ממטא ועד אמזון: כך יפעל ממשל טראמפ מול ענקיות הטכנולוגיה
ממטא ועד אמזון: כך יפעל ממשל טראמפ מול ענקיות הטכנולוגיה
יחסו של הנשיא הבא של ארה"ב לחברות הטכנולוגיה, כמו גם לסוגיות שונות בתחום, מונע מסבך מורכב של אינטרסים, לעתים מנוגדים. טראמפ כמו טראמפ, צפוי להיות אימפולסיבי והפכפך. והמנצח הגדול? אלון מאסק, כמובן
זמן קצר אחרי שהבטיח דונלד טראמפ את ניצחונו בבחירות, מיהרו כל ראשי ענקיות הטכנולוגיה לברך אותו. "איחולים הנשיא טראמפ על ניצחונך", כתב ב-X (לשעבר טוויטר) מנכ"ל אפל טים קוק. "אנחנו מצפים לעבודה אתך ועם ממשלך כדי להבטיח שארה"ב תישאר בעמדת הובלה". מייסד ומנכ"ל פייסבוק, מארק צוקרברג, כתב בת'רדס: "ברכות לנשיא טראמפ על ניצחון מכריע. יש לנו הזדמנויות נהדרות כמדינה". מנכ"ל גוגל סונדאר פיצ'אי, מייסד אמזון ג'ף בזוס, מנכ"ל אמזון אנדי ג'אסי, מנכ"ל מיקרוסופט סאטיה נאדלה, מנכ"ל OpenAI סם אלטמן, מנכ"ל אינטל פט גלסינגר ועוד רבים אחרים מסרו ברכות דומות. כולם מקווים לחזר אחר רצונו הטוב של הנשיא הנבחר, שיחזיק בארבע השנים הקרובות בכוח ניכר לעצב את גורלן.
אבל השאלה מי מהחברות תזכה ברצונו הטוב של טראמפ אינה פשוטה למענה. היחס של טראמפ לחברות הטכנולוגיה ולסוגיות טכנולוגיות שונות מונע מסבך מורכב של אינטרסים, לעתים מנוגדים, וגורמי השפעה בסביבתו. לא יהיה אחיד, לא יהיה עקבי, ואם למדנו משהו מכהונתו הראשונה הרי שהוא צפויה להיות אימפולסיבי והפכפך. ובכל זאת, מספיק ידוע על טראמפ, עמדותיו ומניעיו על מנת לנסות ולנתח איך יפעל משטרו ביחס לחברות השונות.
מטא וגוגל
תחת הנשיא ביידן הגופים שאמונים על אכיפת חוקי הגבלים עסקיים – מחלקת המשפטים ונציבות הסחר הפדרלית (FTC) - נקטו בקו תוקפני נגד כל ענקיות הטכנולוגיה והגישו או ניהלו תביעות רחבות נגד מטא, גוגל, אמזון ואפל. זאת, בהובלת יו"רית ה-FTC לינה קאן, שמנסה לעצב מחדש את היחס של מערכת המשפט האמריקאית לתחרותיות. ממשלים רפובליקניים נוטים לגלות יחס מקל יותר לתאגידי ענק. טראמפ עתיד למנות תובע כללי חדש וצפוי להחליף גם את קאן בתפקידה, ואלו עתידים להוביל קרב נוקשה פחות.
ואולם, אין הכרח שהדבר יוביל לנסיגה משמעותית ביחס למטא וגוגל. לשתי החברות עימות ארוך שנים עם טראמפ ורפובליקנים, שמזה זמן רב מאשימים אותן בהטיה אנטי-שמרנית בפלטפורמות שהן מנהלות. לטראמפ יש גם בטן מלאה על מטא, שהייתה הראשונה לחסום את חשבונו אחרי אירוע ה-6 בינואר, ובחודשים האחרונים הוא התבטא לא פעם נגד הכוח הרב שמחזיקה החברה בתחום המדיה החברתית. ביולי, למשל, בפוסט שבו איים לרדוף רמאי בחירות ולהשליכם לכלא, הוא כתב: "אנחנו יודעים מי אתם. אל תעשה את זה! צוקרברג, תיזהר!".
