מטא־פיטורים: העובדים ישלמו את מחיר החגיגה
מטא־פיטורים: העובדים ישלמו את מחיר החגיגה
מהלך הפיטורים הענק שמתכננת מטא השבוע, שיכלול אלפי עובדים, עלול להגיע גם למרכזים שלה בישראל. חברות הטכנולוגיה שחוו צמיחה אדירה בקורונה משלמות כעת את מחיר המנגנון המנופח; והמבחן הגדול יחכה בסוף השנה
לפני שנה עוד רכבו ענקיות הטכנולוגיה על גל הפריחה של הקורונה, עם צמיחה בשיעור דו־ספרתי בהכנסות, רווחי עתק, גיוסים המוניים, התרחבות מהירה, וחגיגה כאילו אין מחר. אבל המחר, כתמיד, סופו להגיע. והמחר של ענקיות הטכנולוגיה הוא היום. ומי שמשלם את המחיר הם, כרגיל, העובדים.
הדו"חות הרבעוניים שפרסמו ענקיות הטכנולוגיה בסוף אוקטובר היו רחוקים מימי הזוהר של תקופת הקורונה, כשהצמיחה הפרועה התחלפה בצמיחה סמלית במקרה הטוב, או בירידה במקרה הבא. וכמו שבתקופות טובות כולם מחפשים לאיפה לזרוק כסף, כך בשנים שחונות מחפשים איך לחסוך אותו. והדרך הכי מהירה לחסוך כסף בתאגידי ענק נמצאת בגזרת כוח אדם.
בימים ובשבועות האחרונים הודיעו מרבית ענקיות הטכנו על עצירת דרמטית של הגיוסים ואפילו על פיטורים המוניים במקרים קיצוניים. את הצעד הדרמטי ביותר מגבשת בימים אלו מטא (לשעבר פייסבוק), שלפי דיווח של הוול סטריט ג'ורנל נערכת למהלך קיצוצים נרחב, הראשון בתולדותיה.
לדברי מקורות, החברה מתכננת כבר ביום רביעי הקרוב לפטר אלפי עובדים מתוך 87 אלף עובדי החברה. כהכנה לכך, בכירים בחברה ביקשו מעובדים לבטל נסיעות לא דחופות השבוע. אף שמבחינת אחוזים יהיו הפיטורים קטנים משמעותית מקיצוצי ה־50% בטוויטר, מבחינה אבסולוטית הם צפויים להיות הגדולים ביותר בסקטור הטכנולוגיה בתקופה הנוכחית. בשלב זה, לא ידוע האם יכללו הפיטורים גם את מרכזי מטא בישראל, ובאיזה היקף, אבל לאור היקפם ספק אם הפעילות המקומית של החברה תצא מהם ללא פגע.
במטא ישראל לא התייחסו לדיווחים בנושא או להשפעה האפשרית של הפיטורים על המרכזים המקומיים, והפנו רק לדברים שאמר המייסד והמנכ"ל מארק צוקרברג בשיחה עם משקיעים לאחר פרסום הדו"ח הרבעוני האחרון של החברה. "ב־2023 נמקד את ההשקעות שלנו במספר קטן של אזורי צמיחה בעדיפות גבוהה", הוא אמר. "זה אומר שיש צוותים שיגדלו משמעותית, אבל רוב הצוותים יישארו ללא שינוי או יתכווצו במהלך השנה הבאה. בסך הכל, אנחנו צופים לסיים את 2023 בערך באותו גודל, או אפילו כארגון קטן מעט יותר מאשר היום".
