המספרים של ההייטק מסתירים את האמת: מספר המועסקים לא צומח ופעילות המשקיעים הזרים ירדה
המספרים של ההייטק מסתירים את האמת: מספר המועסקים לא צומח ופעילות המשקיעים הזרים ירדה
הגיוסים ב-2024 הסתכמו ב-9.7 מיליארד דולר - עלייה לעומת 2023, אך 42% מההון שגויס זרם לחברות סייבר - כך לפי דוח מכון RISE של יוג'ין קנדל. מספר סבבי הגיוס צנח ל-1,087, הפעילות של המשקיעים הזרים בישראל ירדה ב-16%. "נתוני התעסוקה מצביעים על קפאון מתמשך במספר העובדים בהייטק", נכתב בדוח
לא להיקלע לאופטימיות מוגזמת - זה המסר המרכזי בדוח המיוחד שמסכם את 2024 בהייטק שמפרסם היום (ב') מכון RISE בהובלת יוג'ין קנדל. "סך ההשקעות בסטארט-אפים מתייצב סביב קצב של 2.5-2 מיליארד דולר ברבעון - רמה נמוכה יחסית, בעוד שמספר המשקיעים הפעילים ממשיך לרדת ונתוני התעסוקה מצביעים על קפאון מתמשך במספר העובדים בהייטק. מעבר לכך, בלטה ב-2024 תופעה חדשה של ריכוזיות לטובת ענף הסייבר", הסבירו מחברי הדוח.
התמונה הכללית של 2024 בהייטק נראית לא רעה על פני השטח, בעיקר לאור המלחמה: גיוסי ההון הסתכמו ב-9.7 מיליארד דולר - עלייה לעומת 8.7 מיליארד דולר ב-2023. סביר להניח שבדיעבד המספר יהיה קרוב יותר ל-10 מיליארד דולר, שכן חברות רבות נוטות לא לדווח כיום על סבב הגיוס הראשון.
המגמה בישראל דומה למתרחש בארה"ב בשנה החולפת ואפילו טובה יותר בהשוואה לאירופה, שם נרשמה ירידה בגיוס הון של סטארט-אפים. עם זאת, מספרים אלה משקפים הטייה לטובת סבבים גדולים מאוד שנערכו בעיקר על ידי חברות סייבר: עשרת סבבי ההשקעות הגדולים ביותר אחראים לשליש מסך ההון שגויס, ו-42% מכלל הכסף שגויס זרם לחברות סייבר.
למעשה, את כל הפער של מיליארד דולר בין 2023 ל-2024 ניתן לייחס לגיוס הענק של מיליארד דולר לחברת הסייבר WIZ, שנעשה לפי שווי של 12 מיליארד דולר. ב-RISE מתייחסים גם לגיוס הענק של SAFE, חברת הבינה המלאכותית של הישראלי לשעבר איליה סוצקבר, שגייסה גם היא מיליארד דולר השנה, אך מציינים כי אין מדובר בחברה ישראלית, אלא רק חברה עם משרדים בישראל. זאת בניגוד לחברת המחקר IVC שהחליטה לכלול את הגיוס בסיכום הרבעון השלישי.
ב-RISE מוטרדים בעיקר מהירידה המתמשכת בסבבי הגיוס, מה שמרמז על כך שפחות סטארט-אפים חדשים קמים בישראל וגם מהפחתת הפעילות של משקיעים זרים כאן. מספר הסבבים הגיע ב-2024 ל-1,087 - שפל של חמש שנים. במספר המשקיעים הזרים שפועלים בישראל נרשמה ירידה של 16% ב-2024. עם זאת, בשלב זה קשה להצביע אם הדבר נובע מהחלטה ספציפית לא להשקיע בישראל או מהקשיים של הקרנות עצמן, שהתקשו לגייס הון חדש בשנים האחרונות.