בנוסף, התביעה הראשונה של משרד המשפטים נגד גוגל, שבה הפסידה החברה באוגוסט (נגד החברה הוגשה תביעה שנייה בספטמבר), והתביעה של ה-FTC נגד מטא הוגשו בימים האחרונים של ממשל טראמפ הראשון, כך שהמשך ניהול ההליכים נגד שתי החברות הוא המשך מדיניות טראמפ מלפני ארבע שנים וסביר מאוד שהממשל הנבחר לא ימהר לסגת מהן. עם זאת, לאור הרתיעה שמאפיינת משטרים רפובליקניים מהליכים קיצוניים כמו פירוק חברות, ייתכן שמחלקת המשפטים של טראמפ תחזור בה מהדרישה של ממשל ביידן להורות על פירוק גוגל ותבקש מבית המשפט לנקוט צעדים מתונים יותר.
צוקרברג ופיצ'אי, מצדם, עתידים לנסות ולהגיע לפשרה כלשהי ומקווים שאולי הפעם ימצאו אוזן קשבת בבית הלבן. הדבר נכון במיוחד לצוקרברג, שאחרי ניסיון ההתנקשות הראשון בטראמפ שפך דברי שבח והלל חנפניים במיוחד על טראמפ ובין השאר כינה אותו Badass. אין להפחית מהיכולת של דברי חנופה להשפיע על היחס של האדם שמונע במידה רבה על ידי האגו שלו.
אמזון
המקרה של אמזון מורכב יותר. מאחורי תביעת ההגבלים נגד החברה, שהוגשה בשנה שעברה, עומד ממשל ביידן מה שמעלה את הסיכוי שהממשל הנכנס יבקש למשוך אותה או לסגור אותה בהסדר טיעון מקל. מנגד, בכהונתו הראשונה התעמת טראמפ פעמים רבות עם אמזון ובזוס, שמחזיק גם בשליטה בעיתון וושינגטון פוסט שהרבה לבקר את טראמפ, כשבין השאר הוא האשים החברה בהעלמות מס, פגיעה בקמעונאות מסורתית ובניצול לרעה של תשתית הדואר. "אמזון עושה נזק גדול לקמעונאים משלמי מסים", הוא תקף באוגוסט 2017. "עיירות, ערים ומדינות בכל ארה"ב נפגעות. הרבה משרות אובדות".
בשבועות האחרונים ניסה בזוס לצמצם נזקים, כאשר בין השאר הוושינגטון פוסט, למרות הקו הליברלי המובהק שלו, לא תמך באף מועמד לנשיאות. לא בטוח שזה יספיק על מנת לשפר את היחס של טראמפ לאמזון. עם זאת, נראה זה סביר שהממשל ינקוט ביחס רך יותר כלפי החברה בנוגע לתביעה שלה.
אפל
יצרנית האייפון יכולה להיות אחת המרוויחות הגדולות של ממשל טראמפ. בכהונתו הראשונה, השכיל קוק לפתח יחסים קרובים עם טראמפ וממשלו ומיצב את עצמו בעמדה שממנה יכל לייעץ לממשל. אם יצליח קוק לשמר את מערכת היחסים הזו גם בכהונה השנייה, צפויה אפל להרוויח בכמה חזיתות. הראשונה: תביעת ההגבלים העסקיים שהגישה נגדה מחלקת המשפטים במרץ השנה. התביעה נמצאת בשלבים ראשוניים מאוד, ומערכת יחסים קרובה עם הממשל יכולה לקדם אם לא את ביטולה, אז לכל הפחות את סיומה בהסדר מקל.
האינטרסים של אפל חופפים גם את האינטרסים של טראמפ בכמה תחומים. סין, למשל. בכהונתו הראשונה פתח טראמפ במלחמת סחר מקיפה נגד סין שנועדה לפגוע בכלכלתה. אפל אמנם נשענת על סין הן כבסיס ייצור והן כשוק מרכזי, אבל בשנים האחרונות היא מנסה להפחית את התלות באמצעות הגדלת המיקוד בהודו כמרכז ייצור חלופי וכמנוע צמיחה חדש. במובן זה, יכולה החברה לקבל החברה סיוע מטראמפ, שאוהד את ממשלו של נרדנה מודי בהודו, במאמציה להגדיל את נוכחותה במדינה.
