ביקורתהכוכבים הסתדרו בשורה ב-Star Wars Jedi: Survivor
ביקורת
הכוכבים הסתדרו בשורה ב-Star Wars Jedi: Survivor
המשחק החדש ביקום של "מלחמת הכוכבים" מהוקצע יותר מקודמו, עם עלילה שאפתנית שמספקת את הסחורה. מעל לכל, לחימה באמצעות חרבות אור היא התגשמות פנטזיה. אולם קנה המידה המרשים של המשחק נמצא לעתים גם בעוכריו
מעריצי "מלחמת הכוכבים", ואני ביניהם, יתקשו להתלונן על מחסור במשחקים ובסדרות. למעשה, ההיפך הוא הנכון: בשנים האחרונות ניתן להעיד על רוויה בעלילות שמתרחשות באותה גלקסיה רחוקה - החל בסדרה "אנדור" המופתית, "המנדלוריאן" שסיימה זה עתה את עונתה השלישית וחסרת ההשראה, וכלה בסדרה "הספר של בובה פט", שמרגישה כמו פארודיה חיוורת על אופרת החלל הידועה.
יש גם שפע של משחקי מחשב המבוססים על המותג הוותיק, בלי עין הרע. רובם לא הותירו חותם ואחד מהם, "Star Wars Battlefront" מבית EA, אף עורר סערה בגלל השימוש ב"קופסאות שלל" (Loot Boxes ), מכניקה דמוית-קזינו שסחטה עוד כסף מהשחקנים כדי לשחק בתור יודה או דארת' ויידר, על אף ששילמו מחיר מלא.
על כן, קהל הגיימרים הופתע לטובה כש-EA השיקה ב-2019 את המשחק "Star Wars Jedi: Fallen Order", משחק עלילתי שלא מנסה לשדוד את השחקנים באיומי אקדח. כבר התחלה טובה. אני הייתי בין חובבי המשחק ונהניתי להניף חרב אור ולהדוף את חיילי האימפריה בעזרת הכוח. המשחק הכיל גם שלבי פאזלים מאתגרים, דמויות צבעוניות וטיפוס קירות אתגרי שהיה גורם ליובל שמלא להתבייש בעצמו.
אבל עליי גם להודות כי המשחק היה עמוס לעייפה בבאגים, והניווט האיטי דרך עולם המשחק הענק היה מייגע לפרקים. למרבה המזל, "Jedi: Survivor" הוא משחק מלוטש יותר מקודמו, עם עלילה בוגרת וחוויה נגישה יותר באופן כללי. מכאן והלאה אאזכר ספוילרים קלים ל-"Jedi: Fallen Order", אז אם עוד לא שיחקתם בו ורוצים להתנסות בו בעצמכם, זו הנקודה המתאימה לעצור.
פגישת מחזור מביכה
במשחק ההמשך, אנחנו שוב נכנסים לנעליו של אביר הג'דיי הכי ג'ינג'י בגלקסיה, קאל קסטיס (Cal Kestis), חמש שנים לאחר אירועי המשחק הראשון. האימפריה עדיין צדה את שורדי פקודה 66 שחיסלה את מסדר הג'דיי. בתחילת המשחק קאל הוא כבר אביר ג'דיי משופשף עם יכולות מפותחות כמו האטת זמן, קפיצות על-אנושיות וכישרון טלקינטי שהיה מזכה אותו במדליית זהב אולימפית בהדיפת חיילי אימפריה למרחקים ארוכים. את קאל מלווה לכל מקום הדרואיד הקטן BD-1, שמסייע לו לפרוץ מנעולים ולגלוש על כבלים כמו באמצעות מתקן אומגה ממונע.
במשחק הקודם נאספה סביב קאל חבורת מורדים קטנה: סיר, מאסטרית ג'דיי לשעבר; גריז, חייזר בעל ארבע ידיים והטייס של חללית בשם "המנטיס"; ומרין, האחרונה מבין מכשפות החלל מהכוכב דאת'ומיר (Dathomir). כאשר אנחנו פוגשים את קאל בשנית, בני החבורה כבר נפרדו - ולא בנסיבות משמחות. קאל מצליח לחמוק בעור שיניו מקורוסאנט, בירת האימפריה. הוא מטיס את החללית המקרטעת אל קובו, כוכב לכת בעל אופי של עיירת ספר קטנה מהמערב הפרוע, שם הוא פוגש שוב את גריז.
קאל מגלה סכסוך עתיק-יומין, שחושף את הצד האפל (תרתי משמע) של מסדר הג'דיי ונקרע בין הרצון להשיב את המסדר על כנו ובין התקווה לבנות לעצמו חיים חדשים עם יקיריו. זו עלילה שאפתנית ובוגרת באופן מפתיע - שמאזנת בין סיפור אישי ובין גורל הגלקסיה - עם סיום שלא מאכזב, אך לא מספק תשובה קלה. בדרך תוכלו לפגוש חילזון עם מבטא סקוטי ואת טורגל, איש-צפרדע דו-רגלי שהוא היצור הירקרק הכי חביב בגלקסיה, חוץ מבייבי יודה.
