TechTalkהאם ישראל תישאר אומת הסטארט-אפ בחוסר כל כך גדול של עובדים?
TechTalk
האם ישראל תישאר אומת הסטארט-אפ בחוסר כל כך גדול של עובדים?
חגיגת הגיוסים וההנפקות של סטארט-אפים ישראליים, מסווה את הבעיה ההולכת וגדלה בתעשייה - המחסור האקוטי בעובדים. אם ההייטק הישראלי לא יפשיל שרוולים, ויעסוק בבעיה בצורה אקטיבית, הוא עלול למצוא עצמו באיום קיומי
שיחת היום הנוכחית היא כיצד למנף את קטר ההייטק ולהרחיבו לציבורים חדשים בישראל. ביוזמה ממשלתית חשובה, קמה ועדה שתבחן כיצד להעלות את אחוז המועסקים הישראלים בהייטק מכ-10% ל15%. ההנחה הסבירה אומרת שככל שאוכלוסיות גדולות ומגוונות יותר ישתלבו בהייטק, כך תיווצר בישראל ניידות חברתית גבוהה יותר וכך יותר אנשים מהפריפריה החברתית ייזכו בהזדמנות לקבל שכר תחרותי שבתורו יקטין את הפערים הקיימים בין המגזרים השונים במדינה. זהו צורך נכון, מדויק וקריטי - ועלינו כחברה לפעול כדי להגשים אותו.
לעמוד כלכליסט-טק לחצו כאן
ואולם, בדיון הזה אנחנו מפספסים נקודה אחרת, שהיא בעיני לא פחות חשובה: פתיחת השורות בתעשיית ההייטק אינה רק אינטרס ציבורי-חברתי אלא בראש ובראשונה אינטרס עסקי. אם התעשייה לא תכיר בצורך הזה ותשקיע משאבים רציניים כדי לפתור אותו, אנו עלולים לאבד את מקומנו המרכזי בהייטק העולמי - ואז נהיה בסכנה ממשית.
"בלעדי!" קוראת הכותרת בעיתון. עוד סטארט-אפ ישראלי גייס עשרות מליוני דולרים מקרן הון סיכון מובילה. סטארט-אפ נוסף הפך ליוניקורן. אחר הונפק. למחרת מפורסם כי חברה בינלאומית רוכשת סטארט-אפ אחר והוא הופך למרכז הפיתוח החדש שלה בישראל. אלה סיפורי הצלחה. לכל כתבה תצורף תמונה של העובדים המאושרים ולרוב יפורסם כמה כסף זר נכנס לישראל. מה שלא יפורסם זה את התוצאה של כל אלה: לכל החברות הללו יהיו חסרים - והרבה - עובדים.
בישראל חסרים כ-13 אלף עובדים למשרות בהייטק ומספר זה צפוי לגדול משמעותית. למה? ובכן, המשמעות המרכזית של גיוס כסף מהיר בסבבי הון סיכון או בהנפקה היא שכסף רב נכנס לקופה של סטארט-אפ והמשקיעים מצפים מהחברה לצמוח מהר ובכל מחיר. כדי לעמוד בדרישה זו החברה צריכה לפתח מוצרים חדשים, להגיע לקהלים חדשים, להרחיב את מערך המכירות והשיווק ולתמוך בהרבה יותר משתמשים ולקוחות. כל זה, כמובן, לא יכול לקרות בלי גיוס מסיבי, מהיר ואיכותי של עובדים חדשים לחברה.
גם סטארט-אפים ישראליים שנרכשו על ידי חברות בינלאומיות נתקלים בצורך הזה. ענקיות הטכנולוגיה רואות בישראל שוק בצמיחה גבוהה שניתן, בעזרת הון נזיל וזמין, להמשיך ולבנות בו צוותים מיומנים בעלויות נמוכות בהשוואה לעמק הסיליקון. ואכן, רבים מהסטארטאפים שנרכשו הפכו להיות מרכזי הפיתוח הישראלים החדשים של אותן ענקיות - והם אמורים לגדול במהירות.
ואולם, מה שלא גדל במהירות הזאת הוא היצע העובדים בישראל - בעיקר המפתחים. כידוע, המחסור בעובדים והפער בין הביקוש להיצע יצר עלייה משמעותית במשכורות והפך את הפער החברתי לגדול עוד יותר. התחרות, השוק והמומנטום מחייבים צמיחה מהירה ולהייטק הישראלי אין זמן מיותר לחפש עובדים שפשוט לא קיימים כרגע בישראל. אם החברות שגייסו כסף לא ימצאו עובדים בישראל, הם יגויסו בחו"ל במהירות. סטארט-אפים שנמכרו לענקיות הבינלאומיות ולא יצליחו להתרחב ולגדול בהתאם לתכניות הגיוס לא יעמדו בקצב הגדילה ותקציבים שלהם יעברו למרכזים אחרים בעולם. זהו מהלך של אין ברירה.
3 צפייה בגלריה
עצרת קריאה לאחדות של מאות אנשי חינוך יהודים וערבים. עוד נכתוב ביחד את הקוד לשלום
(צילום: פייסבוק)
כשיש צורך עסקי לגדול במהירות מחד ומחסור בהיצע עובדים ומשכורות בשחקים מאידך, ייצוא דרמטי של משרות לחו"ל יהיה לבסוף כורח המציאות. לאורך זמן, זה יכול לייצר איום קיומי על תעשיית ההייטק הישראלית. מההיבט הכלכלי-חברתי נאבד משרות יקרות ערך שיכלו להכניס עוד ועוד משקי אב למעגל ההיטק - לא רק במשכורות אלא גם בידע ובכלים. מההיבט העסקי-תחרותי נכשיר במו ידינו תעשיות הייטק ממדינות אחרות ונגדיל את היכולת שלהן להתחרות בשוק בעתיד - כן, גם איתנו.
