קובעים עובדות בחסות המלחמה: הפיקוח על המאגר הביומטרי יוחלש בהוראת שעה
קובעים עובדות בחסות המלחמה: הפיקוח על המאגר הביומטרי יוחלש בהוראת שעה
מתחילת המלחמה, בהתאם לתקנות החירום, הוצאו מהמאגר הביומטרי נתונים שסייעו לאימות זהותם של קורבנות. לממשלה זה לא מספיק וכעת היא מבקשת לאשר, בהוראת שעה לשנה, שינויים שיסכנו את מנגנוני האבטחה של המאגר
מצב חירום הוא תמיד פתח לבצע שינויים מיידיים בעלי השלכות קבועות בחסות החרדה הציבורית, והמלחמה הנוכחית מול חמאס אינה שונה. בימים האחרונים החלה הממשלה לקדם מהלך שיעשה סדרים קבועים בהליכים מואצים, ויפרום חקיקה שגובשה בזהירות רבה במשך זמן רב. הסיבה ראויה מאוד — למנף את המאגר הביומטרי לסיוע בזיהוי נרצחים, חטופים ונעדרים — אבל מומחים חוששים שהשינויים הזמניים שהוכנסו בחסות המלחמה יתקבעו גם אחרי שהיא תסתיים.
בסוף השבוע פרסמו משרד הפנים והמשרד לביטחון לאומי תזכיר חוק משותף שנועד לרתום את תמונות הפנים וטביעות האצבע ששמורות במאגר הביומטרי הלאומי על מנת לסייע בזיהוי נרצחים, חטופים ונעדרים. נכון להיום שמורים במאגר פרטים ביומטריים של כ־7 מיליון איש — רוב מכריע של אוכלוסיית ישראל. מידע זה יכול, לכאורה, לסייע בזיהוי הקורבנות של מתקפת הטרור של חמאס ואירועי הלחימה שאחריה.
"לנוכח היעדרו של מענה מלא לצורכי הזיהוי במאגרי המשטרה וצה"ל, נוצר צורך חיוני ודחוף באפשרות להעברת מידע מהמאגר הביומטרי במשרד הפנים הן למשטרה, והן לשירות הביטחון הכללי, המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים ולצה"ל לצורך זיהוי הנרצחים, הנעדרים, האלמונים והשבויים וכן לאפשר למשטרה לקבל מידע מגורמים נוספים", נכתב בדברי ההסבר לתזכיר.
תקנות לשעת חירום מהשבוע הראשון של המלחמה איפשרו לרשות הביומטרית להעביר למשטרה ולגופי ביטחון אחרים נתונים ביומטריים לצורך אימות או בירור זהותו של אדם, "ככל שהם נדרשים כתוצאה מהאירועים שבעטיים הוכרז מצב מיוחד בעורף". תזכיר החוק מבקש עתה להסדיר את הנושא כחלק מהוראת שעה בת שנה.
טביעות אצבע יישמרו
לפי התזכיר, לבקשת המשטרה תספק לה הרשות לניהול המאגר הביומטרי אמצעים או נתונים ביומטריים שנחוצים לאימות או בירור זהותו של אדם, חי או מת, בהקשר של המלחמה. מדובר בשינוי יסודי באופן עבודת המאגר הביומטרי, שכן לפי החוק שמסדיר את פעילותו, הנתונים עצמם נשמרים במאגר בלבד והוא מורשה למסור למשטרה רק תוצאות זיהוי (כלומר, המשטרה יכולה להעביר תמונת פנים או טביעות אצבע למאגר, ולקבל מידע על התאמתם, אך אינה יכולה לקבל את הנתונים הביומטריים עצמם).
תזכיר החוק גם מבצע שינוי נוסף באופן פעילות המאגר, וקובע שטביעות האצבע, שרק לפני שנה נקבע שלא יצורפו עוד למאגר הביומטרי, דווקא יישמרו מעתה עד לסיום תוקפה של הוראה השעה. "הצעת החוק כנראה מכוונת למצב עתידי אפשרי של המשך האסון וצורך לזהות המון חללים בזמן קצר, ובשל כך היא קובעת גם שכל מי שמבקש עכשיו תעודת זהות, טביעות האצבע שלו יישארו במאגר גם אם הוא ביקש אחרת", אמרה ל"כלכליסט" ד"ר תהילה שוורץ אלטשולר מהמכון הישראלי לדמוקרטיה. "קשה להתווכח עם חשש כזה אבל גם אם הדברים נדרשים כעת, צריך ליצור 'מנגנון כיבוי' לחוק ולקבוע שהוא יפסיק לחול עם תום תקופת הלחימה ולא להשתמש במלחמה כעילה לשנות את כל המנגנון שלפיו הוקם המאגר הביומטרי".