המהלך של מטא הוא העדכני והנרחב ביותר, אך בפירוש לא היחיד. בלומברג דיווחה בשבוע שעבר שבאוקטובר עצרה אפל את הגיוסים למרבית המשרות מחוץ לפעילות המו"פ שלה, הסלמה של מהלך צמצום העלויות בחברה. ההקפאה לא חלה על צווותים שמפתחים מוצרים עתידיים או עובדים על יוזמות ארוכות־טווח, ורלוונטית בעיקר למשרות תאגידיות ותפקידי חומרה ותוכנה שוטפים. לדברי החברה, היא ממשיכה בגיוסים אך "בהתחשב בסביבה הכלכלית הנוכחית אנחנו נוקטים בצעדים מכוונים בחלק מהפעילות העסקית שלנו".
במקביל, לפי דיווח של CNN גם אמזון עצרה גיוסי עובדים חדשים לכמה חודשים לפחות. "נמשיך לעקוב אחר מה שאנו רואים בכלכלה כדי לבצע את ההתאמות הדרושות, לפי מה שאנחנו חושבים שהוא הגיוני", כתבה לעובדי החברה בת' גאלטי, סגנית נשיא בכירה למשאבי אנוש וטכנולוגיה. עם זאת, אמזון לא מתעתדת לצמצם משרות ותשכור עובדים חדשים במקום עובדים שיפרשו, וכן תגדיל באופן ממוקד את הפעילות של מספר מצומצם של מחלקות.
גוגל ומיקרוסופט, שהקפיאו גיוסים מוקדם יותר השנה, אמנם התחילו בהפשרה אך זו אטית ומדודה. מיקרוסופט אמרה למשקיעים שגיוסים חדשים ברבעון זה יהיו "מינימליים", בעוד גוגל אמרה שהיא תגייס רק כמחצית מכמות העובדים שגייסה ברבעון השלישי של השנה.
לא רק ענקיות הטכנולוגיה מקצצות או מקפיאות. גם חברות טכנולוגיה קטנות יותר מרגישות את השפעת המצב הכלכלי. ספקית שירות הזמנת הנסיעות ליפט הודיעה בשבוע שעבר שבכוונתה לפטר כ־13% מכוח העבודה שלה, 650 מתוך כ־5,000 עובדים. מפתחת שירות התשלומים המקוון סטרייפ הודיעה שתקצץ כ־1,100 עובדים, כ־14% מכוח העבודה. ובאוגוסט, מפתחת אפליקציית הסחר בבורסה רובין הוד הודיעה על קיצוצים בהיקף של 23% (שהגיעו אחרי קיצוצים של 9% באפריל), שופיפיי הודיעה ביולי על קיצוצים של 10% מתוך 10 אלף עובדיה, ו־Coinbase ביוני על קיצוצים של 18% (כ־1,100 איש).
מאחורי כל הקיצוצים וההקפאות הללו עומדים כמה גורמים משותפים. גורם היסוד הוא צמיחה אגרסיבית בשנתיים הראשונות של מגיפת הקורונה. שנתיים אלו, על הסגרים, השיבושים והמעבר לעבודה מהבית, הביאו לחברות הטכנולוגיה פריחה אדירה. אנשים בילו יותר זמן מול מסכים, קנו יותר באונליין, רכשו יותר מחשבים, סמארטפונים, טאבלטים ושאר מכשירים, הרחיבו משמעותית את השימוש בשירותים מקוונים, וחיפשו דרכים אחרות להשקיע כסף שכבר לא הלך על בילויים בחוץ או חופשות.
כל זה התרגם לכמה רבעונים של עלייה משמעותית בהכנסות וברווחים של חברות טכנולוגיה, כל כך משמעותי שהוא סחב על גבו את הצמיחה הכלכלית של מדינות מערביות גם בשעה שתחומי פעילות אחרים – תיירות, פנאי, סחר פיזי ועוד – סבלו מצניחה דרמטית בהכנסות. ומה עושים כשהביקושים גדלים והכסף זורם? מתרחבים, כמובן, כדי לעמוד בדרישה.
