בלעדימיליארד שקל כבר זרמו לארץ בגלל המלחמה; ״חבל שישראל תאבד הזדמנות כזו"
בלעדי
מיליארד שקל כבר זרמו לארץ בגלל המלחמה; ״חבל שישראל תאבד הזדמנות כזו"
בחודשים האחרונים נכנסו לבנקים בישראל מיליארד שקל מרוסיה, ועוד סכום דומה מחפש את דרכו לכאן יחד עם סטארט־אפים שמעוניינים לעבור לישראל בשלמותם. אלא שהבנקים וגם קרנות וחברות הייטק חוששים מפני אינטראקציה עם רוסיה
מיליארד שקל בשלושה חודשים. זהו, על פי הערכות, הסכום שהכניסו העולים החדשים שנמלטים מרוסיה לבנקים הישראליים במאה הימים שחלפו מאז תחילת המלחמה באוקראינה.
סכום דומה נמצא בימים אלה בתהליכי כניסה לבנקים בישראל, אבל זו טיפה בים לעומת הכסף שמבקשים הישראלים החדשים להביא לכאן, כחלק מתהליך העלייה והקליטה שלהם בישראל, לעתים קרובות ללא הצלחה. אבל זה לא רק הכסף של האנשים הפרטיים, על הדלתות של ישראל מתדפקות עשרות חברות סטארט אפ שמבקשות לעשות רילוקיישן כחברה שלמה על כל עובדיה, קרנות הון סיכון שרוצות להעביר לכאן את הפעילות ואת הכסף, משקיעים שרוצים להשקיע את הונם בקרנות הישראליות וגם מדענים.
בינתיים, משרדי עורכי דין ומנהלי פמילי אופיס מצליחים להכניס את העולים החדשים לפעילות עסקית וגם לפתוח חשבונות בנק עבורם, אבל זה עדיין בשוליים לעומת הרצון הקיים בצד השני. "המשרד שלי הכניס 50–60 מיליון דולר לבנקים בישראל מאז שהחלה המלחמה ויש עוד סכום דומה בעבודה עם 30 בקשות חשבון פתוחות. במקביל, בתי השקעות מעבירים לישראל תיקי מניות בשלמותם מבנקים בחו"ל, בעיקר משוויץ. יש זרם עצום של עולים. לא מדובר באוליגרכים, אלא בשכירים שהיו בעמדות בכירות בבנקאות הרוסית, רואי חשבון, אנשי עסקים בתחום הנדל"ן, הפיננסים והקמעונאות. יש מספיק כסף טוב וחוקי, שיש לו את התיעוד הנדרש וכל האישורים", אומר ל"כלכליסט" מרק אויגמן, מייסד ומנכ"ל סמרטגן, המייצגת לקוחות אמידים דוברי רוסית בישראל.
3 צפייה בגלריה
מימין: עו”ד אנה משה ומרק אויגמן המייצגים חברות ועסקים מרוסיה. “ישראל עלולה להחמיץ הזדמנות כלכלית”
(צילומים: עמית שעל, טל אזולאי)
"הבנקים הישראלים נרגעו קצת וגיבשו תהליכים שמאפשרים פתיחת חשבונות ללקוחות שיכולים להציג את מקור הכסף ואת כל האישורים", מוסיף אויגמן שעמד בעבר בראש נציגות בנק הפועלים ברוסיה. "אבל עדיין ישראל רחוקה מלמצות את הפוטנציאל של העלייה הזאת שבאה עם הרבה עניין להשקיע ועם הרבה כסף. יש 10 מיליארד שקל ויותר שרוצים להיכנס. אנשי עסקים רבים רוצים להעביר את מרכז החיים והפעילות העסקית שלהם לישראל. הם מבקשים ממני לאתר עבורם מפעלים לרכישה, סטארט־אפים להשקעה וגם נדל"ן".
