עומרי כספי לא היה במשחק כדורסל שלוש וחצי שנים. לא רק כשחקן, גם כצופה. לא התקרב אפילו לאף אולם עם הפרקט המבריק כדי לא להתפתות. מאז שתלה בקיץ 2021 את הנעליים הגדולות של הישראלי הראשון אי פעם ששיחק בליגת ה־NBA, כספי החליט להמציא את עצמו מחדש. כדי שזה יקרה, וגם כדי שיקחו אותו ברצינות בליגה החדשה של הון סיכון שבה בחר לשחק, הוא הרגיש צורך להתנתק לחלוטין מעברו הזוהר. כעת, שנתיים וחצי אחרי שגייס את הקרן הראשונה SHEVA (מספר החולצה שהיתה לו במכבי ת"א) ורגע לפני השלמת גיוס הקרן השנייה SWISH, בראיון בלעדי לכלכליסט הוא מוכן לשוב לאור הזרקורים.
לא מעט גבות הורמו כששמו של כספי (36) החל להיקשר לראשונה להייטק. לפתע דמותו הגבוהה והחריגה בנוף מלבן הקורקינטים ששמור לבוגרי יחידות הטכנולוגיה הצנומים, בלטה יותר ויותר. תחילה חשבו שזה גימיק, ניסיון למנף את הקשרים שצבר בתקופתו ב־NBA כדי לעשות קצת רעש. אחרי הכל, גם עוד כשחקן הוא השקיע פה ושם בסטארט־אפים שנקרו בדרכו, בהם DAYTWO של מריוס נכט שנסגר באחרונה, אבל משהו השתנה ביחס האקו־סיסטם הסנובי והסגור כלפי כספי בזמן האחרון. יותר ויותר אמירות על כך שמדובר במשקיע רציני, תלמיד שקדן שכבר יודע להבדיל בין תת־הקטגוריות השונות בסייבר. כמו שהגדיר זאת אחד השמות החמים בשוק הישראלי היום: "כספי דובר סייבר רהוט".
מעבר לידע שרכש, זו גם בעיקר הענווה והחריצות שלא אופייניות לסטארים שנוחתים לא אחת בהייטק כדי לעשות סיבוב. בעברו ככדורסלן העידו עליו רבים בתחום שכספי הוא לא רק טאלנט, אלא בעיקר שחקן חרוץ שמסר את כל כולו למשחק, עד שפרש בעקבות ריבוי פציעות בשנים האחרונות שהושיבו אותו לא מעט על הספסל.
עכשיו כספי מנסה להעביר את התשוקה הזאת לעולם החדש, תוך שהוא מנתק את עצמו בכוח ממה שהכי אהב ולמה שהקדיש את רוב חייו. הוא נפגש עם יזמים, עם שותפים בקרנות הון סיכון, עם גופים מוסדיים ולמרות שהוא מתנשא לגובה של 2.06 מטר, ולמרות שבגיל 20 כבר הרוויח מיליוני דולרים ושמות כמו לברון ג'יימס, קווין דורנט או סטף קרי נמצאים במרחק של הודעת ווטסאפ ממנו, הוא לא מתנשא.
גם בראיון הזה, מאוד חשוב לו שאדבר עם אותם האנשים שלמד מהם ופגש לאורך קריירת ההייטק הקצרה שלו, כדי שיעידו על כך שהוא לא עוד אחד מתיירי ההייטק המזדמנים. זו הפעם הראשונה שהוא מדבר על הקריירה החדשה שלו בהון סיכון והוא הקפיד, כמו חלק מהחברות שלו, להיות מתחת לרדאר עד עכשיו.
אתה לא מגזים? למה לא הלכת למשחק? אין לך זמן או חששת שזה יחזיר אותך למשבצת הכדורסלן שרוצה ביס מהייטק?
"כל דבר שהוא פסיק קטן שיוציא אותי מהפוקוס שאני נמצא בו עכשיו, לא יקרה. רק כשארגיש בנוח עם עצמי, אלך לראות משחק", עונה כספי בחדות.