חברות הטכנולוגיה הפנו את ההכנסות העודפות שלהן לגיוס מאסיבי של עובדים חדשים, וגדלו בתוך שנתיים בכמה וכמה מידות, גידול שתודלק על ידי זינוק משמעותי בביקוש למוצרים שלהן. אבל הגידול הזה לא היה אורגני לחלוטין, הוא נבע ממצב ייחודי זמני ולא משינוי קבוע ומשמעותי. עם הסרת מגבלות הקורונה והחזרה לשגרה, אנשים חזרו לדברים שעשו קודם לכן: מסעדות, הצגות, נסיעות לחו"ל, אפילו עבודה במשרד כמה ימים בשבוע. השימוש בשירותים מקוונים הצטצמם, הקניות המקוונות חזרו לממדים סבירים, ויש גבול לכמה מחשבים וטאבלטים חדשים שאפשר לרכוש.
במקביל, הפעילות של החברות הושפעה גם מגורמים מאקרו־כלכליים, ובראשם האינפלציה העולמית וגל העלאות הריבית של בנקים מרכזיים במטרה לבלום אותה. אלו פגעו ישירות בחברות שהמודל העסקי שלהן התבסס על פעילות השקעות, כמו רובין הוד, Coinbase וחברות קריפטו אחרות. אבל גם בחברות טכנולוגיה אחרות: הירידה בפעילות העסקית כתוצאה מהחזרה לשגרה הביאה לדו"חות רבעוניים משמחים פחות, בעיקר בשורת הרווח שספגה פגיעה על רקע האינפלציה. זה, ביחד עם הריבית ההולכת ועולה, התבטא בחרדה גבוהה יותר של משקיעים שהגיבו לדו"חות בצורה קיצונית מכפי שראוי (החברות עדיין מכניסות מאות מיליארדי דולרים ורושמות רווחים של עשרות מיליארדים). התוצאה – צניחה במניות החברות, שאף שחלקה הוא תיקון מוצדק של הצמיחה הלא־פרופורציונלית מתקופת הקורונה חלקה האחר הוא תוצאה של תגובת יתר לכיוון השני.
כל אלו – המנגנון המנופח, האינפלציה והעלאות הריבית, החרדות של המשקיעים - התכנסו לדו"חות הרבעון השלישי של 2022, שהיו הקשים ביותר שפרסמו ענקיות הטכנולוגיה מזה שנים, הובילו לסבב ירידות נוסף במניות והעמידו את החברות בפני מצב של חוסר ברירה: להקפיא ולפטר, או להסתכן בהמשך צניחת המניה ואובדן אמון מוחלט של השווקים. זה לא מקרי שהחברות שספגו את הפגיעה הקשה ביותר הן אלו שהלכו למהלכים הקיצוניים יותר. מטא שהיתה היחידה מבין ענקיות הטכנו שדיווחה ברבעון השלישי גם על ירידה בהכנסות וגם על ירידה ברווח הנקי הולכת לסבב פיטורים משמעותי, בשעה שאפל שהיתה היחידה מבין הענקיות שדיווחה על עלייה ברווח הנקי מסתפקת בהקפאת הגיוסים מחוץ לפעילות הליבה שלה.
המצב הכלכלי כבר חמור דיו ואי אפשר להתעלם ממנו. כולם חייבים להתאים את עצמם אליו, אפילו החברות הגדולות והעשירות בעולם. השאלה החשובה כרגע היא מה יקרה ברבעון הנוכחי, עונת הקניות שלפני חג המולד ומסורתית הרבעון החשוב בשנה של חברות רבות, כולל מרבית ענקיות הטכנולוגיה. עוד רבעון מאכזב יכול לאותת על סבבי פיטורים נרחבים יותר שישתרשרו להשפעה רחבה על הכלכלה העולמית. שיפור חד ומפתיע (אך לא מאוד סביר) יכול לסמן את תחילת הסוף של המשבר הנוכחי. אנחנו נסתפק גם ברבעון בסדר, כזה שרק סוחב ולפחות אומר שלא התדרדרנו עוד יותר.