לא מקורי, אבל לא נורא
המשחק מורכב משישה כוכבי לכת, המכילים מפות בסדרי גודל שונים - כלומר לא כל מפה מכילה אותה כמות תוכן. מרכז העניינים הוא קובו, שבו ניתן לפגוש את מרבית דמויות המשנה ולהשלים את מרבית המשימות שאינן חלק מהעלילה הראשית. בדומה לקודמו, "Jedi: Survivor" הוא משחק בסגנון מטרוידבניה (Metroidvania, משחקים הדומים ל"מטרויד" ו"קאסלבניה"). אלו הם משחקים בהם מפת העולם נחשפת בצורה לא-לינארית. בדומה למשחק הקודם, קאל צובר יכולות חדשות ובעזרתן הוא יוכל לגשת לאזורים חדשים ולאסוף פריטים קוסמטיים, כמו תלבושות ועיצובים חדשים לחרב האור שלו.
אך "מטרויד" ו"קאסלבניה" אינם המשחקים היחידים מהם "Jedi: Survivor" שואב השראה (או יותר נכון, מעתיק). בפרט, מכניקת הקרבות של המשחק לקוחה מסדרת משחקי "Dark Souls". אלו משחקים מבית האולפן היפני FromSoftware שידועים ברמת הקושי המפרכת שלהם. השחקן צריך להתחמק מהאויב בזריזות, ללמוד את דפוסי ההתקפה השונים, ואז לעשות ממנו קומבינציית סושי.
כל מי שצפה בסרטי "מלחמת הכוכבים" חלם לא פעם להניף חרב אור. ובכן, "Jedi: Survivor" הוא הדבר הכי קרוב להגשמת החלום הזה. אין דרך לתאר את האושר העילאי כשאני מנופף בחרב אור עם להב כפול, הודף יריות לייזר מימין ומשמאל ואז הופך גדוד חיילים לגריסי נייר. בניגוד למשחקי "Dark Souls", שמציבים אתגר אדיר גם לגיימרים החדים והמוכשרים ביותר, "Jedi: Survivor" מאפשר לשחקנים לבחור את רמת הקושי המתאימה להם. רמת הקושי הנמוכה ביותר מומלצת למי שרוצה להתמקד בעלילת המשחק ולחקור את הגלקסיה לאיטו, ואילו רמת הקושי הגבוהה ביותר מומלצת בעיקר למזוכיסטים שבינינו.
"Jedi: Survivor" אף משכלל את מכניקת הקרב של המשחק הראשון. במשחק הקודם, קאל נלחם לרוב בעזרת להב יחיד. רק לקראת סוף המשחק הוא משפץ את חרב האור ומוסיף לה להב נוסף. במשחק השני, השחקנים רשאים לבחור מבין חמישה סגנונות לחימה: להב יחיד, להב כפול, חרב ואקדח לייזר, שתי חרבות או חרב כבדה. לכל אחד מהם יתרונות וחסרונות, אבל האפשרות להתאים את חרב האור לסגנון המשחק האישי שלי היא בפירוש תוספת מבורכת.
הצד האפל
ודאי ש-"Jedi: Survivor" איננו חף מפגמים. ראשית, נפח המשחק הוא כ-150 ג'יגה-בייט, כך שההורדה תימשך שעות על גבי שעות וגם כנראה תאלץ אתכם למחוק חלק מהמשחקים שהתקנתם על המחשב או הקונסולה. שנית, לקראת סוף המשחק חלק מהמשימות החלו לחזור על עצמן, מה שהאט את קצב העלילה דווקא כאשר נעשיתי מושקע בה, והרגשתי שהיא צוברת תאוצה ומתקדמת אל עבר השיא.
עליי לציין כי שחקנים העידו על בעיות טכניות בעת השקת המשחק, לפחות ביומו הראשון, אך רבות מהן נפתרו הודות לעדכון טכני שיצא יום לאחר מכן. מניסיוני, שיחקתי ב-"Jedi: Survivor" באקסבוקס Series S ולא נתקלתי באי אילו תקלות טכניות, למעט בפעם הראשונה שבה טענתי את המשחק, אך הטקסטורות הופיעו ברזולוציה נמוכה. עם זאת, לאחר מכן הבעיה נפתרה כלא הייתה.
הבעיות במשחק נעוצות בגודל שלו. מרבית משחקי ההמשך מאמינים שעליהם להיות שאפתניים מקודמיהם, ו-"Jedi: Survivor" אכן עומד בציפיות, אולם לעתים נדמה כי שאיפה זו דווקא בעוכריו, ואילו משחק קטן ומהודק יותר היה מעניק חוויה מיטבית. אבל אם להודות על האמת, הפגמים האלה מרגישים שוליים בהשוואה להנאה שהפקתי מהמשחק במשך 25 שעות, מתחילת העלילה הראשית ועד סופה. מעריצי "מלחמת הכוכבים" ודאי ייהנו, וכך גם כל מי שמעוניין במשחק הרפתקאות עם דמויות שובות לב, קרבות מאתגרים ושלבים מעוצבים היטב, שבהם רב הנסתר על הגלוי.
