מנצחי תחרות קולר ה-5: מסטיק שמוציא את החשק ממתוק ואפליקציה לטיפולי פוריות
מנצחי תחרות קולר ה-5: מסטיק שמוציא את החשק ממתוק ואפליקציה לטיפולי פוריות
הסטארט־אפים FertiIAI ו־Sweet Victory Gum ניצחו בתחרות השנתית של הפקולטה לניהול על שם קולר באוניברסיטת תל־אביב. כל אחת מהחברות קיבלה השקעה של 100 אלף דולר מג'רמי קולר שהשתתף באירוע באמצעות רובוט חדשני. "זוהי הזדמנות נהדרת עבור היזמים", אמר לכלכליסט
הזוכים בתחרות קולר החמישית לסטארט־אפים של הפקולטה לניהול על שם קולר באוניברסיטת תל אביב הוכרזו ביום שני. החברות FertilAI ו־Sweet Victory Gum עברו את המסלול המפרך וזכו כל אחת בהשקעה של 100 אלף דולר. "הופתענו, זה כיף גדול", אמר רועי הורוביץ, בוגר אוניברסיטת תל אביב בהנדסת חשמל ומנהל עסקים ומנכ"ל FertilAI שזכתה במקום הראשון במסלול הפתוח בתחרות. "בסוף אנחנו עושים משהו טוב לבני־אדם ואני חושב שזו אולי אחת הסיבות שזכינו".
החברה משתמשת בבינה מלאכותית על בסיס אלגוריתם שפיתחה כדי לסייע לנשים לצלוח תהליכי פוריות ולסייע לרופאים לנהל את הטיפול בצורה יעילה יותר באמצעות האפליקציה של החברה. "המטרה שלנו היא לרתום את היכולות שיש בעולם הטכנולוגי כדי לשדרג את מה שאנחנו עושים בעולם הרפואה", אמר פרופ' אריאל הורוביץ, ממקימי החברה. פרופ' הורוביץ הוא מנהל היחידה להפריה חוץ גופית בבית חולים אסף הרופא, ואביו של רועי.
"אנחנו מכוונים לשלב לפני בחירת עוברים, לשלב של הטיפול. אנחנו מתמקדים בשלב של ההכנה ומהדברים הראשונים שעשינו אנחנו כבר רואים שיש דברים שבעזרת האפליקציה עושים יותר טוב ממה שהיינו עושים בתחילת הדרך", הוסיפה ד"ר אתי ממן, ראש מחלקת הפרייה במדיקל סנטר בהרצליה ואחת ממייסדי החברה.
חברת הסטארט־אפ הרפואי FertilAI כבר נתמכת על ידי רשות החדשנות הישראלית, כאשר השלב הבא בפיתוח הוא פיילוטים עם קופת חולים מכבי ומדיקל סנטר בהרצליה. "אנחנו מקווים שעד סוף השנה הרופאים שישתתפו בפיילוט ישתמשו באפליקציה שלנו, יתנו אותה למטופלות שלהם, לפחות במסגרת מצומצמת כדי שנוכל להתחיל לבחון את האפליקציה", אמר רועי הורוביץ.
3 צפייה בגלריה
פרופ' צבירן (מימין) וד"ר בנימין (בלבן) עם אנשי הסטארט־אפ FertilAI, שזכה במסלול הפתוח
(צילום: אוראל כהן)
במקום השני במסלול הפתוח זכתה חברת Mindsense שמביאה טכנולוגיות בינה מלאכותית לעולם הפסיכותרפיה. החברה, זכתה בהשקעה של 25,000 דולר מקרן ההשקעות fresh.fund, החברה מציעה פלטפורמה שמתרגמת טיפולים למידע שאותו ניתן לכמת ומסכמת את הטיפולים באמצעות מטרות, הדרכה וייעוץ.
בלי חשק למתוק
במסלול התחרות השני, המתמקד בתחום הפוד־טק, ניצחה חברת Sweet Victory Gum. החברה פיתחה מסטיק שנועד להפחית את התשוקה לטעם מתוק ומיועד לאנשים שמנסים לשלוט בצריכת המתוקים שלהם. למסטיק טעם רגיל של מנטה אך לאחר מספר דקות של לעיסה, החומר הפעיל בו חוסם את הקולטנים לטעם מתוק על הלשון, כך שאי אפשר בכלל לטעום מתיקות.
"אחרי שמוצאים את המסטיק מהפה, הצבע שלו הופך לירוק. זה מסטיק בריא מאוד עם צמחי מרפא, וכל דבר מתוק ששמים בפה אין לו שום טעם," אמרה גיתית להב, מנכ"לית FertilAI ואחת ממקימות החברה.
"החומר הפעיל הוא צמח שנקרא Gymenema Sylvestre. זהו צמח מאוד ידוע ובריא שמצוי בהודו. הוא מוכר ברפואה האיורוודית כטיפול טבעי לסוכרת", הוסיפה שמרית לב, ממקימות החברה וסמנכ"לית התפעול. “אנחנו בתהליכי גיוס לגדילה של החברה ולהמשך הפיתוח, אנחנו רוצים להרחיב את הטכנולוגיה במוצרים שלנו”, אמרה לב.
בראשית הדרך, השתיים עוד הכינו את המסטיק בעצמן בבית, אולם כיום הוא כבר בשלבי ייצור באיטליה והחברה החלה לקבל הזמנות מספקים בכמה מדינות שבהן הרגולציה מהירה יותר.
"כרגע המסטיק זמין למכירה בפנמה, פיליפינים וצרפת. גם לארץ נגיע בקרוב", אמרה להב. “החלום שלנו הוא לראות אנשים ברחוב שאומרים ‘רגע שנייה, בא לי משהו מתוק, יש פה גלידריה. לא, אני אקח Sweet Victory’. זה החלום".
