הקברניטהנינג'ה מטהרן: הכירו את הכטב"מ המתגנב של איראן וחיזבאללה
הקברניט
הנינג'ה מטהרן: הכירו את הכטב"מ המתגנב של איראן וחיזבאללה
קוראים לו שאהד 101 והוא קטן ומסוכן ביותר: זהו הכלי שפגע בבית ספר ובסיס צבאי באילת, הפיל קורבנות בגבול הצפון, ולאחרונה קיבל מנוע חשמלי שהפך אותו עוד יותר קשה לגילוי. איך נתמודד עם הכטב"מ הזה, ומהם החסרונות שלו?
שלום, כאן הקברניט; מפרוץ מלחמת עזה מותקפת ישראל בכלי טיס בלתי מאוישים, שהפכו לאיום הכי מסובך ובעייתי ליירוט. הם קטנים וחמקמקים, זולים וזמינים, וטסים הנה מכל קצוות המזרח התיכון. אנחנו מתקשים, אך מצליחים לעצור אותם ברוב המקרים - אם מגלים אותם בזמן. אבל יש כטב"מ נפץ אחד שהוא האס בשרוול של האויב: גם חיזבאללה בלבנון וגם המיליציות השיעיות בעיראק וסוריה יורים כאלה ופוגעים בנו, ונגדו לפעמים גם גילוי מוקדם לא עוזר.
הרבה שמות יש לו, לנזק המעופף הזה: החות'ים בתימן קוראים לו חאטף 2, בעיראק וסוריה הוא מכונה מוראד 5, אך השם בקטלוג האיראני הוא שאהד 101. היום נכיר אותו ונלמד מדוע זה הכטב"מ הכי יצירתי שהשיקה הרפובליקה האיסלאמית, למה כל כך קשה לעצור אותו - ואיזו הצצה הוא מספק אל מלחמות העתיד.
ב-9 בנובמבר 2023 פגע לראשונה בארץ: הוא שוגר מעיראק וטס עד לבקעת הירדן, ומשם דרומה עד שהתפוצץ בכניסה לבית ספר באילת - נתיב של יותר מ-600 ק"מ. השני היכה ב-1 באפריל 2024: אחרי טיסה ארוכה, התפוצץ על האנגר בבסיס חיל הים בעיר.
בחודשים האחרונים הופעל הכלי הזה גם בידי חיזבאללה בלבנון, והצליח לחמוק מיירוטים במקרים רבים. ב-11 ביולי פגע באזור כברי, הרג ופצע חיילים. לפי הערכות, הופעל גם נגד בסיסים ומפקדות ופגע במדויק. מאין הגיע הכטב"מ הזה?
לא ידוע הרבה על הפיתוח שלו בצד האיראני; הוא משתייך לקטגוריית אמצעי לחימה שמשמרות המהפכה אפיינו ובנו ספציפית עבור צבאות הפרוקסי, והקפידו על חשאיות רבה כדי לטשטש את הקשר בין המיליציות למיניהן והשלטון בטהרן. האמריקאים נתקלו לראשונה בשאהד 101 כשהוא נפל להם על הראש: מתקן של ארה"ב בשדה התעופה ארביל שבעיראק חטף פגיעה ישירה ב-2021.
בחינה של השברים הראתה שמדובר בכטב"מ מאוד קטן, כמעט חצי מגודלם של כטב"מים מתאבדים סטנדרטיים: אורכו קצת פחות ממטר שישים, ומוטת כנפיו הדקות - קצת יותר משני מ'. גופו עשוי סיבי פחמן, חומר שגם מחזיר פחות גלי מכ"מ מאלומיניום תעופתי רגיל וגם מאפשר לצמצם את המשקל; השאהד נולד כדי להתגנב.
מיליציות שיעיות המשיכו לשגר שאהדים כאלה על האמריקאים וחלקם התרסק ונותר שלם יחסית. כך למדו האמריקאים שמדובר בכלי מודולרי ביותר: אפשר להחליף לו את ראש הנפץ ממטען רסס סטנדרטי למטען חודר שריון עבור מטרות ממוגנות - וניתן לעשות זאת בקלות, בלי טכנאים ומעבדות; צריך רק כמה דקות ומברג.
