מקומות 17-11מ-AI בזיל הזול ועד שומרי הסף של האפליקציות
מקומות 17-11
מ-AI בזיל הזול ועד שומרי הסף של האפליקציות
השבב של NeuReality יכול להוזיל עד פי 10 את השימוש ביישומי בינה מלאכותית, אקסטנד מפתחת מערכת הפעלה לרחפנים ורובוטים, D-ID עברה ממניעת זיהוי פנים ליצירת בוטים אנושיים, חברת הסייבר אסטריקס מתמקדת באבטחת חיבורי אפליקציות ומזהה בעיות בזהויות הלא־אנושיות
מקום 11: NeuReality
המירוץ ל־AI הוא כיום הלב של תעשיית ההייטק העולמית והעולם העסקי בכלל. החברה שמובילה את המהפכה כיום היא אנבידיה, אבל לצידה מתחילות לקום חברות המגלות שעבודה עם הענקית משאירה הרבה פערים ובעיקר גובה עלויות עצומות. NeuReality (ניוריאליטי) הישראלית רוצה להוזיל משמעותית את העלויות של פיתוח בשלב ההסקה — הוא השלב שבו לוקחים מידע חדש, והמודל מסיק את מה שדרוש מתוכו. בפורמט הזה המודל למעשה יוצר את התשובה המבוקשת, להבדיל משלב האימון של המודל, שבו כיום מתרחשת עיקר הפעילות והתחרות בין החברות. ניוריאליטי זיהתה את בעיית ההסקה כצוואר בקבוק בתחום השימוש ב־AI כתוצאה מהגידול המהיר והיקף המידע שיש לעבד.
ניוריאליטי נוסדה ב־2019 על ידי משה תנך, המשמש כיום כמנכ"ל החברה, צביקה שמואלי, שמכהן כסגן נשיא לתפעול, ויוסי קסוס, המשמש כסגן נשיא לפיתוח שבבים. שלושתם היו בתפקידי מפתח בחברות שבבים מובילות כמו אינטל, מלאנוקס ואחרות. החברה מנסה למעשה להחליף חברות הענק הללו ולהוזיל משמעותית את עלויות הפיתוח בתחום, במקביל להאצת הפיתוח של מודלים.
על פי הבדיקה שעשתה החברה, השימוש בשבב שלה יכול להוזיל עד פי 10 את השימוש ביישומים דוגמת ChatGPT ואחרים. החברה כבר סיימה את פיתוח מערכת השבבים הראשונה והחלה למכור מכירות ראשוניות ללקוחות גדולים, ביניהם ענקיות פיננסיות וספקי שירותי ענן. כמו בכל תעשיית השבבים, כל חוזה מתחיל בהזמנה ראשונית שעומדת על מיליוני דולרים בודדים ויכול להפוך בזמן קצר לחוזה ענק של עשרות ומאות מיליוני דולרים.
במרץ השנה גייסה ניוריאליטי 20 מיליון דולר, כשבין המשקיעים בסיבוב הנוכחי קרן מועצת החדשנות האירופית (European Innovation Council) אשר רואה בחברה את אחת הטכנולוגיות שיכולות לשנות את פני הבינה המלאכותית ולהנגיש אותה לעוד רבים. לפי הערכות, בשנה הקרובה תצא החברה לגיוס משמעותי יותר, שיאפשר לה להיכנס לקצב מואץ של פיתוח ומכירת השבבים.
בשלב מתקדם יותר מתכוונת ניוריאליטי להתחבר לספקיות ענן בתחום הבינה המלאכותית ולהציע את הפתרון שלה במודל של שירות. כיום מועסקים בחברה 70 עובדים, אבל מנהליה שואפים לגייס כמה עשרות עובדים בטווח הקצר ולסיים את 2025 עם כ־150 עובדים.