אתה כבר מרגיש בנוח בקריירה החדשה?
"כרגע אני מוביל ברבע השני של המשחק, עוד לא ניצחתי, אבל אני מעדיף להיות למעלה מאשר למטה. כך אני מגדיר את המצב הנוכחי לעצמי וגם למשקיעים שלי", מתקשה כספי להתנתק מעולם המושגים של כדורסל. גם את היזמים שהוא מושקע בהם הוא מכנה לאורך הראיון "אח שלי" ו"אחים שלי", כינוי שכמעט אף אחד מברנז'ת הון הסיכון הקלאסית לא ישתמש בו.
לדברי כספי, הקרן הראשונה SHEVA, שגייסה ב־2022 סכום של 36 מיליון דולר שאת רובו כבר השקיעה, יצרה החזר של פי ארבעה, בינתיים על הנייר, והיא מדורגת בעשירייה הראשונה בדירוג תשואות קרנות הון סיכון של קיימברידג'. כמי שהרוויח על פי הערכות כ־25 מיליון דולר לאורך הקריירה ב־NBA, כספי שם בקרן גם חלק מהכסף שלו. מטבע הדברים, כקרן שקיימת רק מעט יותר משנתיים, עוד לא נרשמו בה אקזיטים, אבל הוא בהחלט הצליח לקבל גישה לכמה מהחברות החמות ביותר היום בישראל בתוכנה ובסייבר.
המרכזית שבהן, ואשר אחראית לעיקר התשואה בקרן היא EON שיוצאת בימים אלה ממצב שקט מתחת לרדאר כמשהו שמזכיר מאוד את WIZ של אסף רפפורט ושות'. גם EON הוקמה על ידי חבורה מנוסה בראשותו של אופיר ארליך שמכר לפני חמש שנים את CLOUDENDURE לאמזון ב־200 מיליון דולר. בתחילת 2024 הוא הקים את EON שמפתחת פתרונות לגיבוי מידע בענן יחד עם גונן שטיין ורון קמחי, ולמרות שקט תעשייתי מסביב לחברה, הגיוסים שלה מתקדמים על סטרואידים. בתשעה חודשי קיומה היא גייסה יותר מ־100 מיליון דולר, כאשר הגיוס האחרון נעשה לפי שווי של 750 מיליון דולר. בגיוסים השתתפו כל השמות הגדולים של עמק הסיליקון החל מסקויה ועד לייטספיד, ולצידם, החל מסבב הסיד, גם הקרן של כספי.
השקעה חמה נוספת היא חברת הסייבר UPWIND שלשם הביא כספי גם את סטף קרי, חברו מימי קבוצת גולדן סטייט. קרי משמש עבור כספי לא רק כמודל חיקוי בכדורסל, אלא גם בהשקעות כמי שהפך למשקיע העוגן בקרן PENNY JAR, שהשקיעה בין היתר גם בחברת הסייבר הישראלית המבטיחה זפרן.
"עוד לא מכרתי אף חברה וגם לא סגרתי אף חברה, אבל ברור שיהיו לי חברות של מיליארדים", חורג כספי לרגע מהצניעות שהוא מנסה לשדר לאורך השיחה וגם חוזר שוב לרגע ללקסיקון ה־NBA: "יש לי כמה חברות שאני כבר מזהה כ־OUTLIERS".
"חשוב לא לאבד את הראש"
חשבת על "היום שאחרי" עוד לפני שפרשת? זה לא טריוויאלי ויש גם את הסטטיסטיקה המדהימה והעגומה שמראה כי 75% משחקני ה־NBA התרוששו לגמרי בתוך חמש שנים מהפרישה בגלל שסיכנו את כספם מבלי להבין עד הסוף מה הם עושים.
