סגור
גג עמוד techtalk דסק
נטע מירב, מייסדת VAULT
נטע מידב, מייסדת VAULT (צילום: ישרון שטרן)

TechTalk
השילוב בין הרפורמה המשפטית לקריסת SVB - סכנה ממשית להייטק הישראלי

מי יציל את חברות הטכנולוגיה בארץ במקרה של קריסת בנק מקומי? כשבתי המשפט יהיו כפופים לממשלה, הם הרי לא יוכלו לאלץ אותה להגן על בעלי הפקדונות. נטע מידב, מייסדת Vault Platform, מזהה התנגשות קטלנית בין אירועים

כמו הרבה יזמים של סטארט-אפים ברחבי העולם, גם אני קיבלתי שיחות טלפון בהולות בערב ה-9 במרץ מהמשקיעים שלי. "יש חשש לגבי יציבותו של ה-Silicon Valley Bank (SVB)", הם אמרו לי. כדאי לנהוג במשנה זהירות ויש לשקול את העברתם של חלק או כל הכספים משם". האזהרות המתונות התחלפו כעבור כמה שעות במיילים רציניים ודחופים הרבה יותר שהוציאו קרנות ההון סיכון לחברות הפורטפוליו שלהן: "תוציאו את הכסף מ SVB, ומהר. תוציאו את כולו".
זו היתה דרמה לא קטנה. בשעות לילה מאוחרות, קבוצות הווטסאפ והסלאק של היזמים כבר התחילו להתפוצץ. היה ברור לכולם שאנחנו נמצאים בעיצומו של Bank Run - מושג המתייחס לתגובת שרשרת של ריקון הפקדונות מהבנק, כי זה מה שעושים כולם. בין אם יש אמון ביציבות הבנק או לא, אפקט הדומינו עצמו יכול להפיל מוסד גדול מאוד ואף אחד לא רוצה להישאר אחרון עם כספים לכודים מאחורי חומותיו של בנק בפשיטת רגל.
עבור סטרטאפ שצריך לשלם משכורות לעובדים ולספקים, ולשרת את לקוחותיו, זו יכולה להיות מכת מוות. אין בתעשייה הזו שוליים רחבים לטעויות. ואכן, כבר למחרת, ביום שישי בערב, הבנק קרס. מי שלא הספיק למשוך כספים ב-24 שעות שקדמו לכך נותר עם סימני שאלה גדולים. הרגולטור האמריקאי מבטח 250 אלף דולר מסכום הפיקדון, אבל נותרה השאלה מה יקרה עם שאר הכספים - שאלה ששלחה את תעשיית ההייטק העולמית לסחרחרה והדירה שינה מעיניהם של אלפי יזמים ומנהלי קרנות.
כבר עם פתיחת השווקים בארה״ב ביום שני נשלחו אותות הרגעה מאוד משמעותיים מהרגולטורים ומהבנק המרכזי (ה Federal- Reserve), שהודיע שלצד הניסיון למצוא לבנק קונה, הוא מבטח את כל הפקדונות. אף דולר לא יאבד ללקוחות. בבריטניה, שבה פועלת שלוחה גדולה ומשמעותית של SVB, הממשלה בווסטמינסטר עמלה במהלך סוף השבוע למצוא קונה והודיעה כי HSBC הוא הבעלים החדשים, וכמו בארה״ב, כל הפקדונות בטוחים.
ומה קרה בישראל במהלך הימים שחלפו בין קריסת הבנק להתייצבותו ע״י הממשלות של ארה״ב ובריטניה? ובכן, שמחה לאיד. רק שבועות קודם לכן, הודיעו בכירים בהייטק כי הם מושכים את כספיהם מהארץ נוכח הרפורמה המשפטית והמפלה הכלכלית הצפויה במדינה. רבים מהם העבירו את הכספים ל-SVB ועם תחילת קריסת הבנק העבירו את הכספים בחזרה לחשבונות העסקיים בישראל. מיד קמו תומכי הרפורמה וסיפרו איך הכסף של ההייטק חוזר ארצה והיזמים שבו על רגליהם האחוריות. בנוסף, לטענתם, ישראל היא היעד הבנקאי הבטוח ביותר לכספים שלנו.