מקום 12: Xtend
8 צפייה בגלריה
רובי ליאני (מימין), אדיר טובי, מתאו שפירא ואביב שפירא. בזמן המלחמה החברה התבקשה לספק יותר מאלף רחפנים בשבוע
( צילום: באדיבות XTEND)
תחום: רחפנים
הקמה: 2019
מייסדים: רובי ליאני, מתאו שפירא, אביב שפירא ואדיר טובי
עובדים: כמאה, בישראל בסינגפור ובארה"ב
גיוסים: 68 מיליון דולר מכללטק, Chartered, NFX, Lool, TPY
יש חברות שהמלחמה הזיקה להן בעקבות גיוס מילואים נרחב של העובדים או ביטול של גיוסי הון, ויש כאלה שהמלחמה הרימה. אקסטנד היא דוגמה טובה לחברה מהסוג השני. החברה מפתחת מערכת הפעלה לרחפנים וכלים רובוטיים, ומאפשרת למפעיליהם לבצע משימות מורכבות בכל סביבה עם זמן הכשרה מינימלי. בכך היא מספקת דרך חדשה להשתמש בכלים הרובוטיים בצורה יעילה ממרחק בטוח. עד 7 באוקטובר חשבו מייסדי החברה שאין עתיד רב בתחום הצבאי ושמו את יהבם על המגזר האזרחי. מיד אחרי 7 באוקטובר גויסה החברה למטרה אחת: לספק לצה"ל מערכות שיסייעו לו במלחמה.
אם עד המלחמה סיפקה החברה כאלף רחפנים בשמונה חודשים, הרי שבמהלכה היא התבקשה לספק למעלה מאלף בשבוע. בתחילת המלחמה החברה הקפיאה את גיוסי ההון ונרתמה לסייע לצה"ל, שבתמורה רכש ממנה מערכות רבות שהפכו אותה לרווחית וסיפקו לה אוויר לנשימה. באותה תקופה החברה אף קיבלה בקשות לרכישה ממדינות זרות שלא רכשו ממנה טכנולוגיה קודם לכן. כשצרכי צה"ל צומצמו, חזרה החברה להתמקד בפעילות העסקית והתפנתה להשלים את גיוס ההון שאותו החלה.
היא גייסה 50 מיליון דולר במסגרת סבב ההשקעות B בהובלת קבוצת Chartered, בהשתתפות משקיעים אסטרטגיים קיימים וחדשים, כולל Claltech. עם הכסף שגייסו והמיומנויות שפיתחו מתכוונים בחברה לפנות לשוק הצבאי שיהווה חלק משמעותי בפעילותה, להשקיע משמעותית בהרחבת הצוות שלה בארצות הברית כדי להגדיל את המכירות ביבשת, וכן להמשיך בפיתוח המערכת תוך המשך שילוב של יכולות בינה מלאכותית.
מקום 13: D-ID
8 צפייה בגלריה
סלע בלונדהיים (מימין) גיל פרי ואלירן קוטה. מוכרים כבר לאלפי עסקים קטנים ובינוניים
(Credit: Yoram Reshef)
תחום: בינה מלאכותית
הקמה: 2017
מייסדים: גיל פרי, סלע בלונדהיים, ואלירן קוטה
עובדים: 90 בישראל ובארה"ב
גיוסים: 48 מיליון דולר מפיטנגו, OURCROWD ,Macquarie, Maverick, AXA Ventures, Y Combinator
כמו סטארט־אפים רבים, גם D-ID נולד מתוך העבר הצבאי של מייסדיו, אבל לא בדרך הקונבנציונלית. גיל פרי וסלע בלונדהיים, בני 37, שירתו יחד ביחידה קרבית מסווגת, ולאחר השירות נסעו יחד לטיול הגדול שאחרי הצבא. שם נתקלו שניהם בבעיה — הם רצו לשתף תמונות מהחוויות המשותפות ברשתות החברתיות כמו חבריהם, אך לשניים, שגם עכשיו העבירו חודשים ארוכים במילואים בעזה, היה אסור להיראות ברשתות חברתיות. כך נולד הרעיון לפתח טכנולוגיה שהפוכה למה שרצו לעשות רוב החברות עד אז — כזו שדווקא תמנע זיהוי פנים. פרי ובלונדהיים החליטו להתנסות קודם בעבודה בכמה חברות כאלה, כדי לצבור ניסיון ופגשו את אלירן קוטה, המייסד השלישי, שהגיע חמוש בניסיון בעולמות התכנות והסייבר ב־8200. הדרך להגנה מפני זיהוי פנים עוברת ביצירת מה שמכונה היום Digital Human, מעין כפיל דיגיטלי של בן אדם שיכול להיראות בדיוק כמוהו, אך האלגוריתים הממוחשב לא יזהה אותו בעקבות שינוי של כמה מאפיינים חשובים.