"כן, זו אכן היתה הסטטיסטיקה המפחידה כשאני הגעתי ל־NBA ב־2009 וגם אני חוויתי את זה כשבגיל 21 נחתתי בארה"ב והרווחתי חצי מיליון דולר. פתאום אתה מפורסם, ומשחקים וטלוויזיה. חשוב מאוד לשמור על הבית ועל מערכות יחסים. חשוב לא לאבד את הראש בדרך, חשבתי על זה הרבה", מודה כספי, "אבל היום המצב קצת יותר טוב כי בליגה הבינו את הבעיה ומשקיעים הרבה בחינוך פיננסי, בהרצאות הכנה לקראת פרישה. גורמים לך להבין שאתה יכול להיות השחקן הטוב ביותר בעולם, אבל סביב הפרקט בסן פרנסיסקו יושבים אילון מאסק, מארק צוקרברג וסרגיי ברין. יש להם הרבה יותר כסף ממך והם משלמים את המשכורת שלך. מלמדים אותך גם לכבד את כולם - את כל האנשים שקנו כרטיסים למשחק וגם את השרת של האולם. לאט לאט אתה צובר ידע והיום קרי ודורנט הם ממש אנשי פיננסים מדהימים שיכולים לבנות עושר בין דורי.
"ועם כל זה, המצב עדיין לא טוב. מצד אחד אתה לא רוצה להיות גימיק שיגידו 'הנה הכדורסלן הזה השקיע, הפסיד ובתוך כמה שנים זה נגמר'. מצד שני כשאתה רוצה להיות רציני, הפושבק הראשוני שאתה מקבל ממשקיעים וגם מהיזמים הוא שאלות מסוג של: 'מה אתה מבין בהייטק? מה לך ול־CSPM (פלטפורמה לאבטחת ענן - ס.ש)? בוא שים צ'ק של 50 אלף דולר כאנג'ל ואחר כך נראה'. פאסט פורוורד להיום, האתגר הגדול ביותר בקריירה שלי הוא להוכיח את עצמי. עבור זה הורדתי את הראש למטה, לא הלכתי למשחק אחד של מכבי, כי אני חייב לבנות מוניטין. זו גם המנטליות של הכדורסל שתמיד שם — אתה טוב כמו המשחק האחרון שלך".
ואיך ספציפית התחלת לחשוב דווקא על הון סיכון? לכאורה נדל"ן למשל זה עניין פשוט ונגיש יותר.
"תמיד היתה לי החשיבה הזאת בראש בצורה זו או אחרת, אבל באופן יותר רציני זה התחיל כששיחקתי בגולדן סטייט בסן פרנסיסקו, ב־2018 וראיתי חברים כמו סטף קרי, לברון ג'יימס וקווין דורנט מתחילים לבנות כל מני השקעות, אחד בהון סיכון, אחר במדיה, השלישי בפמילי אופיס. התחלתי גם להכיר את הברנז'ה העסקית של סן פרנסיסקו והחלטתי ש'כשאני אהיה גדול' ואגיע לחיים האמיתיים, אני רוצה לעשות את זה פול טיים. חזרתי לארץ והתחלתי להכיר גם את האנשים כאן. אחד החברים שלי הוא אלון ליפשיץ, שותף בקרן הון סיכון האנאקו. ישבנו לצהריים ואחרי שבוע הוא התקשר ואמר: 'אני חושב שאתה צריך להקים קרן הון סיכון משלך ולא להצטרף לאחרים'. עניתי לו : 'השתגעת? על מה אתה מדבר, אני אפילו לא יודע מאיפה להתחיל'.
למה באמת לא להצטרף לקרן קיימת? גם יותר קל וגם הזדמנות ללמוד את התחום.
"כי לא באמת היו לי אופציות, זה לא שהתנפלו עליי עם הצעות. הבנתי את זה. לא קל לקחת מישהו מהכדורסל ולחשוב שהוא יהיה טוב בהשקעות, יש הרבה שחקנים שפחות הצליחו בתחום. אתה צריך להוכיח את עצמך", מודה כספי ומוסיף: "בשנה האחרונה כבר קיבלתי הרבה הצעות גם מקרנות ישראליות וגם מקרנות זרות, אבל עכשיו אני כבר מסתדר לבד, וגם נוח לי עם מה שאני עושה".