3 צפייה בגלריה
פרופ' צבירן (מימין) וד"ר בנימין (בלבן) עם אנשי הסטארט־אפ Sweet Victory Gum, שזכה במסלול הפוד־טק
(צילום: אוראל כהן)
בפרס השני במסלול הפוד־טק ובהשקעה בסך 25,00 דולר זכתה חברת YO־Egg שפיתחה תחליף צמחי לביצה במראה דומה למקור כולל חלמון נוזלי במרכז ועם כמות חלבון וערכים התזונתיים דומים מאוד לזה של ביצה.
“להתחיל בגיל צעיר”
זוהי השנה החמישית שבה התחרות נערכת במטרה לתמוך ביזמים וחברות בתחילת דרכם. המסלול הפתוח מיועד לסטודנטים או בוגרים של אוניברסיטת תל אביב (עד עשר שנים מסיום הלימודים), שלפחות אחד מהם נמנה על צוות היזמים. מסלול הפוד־טק פתוח ליזמים מכל הארץ, אך תנאי הסף למיזמים בשני המסלולים הוא להיות בשלב הצגת אב־טיפוס מוכח ופועל. תנאי נוסף הוא שאם בוצעה כבר השקעה ראשונית בחברות, זו לא תעלה על סכום של 200 אלף דולר.
צוות השיפוט בתחרות מונה כ־30 שופטים המגיעים מעולמות האקדמיה, הפיננסים וההייטק. בתחרות התמודדו 14 צוותים שעברו תהליך ארוך עד שהגיעו לגמר.
כספי הזכייה בתחרות שהוענקו למנצחים הם למעשה השקעות ראשוניות ובטוחות הניתנות על ידי ג'רמי קולר, המייסד והמנכ"ל של קולר קפיטל. קולר, שבשל הקורונה נמנע ממנו להגיע לישראל כהרגלו, לא ויתר על הזכות לפגוש את המשתתפים פנים אל פנים. באמצעות רובוט חדשני של חברת Robotize בעל מסך, מיקרופון, רמקלוגים וגלגלים קולר שוטט בין באי התחרות, קולר שוחח איתם ואף עלה לבמה להענקת הפרסים.
בשיחה עם “כלכליסט” באירוע באמצעות הרובוט אמר קולר: "זו הזדמנות נהדרת עבור היזמים. אתה חייב להתחיל בגיל צעיר כי אתה צריך סבלנות בכדי לבנות חברה".
קולר פנה למתמודדים ואמר: “המסע לבניית עסק הוא ארוך ומאופיין במעבר ממשבר למשבר, "אבל הכל מסתכם בשיקול הדעת שלכם, ואני מאמין כי הכלים שרכשתם יעזרו לכם בקבלת ההחלטות שלכם לאורך הדרך".
הזוכים קיבלו גיוסי המשך
בתחרות הציגו חברות ממגוון רחב מאוד של טכנולוגיות, אסכולות ותחומים שכללו בין היתר בינה מלאכותית, אופנה, קיימות, פיננסים, בריאות ועוד. "זה מה שיפה באוניברסיטה", אמר פרופ' משה צבירן, דקאן הפקולטה לניהול ע"ש קולר ומנהל מערך היזמות והחדשנות של אוניברסיטת תל אביב. "האפשרות של כל אחד בעצם לבוא לתחרות עם רעיון מעולמות שונים זה בדיוק העושר של אוניברסיטה בסדר הגדול של אוניברסיטת תל אביב. יש פה אנשים שהולכים באמת לעולמות הידע והמחקר".
פרופ’ צבירן הדגיש כי גם לחברות שלא זכו בתחרות אין סיבה להוריד את הראש "נכון היה מנצח אחד אבל אני חושב שגם האחרים יכולים להתפתח. אז אם הם לא קיבלו את ההשקעה מאיתנו הם יקבלו אותה ממישהו אחר, אם הם באמת טובים. אבל נתנו להם להציג מול קהל אדיר".
3 צפייה בגלריה
מימין: ד"ר אייל בנימין, ג'רמי קולר (באמצעות רובוט) ופרופ' משה צבירן
(צילום: אוראל כהן)
ד"ר אייל בנימין, חבר סגל בפקולטה לניהול באוניברסיטת תל אביב, ראש תחום פרוייקטים יזמיים במכון קולר ליזמות ומנהל התחרות הוסיף: “מאחר שאנחנו מוסד אקדמי שעוסק במחקר ולא רק נותנים צ’קים לסטארט־אפים יכולנו לעקוב ולראות איך הם משתפרים משלב לשלב".
ד"ר בנימין גם אמר כי התחרות בהחלט מניבה תוצאות וכי מרבית הזוכים מהשנים הקודמות עדיין קיימים ואף משגשגים. "מלבד הסטארט־אפ שזכה לפני חמש שנים שעוסק בתיירות ונפגע מהקורנה, כל הזוכים הקודמים גייסו גיוסי המשך, כולם ממשיכים לצמוח ומתפתחים. סטארט־אפ ממוצע זה תשע וחצי שנים לאקזיט אז יש לנו עוד ארבע שנים לחכות, אבל בינתיים אנחנו רואים שכולם מתקמדים יפה".
"התחרות החמישית היא יותר טובה מהרביעית והיא פחות טובה מהשישית. זאת אומרת שאנחנו משתתפרים משנה לשנה ולומדים משנה לשנה.איזה סטארט־אפים יהיו בשנה הבאה, את זה אנחנו לא יודעים", סיכם פרופ' צבירן.