זה היה הכיוון הראשוני של D-ID, אבל עם פריצתן של טכנולגיות הקשורות לעולמות של בינה מלאכותית ג'נרטיבית, הבינו המייסדים שבור השומן שלהם נמצא שם. ואכן החברה צמחה פי עשרה מאז שהתאימה את הפתרון שלה לעולם החדש. בין הלקוחות שלה נמצאות שליש מחברות פורצ'ן 100 ועוד אלפי עסקים קטנים ובינוניים. העסק העיקרי של D-ID היום הוא "האנשה של בוטים", כדי שנרגיש יותר בנוח כשאנחנו מדברים איתו. שוק הדיגיטל האנושי הוא עצום ונאמד היום בחצי טריליון דולר. בחברה מתמקדים בנישה של תחום שיווק ומכירות, ומוכרים לחברות פתרון שמייצר דמויות שנראות ונשמעות אנושיות לחלוטין. ב־D-ID מודעים כמובן לבעיות האתיות שעיסוקה עשוי לייצר ולשם כך גייסו ועדה מייעצת שמורכבת ממומחים בתחום.
מקום 14: Greeneye
8 צפייה בגלריה
המנכ"ל נדב בוכר. החברה מתמקדת באיתור מזיקים וריסוס עשבים, אך מתכוונת לריסוס גידולים נוספים
( צילום: איציק בלנצקי)
הקמה: 2017
מייסדים: נדב בוכר, ד"ר יצחק חייט ואלון קליין אורבך
עובדים: 50, בישראל וארה"ב
גיוסים: 45 מיליון דולר מ־Deep Insight JVP, Syngenta Group Ventures, Orbia Ventures, FBN ואייל וולדמן
חקלאות היא תחום שזועק לטכנולוגיה וחיסכון. כל חקלאי יודע שמשאבים רבים מבוזבזים בשדה שלא לצורך: יותר מדי מים בהשקיה, יותר מדי דשן לצמחים ובכל שנה, חקלאים ברחבי העולם משתמשים במיליוני גלונים של קוטלי עשבים – שרובם המכריע מרוסס באופן בזבזני ולא יעיל, על אדמה חשופה או על היבול. השימוש המוגבר בכימיקלים גורם לפגיעה בסביבה, והעשבים מפתחים עמידות לקוטלי עשבים, כך שהנטל הכלכלי על החקלאים גדל משמעותית.
Greeneye הישראלית, שייסדו יזמים ששירתו יחד ביחידת שלדג, פיתחה מערכת המשלבת חומרה ותוכנה שחוסכת לאותם חקלאים הרבה מאוד משאבים. המערכת מאפשרת לחקלאים לעבור מריסוס אחיד של חומרי הדברה על פני כל השדה לריסוס כירורגי ומדויק רק על העשבים בו. המערכת של Greeneye מתממשקת עם כל מרסס קיים, ללא תלות בדגם שלו והופכת אותו למכונה חכמה. על פי הערכת החברה, המערכת שפיתחה חוסכת לכל חקלאי 88% מהעלויות בכל ריסוס.
המערכת כוללת 24 מצלמות ו־12 חיישנים שמוצמדים למרסס, ומאתרים רק את הצמחים שאותם יש לרסס. כל מערכת נמכרת בכרבע מיליון דולר, והחקלאי מחזיר את ההשקעה בתוך כ־18 חודשים. כיום מתמקדת החברה באיתור מזיקים וריסוס עשבים, אבל בכוונתה להתרחב לתחומי ריסוס של גידולים נוספים. עם התרחבות זו צפוי לחברה מקור הכנסה חיצוני נוסף, כאשר כל תוספת תהיה חלק ממנוי שיעשה החקלאי בחברה. כיום פועלת החברה בשמונה מדינות במערב התיכון בארצות הברית ומתמקדת בגידולי תירס, סויה וכותנה.