וכשבאת לגייס את הקרן הראשונה אף אחד לא אמר או רמז מה לך ולתעשייה הזאת?
"דווקא היזמים אמרו 'יש לך את הרעב והרצון שבאים מהספורט, אנחנו נתמוך בך'. למשקיעים מוסדיים יותר קשה לאכול את זה. רוב המשקיעים שלי היום הם מוסדיים, אבל מי שעזר לי בתחילת הדרך היו היזמים שגם השקיעו בקרן".
ברור, המוסדיים מסתכנים יותר מהיזמים, מה אכפת להם לקחת ממך כסף אם אתה נותן.
"זה לא תמיד נכון, יש סוגי עסקאות שונים. יזמים כמו אסף רפפורט מוויז, עמירם שחר מ־UPWIND או אופיר ארליך מ־EON לא צריכים אותי, כולם רוצים להשקיע שם. יש להם ניסיון מוכח ותמיד ליזמים הטובים ביותר יש אופציות לבחור. לאופיר היו עשרות הצעות, אבל אני הישראלי הגדול ביותר שם. נכנסתי עם קרן ענקית כמו לייטספיד. אני לא מתיימר להתחרות בסקויה, התחלתי מצ'קים קטנים של חצי מיליון דולר וגדלתי מאז, היום אני נותן צ'קים של 3–5 מיליון דולר".
אפרופו לייטספיד, עבור עסקי הון סיכון ועם הקשרים שיש לך בארה"ב לא היה עדיף לחזור לשם אחרי הפרישה ממכבי ת"א?
"אשתי מאוד רצתה להישאר בארץ, גם אני חייתי בארה"ב 11 שנה וכבר רציתי להיות להישאר ליד המשפחה". היום כספי מתגורר עם אשתו ושלושת ילדיהם ברמת השרון, ליד המשפחה הגרעינית.
מה שני אשתך חושבת על הקריירה החדשה שלך?
"היום איכות החיים טובה, אני מוציא את הילדים מהגן ובית הספר, לוקח אותם לחוגים. אפשר לעשות דברים בסופי שבוע, לא הכל מתנהל מסביב למשחקים. מאוד נהנינו מהתקופה בארה"ב, אבל זה היה לפני הילדים. פעם הייתי צריך לישון לפני משחק, לאכול לפי דיאטה מאוד הדוקה ולחיות רק בשביל הכדורסל. כשפרשתי בהתחלה זה היה קשה עבור שני כי פשוט שיגעתי אותה. תכל'ס יצאתי לפנסיה בגיל 33", צוחק כספי, "לא היה לי ריגוש, לא היה קהל, לא היה מתח. פתאום לא היה לו"ז, עליתי במשקל, לא התאמנתי. התכוננתי לזה, אבל לא ציפיתי איך זה בדיוק יהיה".
אחרי שכבר הבנת מי נגד מי בהון סיכון ואיך זה עובד, יש קווי דמיון שאתה מזהה בין העולם הזה לספורט בכלל ולכדורסל בפרט?
"תמיד בבסיס יש רעב. אני אומר למשקיעים שלי שאני חייב להצליח, אבל חייבים להיות צנועים קודם. בספורט אני מבין יותר מכולם ושם יש לי מוניטין, אבל עכשיו אני כמו תינוק שלומד לזחול ובונה את זה. במשחק אתה מקבל פידבק מהיר ומיידי, זה מאוד שונה. אבל יש גם לא מעט דמיון — הייתי בחדר הלבשה עם כל הכוכבים ההיסטוריים כמו לברון ג'יימס וסטף קרי — והם שונים מאוד אחד מהשני. לטעמי משקיע הוא יותר כמו מאמן: יש לי 10 חברות בפורטפוליו, וכמו שכמאמן אתה לא יכול לאבד את קרי או את לברון, כך גם בפורטפוליו אתה צריך למצוא גישה לכל היזמים. קחי את אסף רפפורט ועמירם שחר, כל אחד מהם מדהים בדרכו, אבל הם מאוד שונים באופי. אין דרך אחת להצלחה, אבל כן יש בסיס אחד, שהוא הרצון להצליח. אני כמו מאמן של נבחרת הסייבר".