ממתקפה למתקפה התבררו היקף יכולותיו של הנינג'ה: טווח הטיסה מגיע ל-700 ק"מ ונטען שאף ל-800, והוא מנווט למטרה באמצעות זוג אנטנות לוויין - ומסוגל להיעזר גם בחיתוך רשתות סלולר לאימות מיקומו.
פרופיל הטיסה נמוך מאוד; לרוב, ישייט הנזק הזה בגובה פחות ממאה מ'. מבפנים זה כטב"מ פשוט מאוד; רוב רכיביו ניתנים לרכישה בחנויות מקוונות או אצל סוחרי טיסנים; כך קל מאוד לתקן ולשדרג אותו כשצריך – עוד סממן בולט בהנדסה האיראנית של ציוד לצבאות פרוקסי.
המודולריות לא מסתכמת בפצצה שלו: כשיש צורך בפגיעה מדויקת במיוחד או להתמודד עם מטרה ניידת, אפשר לחבר לשאהד 101 אנטנה, מגבר ומצלמה בחרטום - אם כי טווח השידור לאחור קצר, ומוערך בעשרות ק"מ בלבד.
למידת שגרת ההפעלה של הכטב"מים הללו הראו כמה מחשבה הושקעה בו: האיראנים שבנו אותו ידעו היטב שמי שיפעיל אותו יהיה מחבלים עם אפס תשתיות, שיצטרכו להתמודד עם יריבים עדיפים טכנולוגית - צבא ההגנה לישראל, צבא ארצות הברית, ויתכן שגם הצבא הסעודי בתימן.
ולכן, עיצבו את ה-101 כך שישפר את השרידות של המחבלים שמשגרים אותו: הכנפיים מתפרקות בארבעה ברגים וכך גם סנפירי הזנב, והחוליה יכולה להעביר את הכטב"מ מהמחנה אל נקודת השיגור בארגז אחד שנראה תמים לחלוטין בבגאז' של טנדר.
למעשה, בשביל לשגר שאהד כזה אפשר לבוא גם בפרייבט: כשהכנפיים והזנב מוברגים החוצה, ניתן להעביר אותו במכונית משפחתית ממוצעת אפילו בלי להשכיב את המושבים מאחורה. רכב תמים למראה יגיע לנקודת הירי, המחבלים יצמידו לכטב"מ רקטת שיגור, יעמידו על חצובה קטנה ומתקפה חמקמקה וקטלנית תוכל לצאת לדרך.
רעיון שימור חיי המחבלים לא בא מאיזה מקום של אהבת-אדם; הנהגת איראן בזה למי שאינו פרסי שיעי, וסובלת בשקט את נוכחות בני בריתה הערבים. אבל מדובר ביריב מאוד פרגמטי, שבחר לשפר את שרידות החוליות, כדי שילמדו משיגור לשיגור, ישתפרו, ולא ייגמרו כולם במלחמה הראשונה; הכשרת צבא פרוקסי זה דבר יקר.
ההברקה האחרונה בשאהד 10 התגלתה בישראל בחודשים האחרונים, כשהחלה להתפוצץ בשדותינו ובסיסינו - והיא קשורה למנוע שלו. עד כה, הגרסאות שהופעלו נגד כוחות ארה"ב וישראל היו עם מנועי בנזין סיניים בעוצמה של 3.5 עד 11 כ"ס - מנועים שהיו יעילים אבל מה? צרצרו בקולי קולות כמו מדפסת סיכות מהניינטיז.
הגרסאות האחרונות שהופעלו נגדנו קיבלו מנוע חשמלי, שהפך את הכטב"מ הקטן להרבה יותר מסוכן. איך עובד כטב"מ נפץ שכזה? כמעט אותו הדבר: רוב גופו של השאהד 101 מכיל דלק, ובקצה משאבה ומנוע בוכנה; הדגם החשמלי פשוט מחליף את הבנזין בסוללות, והמנוע עצמו קצת יותר ארוך.
מה שמשתנה הוא איזון המשקל; בניגוד לטנק דלק, סוללות לא הופכות קלות יותר ככל שטסים, הרי אין פה בנזין לשתות. ככל הנראה שמסיבה זו עבר השאהד החשמלי שינוי מבני באמפנאז': במקום זנב בצורת X עם סנפירים קטנים, קיבל זנב V גדול יותר.