Greeneye מאמינה שעתידה אינו רק בארצות הברית, ובזכות גיוס של כ־20 מיליון דולר השנה היא פועלת להתרחב לדרום אמריקה, קנדה ואירופה. היכולות שפיתחה, שמשלבות ראייה ממוחשבת ובינה מלאכותית, נותנות לה את האפשרות לפתח עוד פתרונות לשלל של גידולים ובזבוזי משאבים בשדות חקלאיים. הכנסות החברה עומדות על מיליוני דולרים בודדים, והיא שמה לה יעד לצמיחה מהירה בשנה הקרובה.
מקום 15: MineOS
תחום: פרטיות
הקמה: 2019
מייסדים: גל רינגל, גל גולן וקובי ניסן
עובדים: 39, בישראל ובארה"ב
גיוסים: 42.5 מיליון דולר מ־Battery Ventures, Paypal, Nationwide, Gradient Ventures, Headline Ventures, MassMutual Ventures, Saban Ventures
אחת המשימות שמטרידות חברות בעידן הטכנולוגי היא התמודדות עם סוגיית הפרטיות ברשת והרגולציה הנרחבת הנוגעת אליה. התקנות משתנות בין יבשות ומדינות, ומאלצות חברות להשקיע משאבים נכבדים בניהול התחום כדי להימנע מתביעות ופגיעה בפרטיות. MineOS הישראלית, שייסדו בתחילת 2019 גל רינגל, גל גולן וקובי ניסן, מנסה לעזור לאותן חברות. היא פיתחה תוכנה שסורקת את כל הנתונים שמחזיקה חברה, משווה אותם לחוקים במדינה שבה היא פועלת, מתריעה במקרה של הפרת חוק או רגולציה ומציעה דרך לתקן את המצב.
כשהחלה את דרכה, MineOS פנתה לאנשים פרטיים, במטרה לעזור לכל אזרח לקבל מידע מסודר על המידע הפרטי שלו שנחשף ברשת. בהמשך, הבינו היזמים שהעיסוק בצד האזרחי אומנם יוצר עבורם הזדמנות לחשיפה, אך ההכנסות יגיעו בעיקר מארגונים שזקוקים לכלים שיעזרו להם להימנע מהפרת חוקי הפרטיות ומפגיעה באזרחים.
בשנה האחרונה, זמן קצר לאחר פרוץ המלחמה ברצועת עזה, הצליחה החברה להשלים גיוס הון משמעותי של 30 מיליון דולר. בין משקיעיה שמות מרשימים ביותר דוגמת פייפאל, קרן ה־AI של גוגל וקרן ההשקעות של חיים סבן, שיאפשרו לה להגשים את החזון שלה. בחודשים האחרונים החברה הוסיפה לשירותיה חברי צוות משמעותיים, שכוללים סמנכ"ל כספים וסמנכ"ל מכירות בכירים ביותר. בשונה מחברות רבות שמקדשות צמיחה על פני רווחיות, ב־MineOS מחשבים בזהירות רבה את ההוצאות. בחברה ערכו את סבב הגיוס האחרון עם כ־24 עובדים. לאחריו היא גייסה 15 עוד עובדים וצפויה לגייס נוספים, כשהיא מדגישה כי תעשה זאת בזהירות כדי לא להיקלע למצוקה עתידית.
מקום 16: Oasis Security
8 צפייה בגלריה
דני בריקמן (מימין) ועמית צימרמן. קשה למצוא בתחום אדמה לא חרושה, אבל נדמה שזה מה שקרה לאואזיס
תחום: סייבר
הקמה: 2022
מייסדים: דני בריקמן ועמית צימרמן
עובדים: 50, בישראל ובארצות הברית
גיוסים: 75 מיליון דולר מ־סקויה, סייברסטארטס, אקסל פרטנרס ו־Maple Capital
אף שהוקמה בסוף 2022, סיפורה של Oasis Security מזכיר מאוד את הימים העליזים של 2021. המשקיעים שלה כל כך בטוחים בהצלחתה שהם מרעיפים עליה כסף ללא הפסקה, כשנה וחצי מהקמתה, היא כבר עשתה שלושה סבבי גיוס בזק והקרנות הנחשבות ביותר בעולם רוצות להבטיח שלדני בריקמן ועמית צימרמן, שחגגו 30 ממש לא מזמן, יהיה את כל הכסף שבעולם כדי לממש את חזונם בעולם של ניהול הזהויות.