איך עוברים מלהיות הסטאר, הטאלנט, לזה שעוזר מאחורי הקלעים? ליזמי הייטק לא חסר אגו, אולי לא כמו של לברון או קרי, אבל זה שם.
"המפתח שלי הוא תמיד לדבר עם כולם בגובה העיניים. אני אומר ליזמים: 'הייתי עם אנשים יותר מפורסמים, יותר עשירים ויותר מוצלחים מכם, גם אם תהיו הכי טובים, אני הייתי מוקף בביל גייטסים של עולם הכדורסל. גם לי היתה את ההצלחה שלי ועדיין חשוב לי להיות בן אדם ולא עם האף למעלה'".
"אני לא מחפש את המשכורת"
בימים אלה כספי מגייס את הקרן השנייה שלו, הפעם בלי סיטרון ולכן גם תחת שם חדש - SWISH, שגם הוא מגיע מעולם הכדורסל. לקרן החדשה הוא גייס 50 מיליון דולר, כך שבסך הכל מנהל היום כספי כ־86 מיליון דולר, לא הרבה, אבל גם לא מעט עבור מי שנחת בביצה כנטע זר לחלוטין לפני פחות משלוש שנים ואף עורר גיחוך: "היום כבר מושקעים אצלי גם גופים מוסדיים ישראליים וגם אמריקאיים, אבל אני רוצה לשמור על הקרן קטנה. אני כמעט ולא לוקח דמי ניהול, אלא רק דמי הצלחה. אני לא מחפש את המשכורת, אלא שומר על האסטרטגיה שקבעתי לעצמי".
לדבריו, האסטרטגיה, היא זו שגם הובילה לפרידה מסיטרון, שהיה המנוסה מבין השניים ומי שגייס את הכסף בפועל לקרן הראשונה בעזרת הדלתות ששמו של כספי פתח: "היו לנו הבדלי אסטרטגיה, אני מוכן להשקיע גם בשלבים מתקדמים יותר, לדיוויד היה חשוב להישאר רק בפרה־סיד (השלב הראשוני ביותר בחיי סטארט־אפ, ס"ש). הגענו למסקנה שסגנון העבודה שלנו שונה".
איזה דלתות השם שלך פותח?
"החל מאילון מאסק ועד למנכ"לים הכי בכירים בארה"ב. כך גם הבאתי את אילון מאסק לישראל אחרי ה־7.10. אני ושון מגוויר (שותף בקרן הון סיכון שהפך לתומך קולני ונלהב של ישראל מאז פרוץ המלחמה ואף העתיק את מגוריו לישראל, ס"ש) נמצאים ביחד בקבוצת builders for israel שקמה אחרי ה־7.10 וכל מי שהוא משהו בעולם היהודי נמצא שם, זו קבוצה על מפלגתית. שריל סנדברג שם, כתבתי איתה ביחד את המאמר שהיא פירסמה ב־CNN על האונס ב־7.10.
"חשבנו איך מעלים את המודעות לחטופים, איך להביא אותה לקדמת הבמה. שון ואני אמרנו 'בוא נביא את מאסק', הבאנו הזמנה רשמית מהנשיא הרצוג. אמרתי שזה חייב להיות לא מפלגתי גם בישראל. היתה לביקור שלו חשיפה אדירה, עשרות מיליוני אנשים שעוקבים אחרי מאסק וזה לדעתי היה אחד הדברים המשמעותיים ברמת החשיפה שקרו לישראל מאז פרוץ המלחמה. עשינו מאז עוד דברים עם משפחות החטופים מאחורי הקלעים שאני לא יכול לדבר עליהם".
אתה מקפיד להדגיש שהפעילות שלך היא על־מפלגתית, אבל דווקא יצא לך שם של ביביסט.
"בואי נתקדם, גמרו אותי מכל הכיוונים".
איך היה הגיוס של הקרן השנייה בהשוואה לראשונה?