שוק השבבים (וגם אינטל)
אחד המהלכים הבולטים של ממשל ביידן היה בתחום השבבים, כאשר מצד אחד הוא הטיל מגבלות משמעותיות על ייצוא שבבים מתקדמים לסין ומנגד סיפק תמריצים של עשרות מיליארדי דולרים לחברות שבבים להקים מפעלי ייצור במדינה. שני צעדים אלו נמצאים בהלימה מלאה, לפחות עקרונית, עם האידיאולוגיה שהניעה את טראמפ בכהונתו הראשונה. טראמפ הוא זה שפתח את המלחמה הכלכלית מול סין, כשהטיל שורה של מכסים על מוצרים שמיובאים מהמדינה.
במובן זה, חרם השבבים של ביידן הוא המשך המדיניות של טראמפ, תוך מיקודה בסוגיה המכרעת של היכולת לייצר פריצות דרך טכנולוגיות בתחומים כמו בינה מלאכותית (AI) ומערכות נשק. טראמפ הוא גם תומך גדול של פיתוח שוק הייצור המקומי בארה"ב, והקמת מפעלי שבבים היא בדיוק מסוג הדברים שטראמפ מחפש – משרות יציבות ורווחיות בעבור אוכלוסייה שנפגעה ממעבר של מפעלים למדינות מתפתחות. הדבר נכון בפרט לתחום השבבים, וטראמפ התבטא בברור נגד הדומיננטיות של חברות כמו TSMC הטאיוואנית בתחום. "הם גנבו את עסקי השבבים שלנו", הוא אמר באוקטובר בראיון עם ג'ו רוגן.
לטראמפ יש הזדמנות אדירה לקצור את פירות הזרעים שטמן ממשל ביידן – המפעלים החדשים שהוקמו בזכות הסובסידיות שקידם הממשל הנוכחי יפתחו בארבע השנים הקרובות, וטראמפ יוכל לעמוד שם ולגזור את הסרט. מדובר במדיניות שאין לטראמפ שום אינטרס לבטל. אין ודאות שזה יהיה המצב. באותו ראיון לרוגן טראמפ התבטא נגד הסובסידיות, כינה אותן "מאוד רעות", אמר שעדיף היה להטיל מכסים, ואיים לחסל את החוק שמאפשר אותן. חרף זאת, סביר יותר שטראמפ יישמר את המצב הקיים, הן מכיוון שחלק גדול מהסובסידיות כבר שולם והן מכוח האינרציה שיאפשר לו להנות מהישגי החוק בלי לעשות דבר, או להפיל את האחריות על הממשל הקודם במקרה של כישלון.
מדיניות טראמפ בתחום זה עתידה, בהנחה שלא יסטה בחדות מהעקרונות שהציב ממשל ביידן, להטיב משמעותית עם אינטל. החברה, שנמצאת בעיצומו של משבר קיומי, היא אחת הנהנות המרכזיות של הסובסידיות של הממשל, ומייצגת את האידיאלים של טראמפ: חברה אמריקאית חדשנית שמבקשת להקים מערכת של מפעלים ומתקני ייצור מקומיים. "כחברה האמריקאית היחידה שמעצבת ומייצרת שבבים מתקדמים, לאינטל יש תפקיד בעל חשיבות קריטית, ואנחנו מצפים לעבודה עם ממשל טראמפ", נמסר מהחברה לאתר ביזנס אינסיידר. השוק מסכים: ביום רביעי רשמה מניית החברה זינוק של 7.4%.
טיקטוק
לקראת סוף כהונתו הראשונה, היחס השלילי של טראמפ כלפי סין העלה על הכוונת שלו את טיקטוק (שנמצאת בבעלות בייטדאנס הסינית), והוא ניסה לקדם, ללא הצלחה, מהלך לחסימת פעילות האפליקציה בארה"ב, אלא אם תמכור את פעילותה. ממשל ביידן המשיך את מדיניות זו בצורה ישירה, ובאפריל האחרון העביר חקיקה שמחייבת את בייטדאנס למכור את פעילות טיקטוק בארה"ב בתוך תשעה חודשים (עם אפשרות להערכה במקרה של מגעים רציניים), אחרת תיחסם האפליקציה במדינה.