אז מה עלינו לעשות? ראשית, עלינו להכיר בכך שהגענו לנקודת השבירה, בה היצע העובדים הישראלי אינו תואם את הצמיחה המהירה של ההייטק המקומי. זו בעיה עסקית ועלינו לתת לה פתרונות עסקיים. אנחנו, כיזמים וכמנהלים, צריכים לפעול בכל הכוח כדי להרחיב את השורות ולפתוח את הצוותים שלנו לאוכלוסיות חדשות - גם במחיר של השקעה בהכשרות ובגיוס מפתחים עם ניסיון מועט. אנחנו חייבים לסמן יעדים אגרסיביים לגיוס מפתחים מאוכלוסיות חדשות ולמדוד את עצמנו בהתאם. ספציפית, עלינו למקד את היעדים הללו באוכלוסיה הערבית - שם קיים הפער הגדול ביותר בין פוטנציאל הטאלנט לשילובו בפועל בתעשיית ההייטק.
השקעה שם היא הזדמנות ענקית - לא רק חברתית וערכית, אלא גם עסקית. על כל חברה לאמץ מאיץ (בוט-קאמפ) העוסק בהכשרה אינטנסיבית של האוכלוסיה הערבית, לתת השראה וכלים לעובדים חסרי ניסיון שרוצים להכנס להייטק, ולבנות ביחד איתם את השדרה הניהולית והיזמית העתידית של התעשייה הישראלית. זו הדרך הבטוחה מבחינה עסקית להבטיח שבעוד שנתיים-שלוש יהיה לנו די כוח אדם חדש, מנוסה ומלא מוטיבציה. זו גם הדרך לוודא שהיתרון התחרותי האבסולוטי הגלובלי שלנו יישמר לדורות.
בנוסף לגיוס אוכלוסיות חדשות בחברה הישראלית, אסור לפחד מפתיחת הגבולות למהנדסים שיגיעו מחו"ל. במקום שנייצא משרות וידע למרכזי פיתוח חדשים בחו"ל, צריך להעניק ויזות עבודה למאות ואלפי מהנדסים בוגרי תארים מתקדמים שרוצים לבוא לישראל ולעבוד כתף אל כתף עם המהנדסים שלנו. ולא, לא רק ל"זכאי שבות" אלא לכל מהנדס איכותי ובעל מוטיבציה שרוצה להכנס לתעשייה הישראלית ולשלם מיסים כחוק בתמורה לאשרת עבודה זמנית. זאת יכולה להיות הזדמנות מצויינת לחיזוק מרכזי כובד טכנולוגיים נוספים בבאר שבע ובחיפה עבור אנשים שאינם מעוניינים לגור במרכז תל אביב. כזכור, עוצמתו של עמק הסיליקון נוצרה בין השאר כי פתח את שעריו למהגרים - והם חיזקו אותו בתמורה.
חשוב לזכור, בנוסף כי ההייטק לא מתחיל ונגמר בתפקידים הקלאסיים של פיתוח והנדסת תוכנה. סביב כל מוצר קיימים שירותים רבים שבאופן מסורתי נעשים על ידי בעלי תפקידים בארה"ב - שיווק (growth או product marketing), שירות לקוחות (customer success) ואף מכירות (במיוחד inside sales). עידן הקורונה והעבודה מהבית הוכיחו שאפשר לבצע אותם בהצלחה גם מישראל.
עלינו, כחברות, להמר על אחד מהתחומים האלה, להשקיע בהכשרות ולבנות בישראל צוותי ליבה כאלה. זה יאפשר לנו למנף גיוסים של אוכלוסיות חדשות שאינן באות עם ניסיון של שנים בפיתוח קוד, אבל במהירות יכולות לבנות תהליכים וידע. אם הממשלה תהמר איתנו על אחד מהתחומים האלה נוכל לייצר בישראל מרכזי מצוינות חדשים שאינם סביב שוק מסוים כמו סייבר או ביו-רפואה אלא סביב דיספליניה חוצת-שווקים כמו marketing.
סטארטאפים תמיד יצמחו מפה - בזכות התרבות, הרוח, המסורת והידע - אבל האם נדע באמת לבנות חברות בינלאומיות ולשמור על ליבה ישראלית שלהן בהיעדר שטף צומח של עובדים? המחסור בעובדים מחד והצרכים העסקיים הבוערים מאידך יובילו עוד ועוד חברות ישראליות, בלית ברירה, לפתוח מרכזי פיתוח בחו"ל. אין טעם לנסות לעצור את התהליך הטבעי הזה.
ואולם, עדיין נוכל לשמר על ליבה עסקית, מוצרית וטכנולוגית בישראל, אם נפעל. כלומר, אם נכיר בבעייה של מחסור בעובדים, נשקיע את כל מרצנו בפתיחת השורות לאוכלוסיה הערבית, נפתח את הגבולות למהנדסים מחו"ל ונהמר על תחומי התמחות שאינם רק פיתוח. כך נוכל לעמוד ביעדים העסקיים ולהבטיח את צמיחתו של ההיטק הישראלי לעוד דורות קדימה, ונוכל גם לשנות את החברה הישראלית לטובה.
עידן טנדלר הוא יזם סדרתי. לשעבר מנכ"ל ומייסד-משותף של Bridgecrew שנמכרה לפאלו אלטו נטוורקס ב-200 מליון דולר, בתוך פחות משנתיים מהקמתה. כיום סגן נשיא לתחום ה-DevSecOps בפאלו אלטו נטוורקס