"היום הפורטפוליו מעיד על עצמו, יש לי השקעות משותפות עם סקויה, גריילוק ואינדקס. אני כבר לא צריך להגיד 'תסמכו על עומרי'".
איך אתה מחליט במה להשקיע? הספקת ללמוד תואר אקדמי?
"עוד לא למדתי באוניברסיטה, אבל צברתי ניסיון. לא רוצה להפריז, אבל כשאתה רואה 200–250 חברות בשנה, אתה מקבל ניסיון, מתחיל לחוות ניסיון וללמוד להרגיש את היזמים, מפתח את הטעם שלך. עם 50–60 סטארט־אפים בשנה מתחילים תהליך ואצלי הוא מאוד מסודר. אני בודק מול כולם — משקיעים קודמים, קולגות והצוות — מיהם היזמים. יש לי גם מערכת קשרים בארה"ב ובורד מייעץ עם בכירים מאמריקן אקספרס וקוסטקו, שמולם אני בודק מה הבעיות הבוערות ביותר. משם מתכנסים לעשר חברות, עושים שיחות עם לקוחות. בסוף עושים שלוש עסקאות בשנה עם צ'ק של 3-5 מיליון דולר".
איך הגיבו להופעתך הקרנות הוותיקות בסייבר בישראל?
"יש מספיק עסקאות לכולם בתעשיית הסייבר בישראל. בגלל גודל קרן וסגנון ההשקעה אני לא מתחרה בטים 8 או גלילות". כספי אגב מושקע גם בקרן סייברסטארטס של גילי רענן, עימה הוא גם חולק השקעות משותפות בקרן שלו ובאמצעותה הוא חשוף גם לחברות כמו WIZ.
עד כמה נהיה קשה יותר לפתוח דלתות לחברות ישראליות מאז המלחמה?
"אני לא מרגיש את זה, תראי את סקויה שהביאו לפה שותף והשקיעו פה מאות מיליוני דולרים מאז המלחמה, גם גריילוק הביאו מישהי שמפוקסת 100% על ישראל".
אתה חושב שתעשה בהון סיכון יותר כסף מאשר בכדורסל?
"שאלה טובה, לא בטוח. אולי אם וויז היתה נמכרת לגוגל ב־23 מיליארד דולר", הוא צוחק.
מה אתה אומר ליזמים דווקא מניסיון של מי שהתעשר בגיל צעיר?
"הייתי לא מזמן בארוחת ערב עם סטף קרי עם כמה יזמים. שתינו, אכלנו יפה. בעשר וחצי קרי קם ואמר שהוא צריך ללכת כי יש לו אימון. נדהמתי, אמרתי לו: 'אתה כנראה הרכז הטוב בהיסטוריה, כבר זכית בכל תואר אפשרי, למה אתה הולך עכשיו? מה המוטיבציה שלך כמי שכבר עשה חצי מיליארד דולר? והתשובה שלו היתה שהכסף זה לא מה שמניע אותו, אלא להיות הכי טוב, ולהשאיר חותם כמי שכבר שינה את המשחק. זה גם צריך להיות הדרייב של היזמים, לא הכסף, אלא לבנות משהו גדול, חברה ישראלית שתהיה לה השפעה, שתרצה להנפיק".
כמה אתה מתגעגע לכדורסל?
"אני מאוד מתגעגע, אבל מאוד שלם עם ההחלטה. זכיתי לשחק עם הטובים ביותר. ביום שתליתי את הנעליים, בגיל צעיר יחסית, הייתי מאוד שלם כי ידעתי שנתתי את כל כולי. את הנשמה, את הגוף, את הברכיים, את האצבעות", צוחק, "הכל נתתי".
מתי תרשה לעצמך ללכת לראות משחק ולא בטלוויזיה?
"המשקיעים אומרים לי 'עומרי, אתה כבר יכול ללכת למשחק. עשית את זה'. אבל אני יודע שאני צריך עוד קצת. בקרוב".
אחרי האקזיט הראשון?
"כן, זה נראה לי טיימינג טוב".
