד בכל מדד אפשרי.
זיסקיילר היא מה שנקרא Cloud Native, כלומר "ילידית" בתחום הענן, שהקפידה להכפיש בכל הזדמנות את הפיירוול המסורתי הן צ'ק פוינט והן של פאלו אלטו. "שמים מכשיר DVD בענן וקוראים לזה נטפליקס", היא רק דוגמה להתבטאות של מנכ"ל זיסקיילר ג'יי צ'אודרי בהקשר זה. פאלו אלטו התייחסה ברצינות להכפשות האלה, והשקיעה בשנים האחרונות סכום אדיר של 4 מיליארד דולר ב־17 רכישות שהכניסו אותה למשחק בשוק ה־SASE — והרכישה הבולטת ביותר הייתה של קלאודג'ניקס (CloudGenix) ב־420 מיליון דולר ב־2020. רכישות אלה הביאו את פאלו אלטו לשווי של כ־70 מיליארד דולר, בעוד זיסקיילר אמנם נפלה הרחק מהשיא, אך עדיין נסחרת היום ב־20 מיליארד דולר. ואילו צ'ק פוינט, שנסחרת היום בכ־16 מיליארד דולר, נותרה מאחור.
3. פרימטר 81 הייתה כל הזמן מתחת לאף של צ'ק פוינט ובלטה בפתרון טכנולוגי איכותי. באוגוסט 2020, כשהצורך בפתרונות SASE כבר היה ברור כשמש, יצאה פרימטר לסבב גיוס לפי שווי של 200 מיליון דולר. צ'ק פוינט החליטה באותו זמן לרכוש את Odo תמורת 30 מיליון דולר. Odo הוקמה ב־2017, אך לא פעלה בדיוק בתחום ה־SASE, אלא החלה להתמקד בו במסגרת מה שמכונה בתעשיית ההייטק "פיבוט", לאחר שהטכנולוגיה המקורית שלה לא ענתה על הציפיות.
נראה כי מרכישת Odo לא קרה הרבה בצ'ק פוינט בתחום ה־SASE הרותח. פרימטר אמנם צמחה בזמן הזה, ולפי הפרסום של שתי החברות היא מביאה עמה 3,000 לקוחות מקרב עסקים קטנים ובינוניים, אך כעת יהיה קשה יותר לצ'ק פוינט לדחוף את המוצרים בשוק שהוא כבר רווי.
צ'ק פוינט אמנם מנצלת את ההאטה בשוק ואת ה"תקיעות" של פרימטר, שבעלי המניות שלה מוכנים למכור אותה בחצי מהשווי שבו נעשה הגיוס האחרון רק לפני שנה, אבל אולי כדאי היה לנצל את המצב הנוכחי למהלך נועז באמת? אם אפשר לקבל את פרימטר 81 בחצי מחיר, אולי אפשר לקבל בהנחה מסוימת על המכפיל בגיוס האחרון את קייטו נטוורקס עצמה, שהמציאה את התחום? לצ'ק פוינט יש 3.5 מיליארד דולר במזומן — וגם את המניה שלה כמטבע לרכישות — והיא יכולה לקבל כנראה את הפתרון הטוב ביותר בשוק. זו השיטה שנוקטת לרוב פאלו אלטו: לשלם יותר על מה שהיא תופסת כטכנולוגיה הטובה ביותר באותה עת.
4. גם מבחינת פרימטר 81 מדובר בעסקה טובה, שבסופו של דבר כולם יוצאים ממנה מורווחים. זו חברה בת חמש בלבד, שנמכרת בחצי מיליארד דולר במזומן. פרימטר גייסה לאורך חייה 165 מיליון דולר, ומתוכם נותרו בקופתה 50 מיליון דולר — דבר המעיד על קצב שריפת מזומנים גבוה וצורך בהזרמת מזומנים דחופה בחודשים הקרובים.
חרף הירידה בשווי, פרט לעובדים שהצטרפו לחברה אחרי הגיוס לפני שנה, שהפך אותה ליוניקורן, כולם יקבלו החזר על ההשקעה. העובדים האחרונים גם ייצאו עם פוטנציאל לרווח בעתיד, שיגיע בצורת מניות צ'ק פוינט. סביר להניח שהקרנות אינסייט ו־Entree קפיטל, שהשקיעו בסבב הגיוס האחרון, שלכאורה היה כפול מהשווי הנוכחי, שילבו בהסכמים שלהן את סעיפי הפרפרנס המקובלים בגיוסים כאלה, שמבטיחים להן החזר של פי שניים ואולי אפילו פי שלושה על השקעתן, לפני שיתר המשקיעים מקבלים את כספם בחזרה. לשם המחשה, מספיק לקרוא את הודעת ספרינג ונצ'רס, שנסחרת בתל אביב, שדיווחה לבורסה עם פרסום העסקה כי בתמורה ל־3 מיליון דולר שהשקיעה בתחילת דרכה בפרימטר ב־2019 וב־2020 היא תקבל כעת 25.5 מיליון דולר.
5. ויש בעסקה גם מסר לכל שוק ההייטק. אובדן הקרן של היוניקורן, כלומר ירידת השווי אל מתחת לרף הנכסף של מיליארד דולר, יהפוך לאירוע שכיח בתקופה הקרובה, ונראה עוד עסקאות כאלה. בחודש האחרון מתקבלות יותר ויותר עדויות בשוק על הפנמה דו־צדדית של המצב. הקונים מבינים שרמות השווי של חברות הטכנולוגיה הפרטיות הגיעו לשפל וכנראה יתחילו לעלות בקרוב, ככל שנאסד"ק, המדד של השוק הציבורי, כבר עשה מהלך התאוששות מכובד מתחילת השנה. ובקרב המוכרים, כלומר היזמים ויותר מכך קרנות ההשקעה, יש הבנה שלא כל החברות יוכלו לשרוד באופן עצמאי ולצמוח לתוך השווי האחרון שקיבלו בתקופה הטובה. לאלה עדיף להימכר עכשיו מאשר להפוך לחברות זומבי כשתתחיל ההתאוששות המשמעותית בתעשייה.