לאחר השחרור מיחידת הטכנולוגיה של חיל המודיעין, בריקמן וצימרמן ידעו שהם עומדים להקים סטארט־אפ בתחום הסייבר, דבר לא מפתיע לכשעצמו, אך לא ידעו בדיוק לאיזו נישה לפנות. הם ידעו שהם רוצים ללכת על שוק ניהול הזהויות, אך היה נדמה שהוא כבר רווי. סעיף כמעט אקראי שהוכנס בשקף במצגת, ושהתייחס לניהול זהויות לא אנושיות, יצר את המפץ הגדול והפך את אואזיס לאחת החברות הראשונות בתת־הקטגוריה החדשה.
זהויות לא אנושיות הן כל הסיסמאות, המפתחות, הרישיונות והטוקנים שקיימים בארגון, ומטבע הדברים מספרם עולה דרמטית על מספר הזהויות האנושיות. השלב הראשון הוא בכלל מיפוי של כל הזהויות האלה בארגון, שכן ברוב המקרים מנהלי אבטחת הסייבר אפילו לא מכירים את פרטיהם. לשם המחשה, כל עובד שעוזב ארגון מותיר אחריו סיסמאות ומפתחות שנהג להשתמש בהם ודרכם עדיין ניתן לפרוץ למערכת.
בשוק הסייבר הרווי ועמוס הפיצ'רים והקטגוריות קשה למצוא היום אדמה לא חרושה, אבל נדמה שזה בדיוק מה שקרה לאואזיס. כעת, התחרות היא על הביצוע וגם על מי יהיה הראשון שיתקע דגלים בחברות הגדולות - שוב, ממש כמו ב־2021.
מקום 17: Astrix Security
8 צפייה בגלריה
אלון ג'קסון (מימין) ועידן גור. חוזים רב־שנתיים מאפשרים לחברה ביטחון עסקי
(צילום: Astrix)
תחום: סייבר
הקמה: 2021
מייסדים: אלון ג׳קסון ועידן גור
עובדים: 60, בישראל ובארה"ב
גיוסים: 40 מיליון דולר מהקרנות בסמרCRV , F2, Venrock
תעשיית הסייבר ממציאה את עצמה כל יום מחדש. קטגוריות חדשות נולדות שם עם כל התפתחות טכנולוגית, והן מיד מושכות אליהן במהירות יזמי סייבר ותיקים וצעירים שמזהים את ההזדמנות החדשה - וחוזר חלילה. חברת הסייבר הישראלית אסטריקס היתה בין הראשונות לזהות כבר ב־2019 את בעיית הזהויות הלא־אנושיות, ואת החיבורים שנובעים מכך. מאז עשתה החברה מאמצים לפתח את הטכנולוגיה ולבסס את עצמה כחברה הראשונה בשוק, ולנסות להוביל אותו לצד מספר לא קטן של חברות נוספות, חלקן אף ישראליות, בתחום (גם אואזיס, במקום ה־16, עוסקת בו).
פתרון האבטחה של אסטריקס מתמקד באבטחת חיבורי אפליקציות, וזאת בניגוד לפתרונות הקיימים המתמקדים בחיבורי המשתמשים. הפלטפורמה מספקת לחברות הפועלות בענן שקיפות מלאה של כל האפליקציות הפנימיות ואלו של צד שלישי המחוברות למערכות הארגון, דרך חיבורים "לא אנושיים" כמו API ו־OAuth, ואת רמת הגישה המוענקת לכל אחד מהם. היא מנתחת באופן קבוע את ההתנהגות של חיבורים אלו כדי לזהות חריגות שעלולות להצביע על פרצות וחולשות אבטחה, מזהה ומתקנת באופן אוטומטי הרשאות מיותרות ומופרזות וכן התנהלות חריגה וזדונית.
בשנה האחרונה גדלו הכנסותיה של החברה פי 2.5 והן עומדות כעת כבר על מיליוני דולרים עם שאיפה להגיע להכנסות של מעל 10 מיליון דולר בתקופה הקרובה. החברה מעסיקה כיום כבר 60 עובדים ומצפה להגדיל אותם משמעותית בעתיד עם התרחבות עסקיה. עיקר הכנסותיה של החברה כיום נובעים מחוזים רב־שנתיים שמאפשרים לה ביטחון בתחזיות העסקיות שלה.