חוששים מהכסף הרוסי
אבל ישראל חוששת מפני הכסף הרוסי וגם מפני פתיחת הדלתות בפני מהגרי עבודה שחברות מבקשות עבורם לא בהכרח אזרחות, אלא גם ויזת עבודה זמנית. את התסכול העצום לנוכח המציאות הזאת ניתן היה להרגיש אתמול במפגש מיוחד בנושא "רילוקיישן של ההייטק הרוסי לישראל" שערך משרד עורכי הדין פרל כהן בהשתתפות אנשי הייטק מישראל ונציגי התעשייה מרוסיה. המשתתפים דיברו על צוותים שלמים של הייטקיסטים שבורחים מרוסיה. לא רק אנשי תוכנה, אלא גם אנשי חומרה, שהמחסור בהם אקוטי במיוחד בישראל. אבל מי שמקבלות אותם בזרועות פתוחות הן מדינות כמו דובאי וקפריסין, בעוד שישראל מערימה קשיים.
אף שישראל לא משתתפת בסנקציות שהטילו ארה"ב והאיחוד האירופי על אנשי עסקים וחברות מרוסיה, היא מנסה להלך בין הטיפות ולא להכריז על מדיניות אחידה. על רקע זה, גם גופים עסקיים – החל מהבנקים שלא קיבלו הנחיה מפורשת מבנק ישראל לגבי התנהלות עם הכסף הרוסי ועד קרנות הון סיכון וחברות סטארט־אפ – חוששים מפני כל אינטראקציה עם רוסיה. ל"כלכליסט" נודע כי אחת מקרנות הון הסיכון הוותיקות והגדולות בישראל, קיבלה באחרונה הצעה להשקעה של 100 מיליון דולר מ־LP ברוסיה וסירבה לכך מבלי לערוך אפילו בדיקה למקור הכסף.
לפני שבועיים ביקרה בישראל משלחת של משרד המשפטים האמריקאי שהטיל סנקציות על רוסיה ונפגשה עם גורמים ממשלתיים ועם גורמים מתחומי הפיננסים והמשפט. ההתרשמות של מי שהשתתפו בפגישות היא שהאמריקאים רוצים לבחון כל מקרה לגופו ולא להטיל איסור גורף על קשר עם אנשי עסקים מרוסיה. במהלך הביקור התבקשו נציגי משרד המשפטים לתת תעשיית הבנקאות והפיננסים מכתב "No Action" שיבטיח כי לא יינקטו בעתיד הליכים מהסוג שחוו חלק מהבנקים הישראליים בעקבות פעילותם בארה"ב ושילמו קנסות של מאות מיליוני דולרים. "המשלחת ביקשה לנסח כמה סעיפים שיגדירו בדיוק מה מותר כדי שאישור כזה יינתן, אבל מי שצריך לנסח מסמך כזה הוא גורם רגולטורי רשמי כמו בנק ישראל", אומר אחד המשתתפים בפגישה.
אלא שבנק ישראל לא ממהר ובהיעדר מדיניות אחידה, הבנקים השרויים בטראומה של פתיחת החשבונות בשלוחות שלהם בניו יורק, מעדיפים להימנע מכאב הראש ודוחים את רוב הלקוחות החדשים. "האמריקאים מוכנים ופתוחים לבחון הקלות ואישורים", אומרים משתתפי הפגישה.
יהודים שנמלטים מרוסיה מופתעים לא רק לנוכח הבירוקרטיה הכבדה בישראל אלא בעיקר מול האנטגוניזם שהם מרגישים עם הגעתם לכאן. "בישראל לא מבינים עד הסוף את הסכנה שבמחאה נגד המלחמה ברוסיה שהפכה לעבירה פלילית. הנטישה של רוסיה על ידי אנשי הפיננסים וההייטק היא המחאה שלהם", אומר ל"כלכליסט" ולדיסלב לוריא, עורך דין ושותף במשרד שמתמחה בהייטק שהוא הקים במוסקבה עם עוד מספר שותפים שבניגוד אליו אינם בעלי זכות שיבה. "אני חלמתי מזמן על הקמת זרוע בינלאומית למשרד שלנו והמלחמה עכשיו דחפה אותי לעשות את זה סוף סוף", אומר לוריא שעלה לישראל באחרונה ומנסה לפתח פעילות כאן.
