ההמלצה לשר התקשורת: הקמת מנגנון רגולציה על הרשתות החברתיות
ההמלצה לשר התקשורת: הקמת מנגנון רגולציה על הרשתות החברתיות
בתום עבודה של למעלה משנה הציגה היום הוועדה לאסדרת הרגולציה על רשתות חברתיות בישראל את מסקנותיה לשר התקשורת היוצא יועז הנדל. בין ההמלצות: הקמת רגולטור ממשלתי, הפעלת מוקד טלפוני לתלונות וסיוע ואפשרות לפנות לבית המשפט כדי לדון בהפרות
הוועדה לאסדרת הרגולציה על רשתות חברתיות בישראל הציגה היום (ד') את מסקנותיה לשר התקשורת היוצא יועז הנדל.
בין ההמלצות שהציעה הוועדה: פיקוח על רשתות חברתיות שלהן יותר מחצי מיליון משתמשים בארץ, תוך מתן אפשרות לאזרחים לפנות לבית משפט כדי לדון בהפרות שלהן; הקמת מוקד טלפוני מקומי לתלונות וסיוע; חובת שקיפות מול המשתמשים, כולל אפשרות לערער על הגבלה או הסרת חשבון והקמת רגולטור ממשלתי.
הוועדה, שסיימה את עבודתה שנה וחודשיים לאחר שהוקמה באוקטובר אשתקד, כללה סדרה של מומחים מוכרים בתחום הדיגיטל והאינטרנט מהאקדמיה, ובהם ד"ר מיכה גודמן, אורי הרמן, פרופ' קרין נהון, עו"ד רויטל סויד, פרופ' שיזף רפאלי ומרים סלע, שריכזה את עבודת הוועדה. בראשה עמדה מנכ''לית משרד התקשורת לירן אבישר בן-חורין, שגם הציגה את מסמך ההמלצות לשר הנדל לאישורו. הוועדה לא כללה משפטנים מהתחום, ובכל מקרה לא ברור אפילו אם משרד התקשורת מוסמך לטפל בבעיות תוכן או רגולציה על הרשתות החברתיות.
פעילות הרשתות החברתיות בישראל סבלה מחוסר יחס מצד הרשויות זה שנים רבות. למעשה גם כיום לאזרח ישראלי העושה שימוש בהן גם למטרות עסקיות למשל אין שום דרך לפנות אליהן שלא דרך טופס מקוון או כתובת מייל במקרה בו הוא נדרש לכך.
משרד המשפטים הקים כבר לפני כשנתיים ועדה (ועדת דוידי) שאמורה לפרסם מסקנות על אותם עניינים בדיוק. גם באיגוד האינטרנט הישראלי והמכון הישראלי לדמוקרטיה פועלים כדי לפרסם מסמך המלצות דומה לזה של שתי הוועדות הממשלתיות.
מבחינת משרד התקשורת, הקמת הוועדה נועדה לספק נקודות ציון כדי להגדיר את החקיקה שנדרשת כדי להקים מנגנון פיקוח. כלומר ההמלצות אמורות להוות בסיס לטיוטת חוק שתאפשר לספק לממשלה כלים לפיקוח על חברות המדיה החברתית במרחב הישראלי.
בעת החתימה על המסמך אמר השר הנדל: "זכותם של אזרחים לסביבה מקוונת מוגנת, זכותן של מדינות להגן על עצמן ולמנוע הסתה לטרור, קריאות לאלימות, ובוודאי זכותו של אדם בודד לקבל סעד מול תאגידי ענק המפעילים את הפלטפורמות הדיגיטליות".
הוועדה ביצעה עבודת מחקר מעמיקה, וההמלצות כוללות הרבה מאוד כללים המיועדים לאזן בין חופש הביטוי לבין הגבלת הפרסום של שיח פוגעני, קיצוני, מסית, אלים או גזעני. ההמלצה העיקרית של הוועדה היא לא להתייחס לחברות המדיה החברתית כלוח מודעות בלבד, אלא גם כאחראיות לתוכן המתפרסם באתרים ובאפליקציות שלהן. זו גישה שגם באירופה וגם בארצות הברית מנסים להפעיל כבר שנים רבות.
באירופה מדובר בחבילת חוקים שתסמיך את המדינות לפקח מקרוב על התכנים והפעילות של משתמשי הרשתות והחברות עצמן. בארצות הברית המצב קצת יותר מסובך - חקיקה פדרלית לא ממש קיימת בנושא, אבל חברות האינטרנט כפופות למספר חקיקות מדינתיות שבמסגרתן הן מחויבות לפעול להסרה של תכנים בעייתיים.
אבל השוק האמריקאי בעיקר סומך על כלי התביעות הייצוגיות שאמור לכופף את החברות האלה - כלי שלא תמיד פועל בהצלחה. הרגולטורים יכולים אמנם לקנוס על הפרות (ואף עשו זאת בעבר, למשל קנס של 5 מיליארד דולר על פייסבוק באשמת הפרת פרטיות המשתמשים בפרשת קיימברידג' אנליטיקה), אבל זה כלי שלא משתמשים בו הרבה.
בישראל כאמור מדובר בינתיים בהמלצות של ועדה פנימית לשר התקשורת. לאור העובדה שהשר הנוכחי צפוי לפנות את מקומו לנציג הממשלה הבאה בשבועות הקרובים, לא ברור מה יעלה בגורלן. אבל זו הבעיה הקטנה של הוועדה הזו, שכן מעבר לעובדה שהיא פועלת בלי יכולת השפעה, המסקנות שלה לא ברורות לחלוטין, ודורשות בחלק מהמקרים העמקה כדי שיוכלו לשמש כבסיס לחוק.
ד"ר אסף וינר, סמנכ"ל רגולציה ומדיניות ציבוריות באיגוד האינטרנט הישראלי, מסר בתגובה לפרסום הדו"ח: "הדו"ח שפורסם בנושא האסדרה של פלטפורמות תוכן דיגיטליות בישראל מיישר קו עם חקיקה דומה שעברה בשנה האחרונה באיחוד האירופי, כגון שקיפות לגבי מנגנוני ניהול התוכן והסרתו, חובות גילוי על תנאי השימוש, או חובה לפעול כלפי פעילות בלתי חוקית לכאורה. עם זאת, מרבית סוגיות אלו והפתרונות שלהן נמצאים הרחק מתחום סמכותו של משרד התקשורת, כך שהשפעות הדו"ח והמלצותיו הן לא גבוהות במיוחד".
