בינה מלאכותית במערכת המשפט: כלי יעיל או חרב פיפיות?
בינה מלאכותית במערכת המשפט: כלי יעיל או חרב פיפיות?
פסקי דין מהעת האחרונה מעלים תהיות בנוגע לתוקף החוקי שיש לשימוש ב-AI בבתי המשפט. עד שהכללים בנושא יעוצבו, עורכי דין וחברות נדרשים לוודא את אמיתות התוצרים המופקים באמצעות בינה מלאכותית
ההתפתחות המואצת של הבינה המלאכותית (AI) חוללה שינוי עמוק במגוון תחומים, ומערכת המשפט אינה יוצאת מן הכלל. מעבר להבטחה לייעול תהליכים ושיפור פרודוקטיביות, השימוש ב-AI מציב דילמות מורכבות – משפטיות, אתיות ומעשיות. מקרי בוחן שנדונו לאחרונה בבתי המשפט בישראל מדגישים את האתגרים הנלווים להטמעת הטכנולוגיה בעולם המשפטי, אשר עשויים להשפיע במידה גבוהה על עשיית משפט צדק.
סוגיה זו הגיע לפתחו של בית משפט השלום בחיפה במסגרת בקשה יוצאת דופן. התובעת תבעה בנזקי גוף חברות ביטוח בגין נזקים שנגרמו לה לטענתה בתאונות דרכים. אחת מחברות הביטוח העבירה למומחה האורתופדי שמונה, מסמך שסיכם את התיעוד הרפואי של התובעת המבוסס על תוכנת בינה מלאכותית. התובעת ביקשה לפסול את המסמך, שלטענתה מעובד באופן שעלול להטות את שיקול דעת המומחה.
בית המשפט קיבל את הבקשה תוך שהדגיש את החשש כי תוכנות בינה מלאכותית עלולות ליצור תוכן חדש, מעובד ומוכוון לצורכי המזמין, וכך להשפיע באופן בלתי מודע ואף מוטה על שיקול דעתו של המומחה. ברוח זו נקבע כי אין להתיר הצגת מסמך כזה, משום שהוא עלול להטות את תשומת לבו של המומחה לכיוונים מסוימים ולפגוע באובייקטיביות שלו.
פסקי דין פיקטיביים כתוצאה משימוש ב-AI
במקרה נוסף, עורך דין הגיש לבית משפט השלום בירושלים כתבי טענות שכללו פסקי דין שהתבררו כמומצאים על ידי מערכת בינה מלאכותית, מבלי שטרח לאמת את אמינותם.
ביהמ"ש קבע כי חוק וכללי לשכת עורכי הדין מחייבים עורך דין לוודא את אמיתות טענותיו. כך, עורך הדין מחויב להימנע מהפניה למידע שקרי, בין אם במכוון ובין אם ברשלנות, שכן התנהלות כזו פוגעת באמון הציבור ובמערכת המשפט. לפי בית המשפט, בכך הפר עורך הדין את חובותיו הן כלפי הלקוח, הן כלפי הצד שכנגד, והן כלפי בית המשפט.
במקרה אחר שקדם לכך, עורך דין הגיש לבית משפט השלום בנוף הגליל-נצרת תגובה לבקשה, תוך הצגת שורה של ציטוטים, כביכול, מהחלטות של בית המשפט העליון, שלא היו ולא נבראו. עורך הדין לא הצליח להוכיח את האותנטיות של הציטוטים ונכונות הבאתם מפסקי הדין גם לאחר שבית המשפט נתן לו הזדמנות, וטען כי ערך את הסיכומים בעצמו לאחר שקרא את ההחלטות.
השופט עמד על השימוש בסימני הגרשיים, המעיד על ניסיון לייחס לציטוטים דיוק לשוני מלא, והביע תרעומת קשה על עורך הדין, תוך שהוא מציין כי עורך הדין נמנע מלטעון ולהסביר כי מדובר בהמצאות של תוכנת בינה מלאכותית בה השתמש. בית המשפט ראה את הדברים כחמורים ביותר, ומצא לנכון להעביר את המקרה לבחינת הלשכה המשפטית בהנהלת בתי המשפט לצורך שקילת הטיפול בנושא. גם מקרה זה מדגיש את הסיכון שבשימוש במידע משפטי בלתי מבוסס, ואת אחריותו האישית של עורך הדין לוודא מראש את נכונות הנתונים שהוא מציג בפני בית המשפט
דרישות מחייבות של לשכת עורכי הדין
הפרשות האחרונות משתלבות באירועים דומים שהתרחשו גם מחוץ לישראל, במדינות ניו יורק וקולורדו, בחודשים יוני ואוקטובר אשתקד. במקרים אלו הסתמכו עורכי דין על פלטפורמות בינה מלאכותית בעת ניסוח כתבי טענות, ושילבו בהם פסקי דין פיקטיביים. בעקבות תקלות אלו פרסמה לשכת עורכי הדין בישראל במאי האחרון גילוי דעת בעניין שימוש בבינה מלאכותית בעבודת עורכי הדין, והזהירה כי הסתמכות בלתי מבוקרת על טכנולוגיה זו עלולה להפר חובות יסוד של עורך הדין, כגון חובת הנאמנות, השקיפות והיושרה.
גילוי הדעת מתווה מספר דרישות מחייבות. אחת מהן היא וידוא אמינות הנתונים ומניעת הצגת מידע מטעה. עורכי הדין מחויבים לוודא כי המידע המופק מכלי AI מדויק, אמין ונבדק כראוי לפני השימוש בו בהליך המשפטי, ואסור להם לשלב תכנים שהופקו באמצעות כלי AI, שהנם מטעים או מומצאים. יתרה מכך, בנסיבות מסוימות עליהם לתת גילוי מלא לבית המשפט שהמידע עובד באופן בלעדי על ידי מערכת בינה מלאכותית.
המקרים שנמנו לעיל מדגישים את הסיכון שבהטמעת טכנולוגיות AI בעולם המשפט, מבלי לפתח מנגנוני בקרה מתאימים. התוצאה אינה רק פגיעה ישירה בתקינות ההליך המשפטי, אלא גם פגיעה באמון הציבור במערכת המשפט. על עורכי הדין לאמץ כלים אלו בזהירות, תוך יישום מנגנוני בדיקה ובקרה מחמירים. רק כך ניתן להבטיח ששימוש בטכנולוגיה ישפר את איכות ההליך המשפטי ויחזק את אמון הציבור, מבלי לסכן את עקרונות הצדק ויסודות המקצוע. באשר לבית המשפט, לא מן הנמנע שהישנות חוזרת ונשנית של מקרים אלה תוביל בעתיד ליישום מדיניות שיפוטית של פסיקת הוצאות נכבדות כנגד צד שמטעה את בית המשפט או מומחים שמונו על ידו, ושגורם להכבדה על בית המשפט והצד שכנגד, ולאילוצם להשחתת זמנם בצורך לאמת את המקורות המשפטיים שמוצגים להם.
עו"ד יגאל קולוף הוא שותף במחלקה המסחרית בוקסלר ברגמן ושות'