שתי הטענות שגויות. ראשית, רוב היזמים שמשכו את פקדונותיהם מ-SVB משתמשים בבנקים הישראלים כתחנת מעבר בלבד. ההון כבר יצא או בדרכו לצאת לחשבונות בנק חדשים שנפתחו באירופה וארה״ב. מי שעשה מהלך שכזה, בין אם מסיבות עסקיות ובין אם אידאולוגיות, לא ישאיר את הכספים בישראל רק כי SVB קרס. שנית, הטלטלה בבנקים בעולם - ויותר מכך, התגובות האסרטיביות של ממשלות מתוקנות - מדגישים עד כמה הרפורמה המשפטית בישראל והמהלכים של הממשלה הנוכחית מסוכנים לעסקים.
לרגע קצר, נראתה נכונה הטענה שהבנקים בישראל בטוחים יותר וש״כאן זה לא יכול לקרות״. הרי בניגוד לארה״ב, אין בישראל בנקים ״נישתיים״. המערכת כאן מבוססת על ריכוזיות ומספר מצומצם של בנקים נתונים לרגולציה שמרנית ביותר.
אבל אז קרה אירוע “ברבור שחור״ נוסף: לפני מספר ימים, עמד בפני קריסה אחד הבנקים הגדולים והמשמעותיים באירופה: קרדיט סוויס. בנק שוויצרי ענק, מסורתי ושמרני. בעסקת חילוץ שנעשתה תוך 48 שעות, הממשלה בציריך אישרה את קניית הבנק ע״י המתחרה מבית, UBS, במחיר מציאה של 3.25 מיליארד דולר, אך המדינה נאלצה לערוב בעצמה לפקדונות הבנק ולהזרים מקופת המדינה כ-120 מיליארד דולר כדי להשיב כספים לבעליהם ולהנזיל את הפקדונות. המשמעות היא שעלות המהלך עבור כל אזרח שוויצרי הוא 13,500 דולר. זה מחיר גבוה, אך מחיר שנדרשת הממשלה לשלם כדי להגן על סביבת העסקים שלה ועל אמון הציבור במערכת הבנקאית שלה.
ואם זה קרה שם, זה יכול לקרות כאן. יזמים, משקיעים ואנשי עסקים מהרהרים רבות היום בשאלה ״היכן הכסף שלי בטוח״. כשקורה אירוע קיצוני ובלתי צפוי, העיניים של כולם נשואות לארבעה גורמים: משרד האוצר, הבנק המרכזי, הרגולטורים ובית המשפט. המבוגרים האחראיים שם צריכים לספק גיבוי שנותן ביטחון לקהילת העסקים - וביטחון כזה יכול להגיע רק כשארבעת הגורמים הללו נפרדים ועצמאיים זה מזה, כשיש ביניהם מערכת של איזונים ובלמים אך גם שיתוף פעולה תוך הסכמה רחבה על המדיניות הרצויה.
ארה״ב, בריטניה ושווייץ הוכיחו שהם מספקים את הסחורה. ומה בישראל? המשקיעים של ההייטק הישראלי בלונדון, בניו יורק ובקליפורניה מחפשים מבוגר אחראי ומוצאים שם את בצלאל סמוטריץ׳. משרד האוצר ובנק ישראל חלוקים בעניין מדיניות הממשלה. כשבתי המשפט יהיו כפופים בפועל לממשלה, הם לא יוכלו לאלץ אותה להגן על בעלי הפקדונות. האם ניתן יהיה להסתמך על ממשלה שמייצגת אינטרסים של חרדים ומתנחלים שתגרע מתקציביה כדי לפצות אזרחים ועסקים בתסריט דומה? האם ניתן לסמוך עליה שתתעדף הייטקיסטים ומשקיעים זרים על פני הפוליטיקה וה"בייס"? וזה עוד לפני שדיברנו על משמעויות הורדת דירוג האשראי של ישראל הצפוי בעקבות הרפורמה. הסימנים כולם מעידים: ישראל מייצרת סביבת עסקים לא בטוחה.
הקריאה של המשקיעים מליל קריסת SVB לקחת את הכסף ולברוח עלולה ממש בקרוב לחזור על עצמה בישראל. הקטר של המשק הישראלי, חזק ככל שיהיה, לא יכול לנוע על מסילות רעועות.
נטע מידב היא מנכ"לית ומייסדת Vault Platform