הסיבוך הוא לא רק בהעברת הכסף לישראל, אלא גם בקבלת תעודת זהות או אישור עבודה. על פי נתונים עדכניים כ־5,000 אזרחי רוסיה הגיעו לישראל מאז תחילת המלחמה וקיבלו אזרחות. חלק גדול לא השתקעו מיד בישראל. על פי הערכות, כאלף עולים שאוחזים במקצועות טכנולוגיים נשארו כאן ומחפשים עבודה או כבר התחילו לעבוד בחברות הייטק. אולם ישנם אזרחי רוסיה רבים שאינם זכאי חוק השבות, אך בכל זאת רוצים להגיע לכאן לעבוד, לעתים מפני שהחברה שבה הם עובדים עוברת לישראל בשלמותה והם לא מצליחים לקבל אשרות עבודה.
“אם ישראל תקשה נעבור לדובאי”
"כל יום מגיעות אליי חברות סטארט־אפ מעניינות, עם קניין רוחני משמעותי ומדענים מהשורה הראשונה שמבקשים לעשות רילוקיישן לישראל", אומרת עו”ד אנה משה, שותפה בכירה בפרל כהן. "פנו אליי מאות גופים עסקיים החל מקרנות הון סיכון עד משרדי רואי חשבון שאיבדו את רוב הלקוחות שלהם כי הגופים הבינלאומיים עזבו את רוסיה. הזרם העיקרי זה סטארט־אפים. רק במאי טיפלתי בעשרה סטארט־אפים שמעסיקים כמה עשרות עובדים ורוצים לעבור לכאן. למשל, חברה עם פיתוח בתחום הסרטן שמעסיקה 17 עובדים, 11 מתוכם הם בעלי זכות שיבה. לאחרים הוצאנו אשרת עבודה למספר חודשים. המשקיע האמריקאי שמממן את החברה שאמר שאם הוא לא יכול להעביר אותה בשלמותה לישראל, הוא יעביר אותה לדובאי או ארמניה. חבל שישראל תאבד הזדמנות כלכלית כזו".
בימים אלה מנסים משרד האוצר, הפנים והחדשנות והמדע לגבש תוכנית שתאפשר העברתם לישראל של מאות עובדי יאנדקס, ענקית הטכנולוגיה הרוסית. אלא שנראה שדווקא המקרה של יאנדקס מסתבך בעיקר לאחר שאיחוד האירופי הכניס אותה יחד עם המייסד שלה ארקדי וולוז', בעל אזרחות ישראלית שמתגורר כאן, לרשימת הסנקציות. בסוף השבוע התפרסם בעיתונות בחו"ל שכעת דווקא סרביה פועלת להעביר אליה את עובדי יאנדקס שכעשירית מהם כבר נמלטו מחוץ לגבולות רוסיה.
משה נפגשה באחרונה עם נציגי משרד הכלכלה שלדבריה "היו היחידים שהביעו עניין" וביקשו ממנה להציג שני מקרים של רילוקיישן של עסק שלם מרוסיה ואת התועלת הכלכלית שתצמח מכך לישראל בכדי לשקול קידום מתן אשרות עבודה זמניות למספר חודשים. "אני לא מחפשת את היאנדקס הבאה, זה החריג. אבל אם יש קרן הון סיכון שרוצה לעבור לישראל ולהשקיע כאן 100 מיליון דולר שהיא מנהלת בסטארט־אפים, היתרונות הכלכליים ברורים".