במקביל, היא ביקרה את מתן ההיתר להוציא נתונים מהמאגר. "לשימוש במאגר הביומטרי, בייחוד על ידי הוצאת נתונים ממנו לתוך מאגר אחר (כלומר יצירת מאגר ביומטרי נגזר או חדש ־ ע"כ), יש מחירים באבטחת מידע ושמירה עליו", הסבירה. "לא לחינם המאגר הוקם כחלק מרשות נפרדת ותוך מעגלי אבטחה מאוד נוקשים. לכן צריך לערב כאן את מי שאמונים על אבטחת מידע באופן כללי (ראש מערך הסייבר — ע"כ) ואת מי שאמונים על המאגר הביומטרי (הממונה על היישומים הביומטריים — ע"כ) ולדאוג לדיווח לדרג האחראי (למשל, שר הפנים) אחת לתקופה קצרה. צריך גם לדאוג לכך שכל המידע שלא ייעשה בו שימוש יימחק, במיוחד לאור הקביעה שיוכנסו למאגר גם טביעות אצבע של מי שלא רצה בכך".
צבי דביר מהתנועה לזכויות דיגיטליות זיהה שלא מדובר בשינוי היחיד שמבקשת הוראת השעה לבצע. בהוראת השעה כרוכים שני תיקוני חקיקה שאין להם כל קשר לצורך של זיהוי נרצחים, נעדרים, אלמונים ושבויים. הראשון הוא הרצון של הרשות הביומטרית להפוך את החלטות העבר, ולעצור את תהליך ריקון המאגר הביומטרי מנתוני טביעות אצבע של אזרחי המדינה. השני הוא תיקון חקיקה המאפשר לרשות האוכלוסין וההגירה לעשות שימוש בתמונות פנים באיכות ביומטרית מופחתת. "יש להפריד את הנושאים הללו מהוראת השעה", הוא אומר.
האם עדיין יש צורך במאגר
פרופ' ערן טוך, ראש המחלקה להנדסת תעשייה באוניברסיטת תל אביב, הוסיף בהקשר זה: "אני מבין את הצורך שבשימוש במאגר וגם בדחיפות של זיהוי הקורבנות. תהליכים כאלו יכולים באופן תיאורטי להתבצע בצורה משמרת פרטיות, אבל ברור שזה מאוד מאתגר לעשות את זה במהירות שנדרשת עכשיו. אני חושב שבמצב הזה, בעיקר קריטי שיוגדר קצין פרטיות ואבטחת מידע ברור ובלתי תלוי לשימוש הזה במאגר, ושהוא ידווח בצורה ישירה לציבור".
שוורץ אלטשולר גם העלתה ספקות לגבי נחיצות המאגר כחלק מהליכי הזיהוי. "ברור שהנסיבות האיומות מחייבות אמצעים מיוחדים ואין מחלוקת שחייבים לסייע בזיהוי הקורבנות שנותרו", אמרה. "אבל, ברמת הצורך, יש לבדוק היטב האם יש עדיין ערך בנתונים מהמאגר הביומטרי (שיש בו תמונות פנים וטביעות אצבע) כדי לזהות את מי שנותרו בלתי מזוהים מהאסון של ה־7 באוקטובר. אם היה צורך כזה, הוא התקיים בשבוע־שבועיים הראשונים אחרי האסון והדבר הוסדר באמצעות תקנות שעת חירום. כרגע, כך נראה, ממילא נדרשים אמצעי זיהוי אחרים".
דביר ציין עוד שהממשלה מקדמת את הוראת השעה מבלי שהוצגו נתונים לגבי יעילות השימוש במאגר הביומטרי במסגרת תקנות שעת חירום. "איזה מידע ביומטרי נמסר? באיזה סוג ביומטריה נעשה שימוש, ככל שנעשה? בכמה מקרים לא היה ניתן לעשות שימוש באמצעי זיהוי אחרים?", הוא אמר. "מרבית הגופות כבר זוהו בחודש האחרון, ולא ניתן לזהות את גופות האלמונים שנותרו בעזרת השוואת נתונים ביומטריים. דרושה הנמקה כבדת משקל מדוע יש להאריך את התקנות במסגרת הוראת שעה לתקופה נוספת".