איך הוא טס? כמו הרגיל: ציר המדחף דק כדי להקל על עבודה בסל"ד גבוה יותר, והמדחף עצמו מורכב מלהבים שיושבים על צירים קטנים במקום חתיכה אחת, שיהיה קל יותר. לא ברור איך כל זה משפיע על הטווח: שמעתי הערכות אמריקאיות לפיהן הוא ארוך יותר, אך אני מצדד באחרות - לפיהן תוספת המשקל המשמעותית חותכת הרבה ממרחק הטיסה.
ההשפעה בשטח היא עצומה: הדגם החשמלי שקט בהרבה מקודמו, ומקשה על חיילים ואזרחים להבין שיש כטב"מ קרוב ולתפוס מחסה אם לא קיבלו התראה ממוקדת. ומסוכן מכך: המנוע החשמלי משנה את פיזור החום ובולט פחות לסנסורים תרמיים. התוצאה היא כטב"מ שגם ככה היה מאוד קשה לגילוי ועקיבה בגלל גודלו הקטן והחומרים מהם נבנה - ועתה לא כל טיל יוכל לנעול עליו בלי להתקרב מאוד, מה שמצמצם אפילו יותר את חלון ההפלה הפוטנציאלי.
אוקיי, אילו חסרונות יש לדבר הזה? ראשית, הוא לא אמין כמו כטב"מים מתאבדים גדולים יותר; תועדו שאהדים ששוגרו מעיראק והתרסקו בדרך לארץ, לאחר שנתקעו בכבלים ומכשולים אחרים - כנראה בשל ליקויי מד גובה או תיקוני נתיב.
שנית, מטען הנפץ שלו קטן ב-50% משל כטב"מ נפץ רגיל, ועומד על 8 ק"ג בלבד. לא ברור איך עובד המרעום שלו, אבל גם יזימה של המטען באוויר וגם פגיעה בקרקע לא תצליח לחדור קירות; שלישית, הוא כנראה יקר יותר מכלים מתאבדים אחרים, שהם גם בעלי טווח ארוך יותר, אז קצת פחות סביר שיופעל בנחילים.
ורביעית, מהירות השיוט של הנזק הזה היא סביב 120 קמ"ש, חצי משל סמאד 2 או אבאביל T; זה מספיק לאט כדי לאפשר ירי יעיל מהקרקע גם בלי סוללת נ"מ. יתכן שגם גולנצ'יק עם כוונת חכמה יכול להפיל אותו - כמובן, אם יקלוט אותו בזמן.
איראן שוקדת על שיפורים לשאהד 101, ונראה שעדיין לא נסגרה על הפורמט האופטימלי של הנינג'ה: פותחה גרסת כריס פארלי שמנמנה, שנושאת מטען נפץ בן 50 ק"ג וכנראה נועדה לתקיפת מטרות קרובות יותר; תוספת הכובד עצומה, גדולה ממשקל ההמראה המקסימלי של שאהד 101 רגיל. ניסויים מראים שיגור שלו ממכונית נוסעת - אולי כדי לעזור קצת לרקטת השילוח להעלות את הבטטה לאוויר.
אבל למרות כל יתרונותיו של השאהד 101, קרה שמטוסי קרב של חיל האוויר הצליחו להיצמד ולהפיל אותו, וטילי כיפת ברזל חיסלוהו כמו כל מזיק מעופף אחר. שיעורי ההצלחה משתנים מגזרה לגזרה בהשפעת הטופוגרפיה והנסיבות המבצעיות, אך הנתונים כבר החלו להשתפר; בקרוב יושלמו שדרוגים שיקצרו משמעותית זמני תגובה של כיפת ברזל, ויצטרפו מערכות הגנה חדשות למערך שלנו - ואז נראה את אחוזי ההפלות מטפסים.
בינתיים, כל שביכולתנו לעשות זה להישאר דרוכים, ולהיערך למחר: האיראנים ימשיכו לשכלל את נוסחת השאהד 101, שתשוכפל בעתיד לכל הכטב"מים המתאבדים - הם יהפכו יותר קטנים ומודולריים, מדויקים וגמישים, הטווח רק יעלה והמחיר רק ירד.
אם נשכיל לאמץ ולשלב יחד פתרונות יצירתיים מרחבי העולם, פיתוחים במעבדות התעשייה הישראלית וטריקים שנלמדו בידי הכוחות בשטח, נצמצם את האיום הזה - גם במלחמה הנוכחית וגם בבאות. שימרו על עצמכם, היו עירניים וננצח.