מה שנראה בבהירות הוא שהמשקיעים מאירופה ואסיה פעילים פחות בישראל, ו-80% מסך הזרים מגיעים מארה"ב. ב-RISE ערכו בדיקה מיוחדת של 20 הקרנות הפעילות ביותר כדי לנטרל את גורם היעדר ההון, וזיהו כי חלקן נמנעו מהשקעה בישראל בשנה החולפת. מתוך קרנות אלה, שכוללות למשל את אנדריסן הורוביץ, סקויה וג'נרל קטליסט, 15 השקיעו בעבר בישראל, אך השנה רק 8 מתוכן ביצעו כאן השקעות.
במקביל, דווקא סקויה, אחת מקרנות הון סיכון הגדולות בעולם, הייתה פעילה כאן יותר מאי פעם ואף פתחה מחדש את נציגותה בישראל. סקויה אף מהווה את אחד מסממני הריכוזיות שבלטו בגזרת גיוסי ההון כקרן שהשתתפה בסבבים שבהם הושקע 24% מכלל ההון. אפילו בשנות הגאות, כאשר אינסייט פרטנרס וטייגר גלובל השקיעו כמעט על בסיס יומי, הן לא הגיעו ליותר מ-16% מההון.
במבט לעתיד מציינים ב-RISE את תחום הדיפנס-טק המתחמם, אך מסייגים כי מדובר במספרים קטנים. בינתיים, ההייטק המקומי מפתח תלות מוגזמת בענפי הסייבר והתוכנה הארגונית, בעוד שיתר הסקטורים לא מצליחים להתקדם. קנדל מודאג גם מהירידה של ישראל במדדים העולמיים של בינה מלאכותית: "אין הצדקה לכך שחילופי ממשלות יגרמו לעצירת תוכנית (התוכנית הלאומית לבינה מלאכותית - ס"ש) שאיננה קשורה לוויכוח פוליטי ומטרתה להצעיד את ישראל קדימה באחת המהפכות העולמיות שתתעצם עוד יותר בשנים הקרובות". הקמת המטה הלאומי לבינה מלאכותית עשויה להיות צעד חיובי בכיוון הנכון, אך המבחן הוא בביצוע.
"אחרי חוסר היציבות שהחל ב-2023 עם הרפורמה המשפטית ומלחמת חרבות ברזל, ההמלצה העיקרית היא שממשלת ישראל תציג חזון ואסטרטגיה שיתנו תקווה למשקיעים וליזמים, ותציג מדיניות של ניהול כלכלי אחראי, שימור ערכים דמוקרטיים וליברליים ומזעור הבידוד הבינלאומי", ממליץ קנדל, שבעבר היה מקורב לראש הממשלה בנימין נתניהו כיו"ר המועצה הלאומית לכלכלה במשרד רה"מ. "הסיבה העיקרית שמרתיעה משקיעים זרים מפני השקעות בהייטק הישראלי היא תחושת הסיכון הגבוהה כתוצאה מהמצב הביטחוני וסימני השאלה הכלכליים והפוליטיים. עם זאת, חשוב לנקוט כל פעולה אפשרית לעידוד משקיעים כאלה ולהסרת חסמים".
ב-RISE ממליצים להשקיע מאמצי הסברה ושכנוע ממוקדים של משקיעים חשובים בעולם שלא משקיעים בישראל, ובעיקר להתרכז בקרנות השקעה תאגידיות שלא פועלות כיום בארץ להתחיל לעשות זאת. הניתוח מתייחס גם לסוגיית בריחת המוחות מישראל בשנה האחרונה, והמלצתו היא להגדיר וליישם תוכנית אפקטיבית להעלאת מוחות או החזרתם לישראל. "תוכנית כזו אמורה לא לעסוק רק בהטבות מס שונות, אלא לטפל באופן הוליסטי בכל מה שמושך חוקרים ומומחים, כולל מענקי מחקר וגישה לתשתיות", מציינים בדוח.
