קרן פיוז'ן גייסה 20 מיליון דולר להשקעות פרה-סיד בחברות ישראליות
קרן פיוז'ן גייסה 20 מיליון דולר להשקעות פרה-סיד בחברות ישראליות
הקרן שהקימו גיא קצוביץ' ויאיר ורדי ב-2017 תשקיע ב-60 עד 80 חברות מקומיות בתחילת דרכן עד 2026, כשכל חברה תקבל ממנה 150 אלף דולר. אתהגיוס הובילה קרן אינסייט, שמצפה לעבוד עם החברות בעתיד, לאחר הבשלתן
קרן פיוז'ן Fusion של גיא קצוביץ' ויאיר ורדי השלימה גיוס של 20 מיליון דולר להשקעות פרה-סיד בחברות ישראליות. הכסף גויס מקרן אינסייט שמשקיעה בעצמה בשלבים מאוחרים יותר וכן משורה ארוכה של אנג'לים בישראל בהם גיגי לוי-וייס, ליעד אגמון, עופר בן-נןן ועוד כ-70 יזמים סדרתיים ומנהלי השקעות מארה"ב. הקרן תשקיע 150 אלף דולר בכל חברה תמורת 7.5% מהונה בפורמט אחיד, בדומה לפורמט של Y COMBINATOR בארה"ב. התוכנית היא לבצע 60-80 השקעות חדשות עד 2026.
הקרן כבר פעלה כמעין פיילוט ועד כה השקיעה 4.5 מיליון דולר בכ-30 חברות, כשהיא מהווה את הצ'ק הראשון בכולן. הקרן נכנסת להשקעה בשלב הרעיון ומלווה את החברה כאסקלרטור עד שיש לה מוצר והכנסות ראשוניות.
מעבר להשקעה, מהווה הקרן פלטפורמה שלמה שתומכת ביזמים ומסייעת בגיבוש המוצר והמודל העסקי, ובהמשך גם מספקת גישה ישירה למשקיעים גדולים יותר, בראשם קרנות כמו אינסייט, שהשקעתה בפיוז'ן נועדה לייצר לה עסקאות עתידיות בחברות המבטיחות.
המבנה של התוכנית כולל בוטקאמפ אינטנסיבי עם משקיעים ויזמים מנוסים בתל אביב במשך חודשיים ולאחר מכן רודשואו של שלושה שבועות של פגישות עם מנטורים ומשקיעים בארה"ב. התוכנית הוקמה על ידי ורדי וקצוביץ ב-2017 ומאז ליוותה כ-100 חברות, כאשר בסיום התוכנית 70% מהן הצליחו לגייס סבב סיד ממוצע של 2.5 מיליון דולר.
"דווקא בתקופה שבה היקף ההשקעות בישראל ירד ב-75% ביחס לשנה שעברה, אנו חושבים שזה זמן נהדר להמשיך ולהשקיע בחברות ישראליות, ולקחת סיכון איפה שקרנות ואנג'לים מהססים או לא זזים מספיק מהר“, אומר קצוביץ’ לכלכליסט, “בחמש השנים האחרונות היינו מהמשקיעים הפעילים בישראל מתחת לרדאר והשקענו בכ-100 חברות. אנחנו מתכננים להמשיך בקצב דומה בשנים הקרובות, בניגוד למומנטום שהיה בשנים האחרונות: לגייס קרנות גדולות מדי ולפרוס אותן מהר מדי".
בנוגע לירידה החדה במספר הסטארט-אפים החדשים שקמים בישראל, אומר קצוביץ': "עוד לפני המיתון העולמי בהשקעות וחוסר היציבות הפוליטי הספציפי בישראל, כבר היו נתונים שהראו שכל סטארט-אפ רביעי של מייסדים ישראלים נרשם בדלוואר, ארה"ב, והחברה הבת בישראל מחזיקה ב-IP (הקניין הרוחני). בסופו של דבר כולם נושאים את עיניהם לשוק האמריקאי וגם אנחנו דוחפים את החברות שלנו להתאגד בארה"ב. בסוף המשקיעים ברובם באים משם ולא תמיד יודעים מה זה חברה בע"מ".