לכאורה, אין זה משנה מי יושב בבית הלבן, גורלה של טיקטוק נחרץ. ואולם, בשנים האחרות הפך טראמפ למתנגד נחרץ של מהלך מסוג זה. זאת, לדבריו, מפני שמכירת טיקטוק תביא להתחזקות פייסבוק של מטא. הדדליין למכירת טיקטוק צפוי ליפול ממש בסמוך להשבעת טראמפ, ומהבית הלבן יהיו לו אמצעים רבים לשבש או למסמס את היישום בפועל של הצעת החוק – החל מהצגת הגנה לא משמעותית בבתי המשפט, עבור במתן הוראות לרגולטורים שלא לאכוף את החרם (למשל, דרך צו נשיאותי) ועד קידום הליך חקיקה מהיר לביטול החוק. טיקטוק יכולה להפוך לאחת המרוויחות הגדולות מניצחון טראמפ.
AI וקריפטו
ממשל ביידן הוביל קו תקיף יחסית נגד AI ומטבעות קריפטו, ובין השאר פרסם כמה צו נשיאותי שמורה לחברות שמפתחות מודלים עצמתיים לדווח לממשל על האופן שבו הן מאמנות אותם ולספק תוצאות של מבחני פגיעות. כן הוביל הצו להקמת של מכון לבטיחות AI במחלקת הסחר.
טראמפ עתיד לנקוט קו נגדי במובהק. קמפיין הבחירות שלו זכה לתמיכה כספית משמעותית של כמה שחקנים מרכזיים בתחום ה-AI והקריפטו – ובראשם אלון מאסק לצד מארק אנדרסן ובן והורוביץ מקרן ההון סיכון המשפיעה אנדרסן-הורוביץ. אלו מעוניינים ברגולציה מקלה עד לא קיימת, עניין שהולם גם את התפיסה הרפובליקנית המקובלת.
טראמפ עצמו הפך לתומך נלהב של ביטקוין ומטבעות קריפטו, בין השאר על מנת לחזר אחרי קולם של נאמני מטבעות אלו, ואף נאם ביולי בכנס ביטקוין בנאשוויל שם הציע להקים מאגר ביטקוין פדרלי ועמד על החשיבות של הבאת מערכי כריית ביטקוין לארה"ב. כן הוא התייחס להדיח את יו"ר ה-SEC גארי גנסלר, שהגיש תביעות רבות נגד פרויקטי קריפטו שלדבריו עברו על חוקי ניירות ערך.
כהונתו השנייה של טראמפ תתאפיין לא רק ברגולציה מקלה על AI וקריפטו, אלא גם בקרבה לממשל של תומכי תחומים אלו, שחלקם יכולים להחזיק בו במשרות בחירות, ובמהלכים שיקדמו משמעותית את הפעילות בתחומים אלו, ואולי גם יקנו לביטקוין ומטבעות קריפטו אחרים מעמד מוכר מצד הממשל. לא מפתיע בכלל, לכן, שמחיר הביטקוין הגיע אתמול לשיא כל הזמנים של 75 אלף דולר.
אלון מאסק
פרט לטראמפ, מדובר אולי במנצח הגדול ביותר של בחירות 2024. האיש העשיר בעולם, ובעל השליטה ב-X, טסלה וספייסX, הימר בגדול על ניצחון של טראמפ וגרף את כל הקופה. בחודשים האחרונים העביר מאסק עשרות מיליוני דולרים לטובת קידום מועמדות טראמפ, וגם השתתף באופן פעיל בעצרות הבחירות שלו. עכשיו, מגיע הזמן לקצור את רווחי ההשקעה הזו.
טראמפ העלה בשבועות האחרונים את האפשרות שמאסק ימונה לתפקיד שבו יהיה אחראי על קיצוצים רחבים בממשל הפדרלי. אך קשה לראות איך מאסק זונח את האימפריה שלו לטובת משרד ממשלתי. ואולם, בכל מקרה הוא צפוי להחזיק בעמדה מקורבת במיוחד לטראמפ ולתפקד כיועץ משפיע, בין אם רשמית ובין אם לא. מעמדה זו, יוכל מאסק לקבל גמול ממשל טראמפ שיכול להשפיע בצורה חיובית על כל הפעילות העסקית שלו – החל משינויי רגולציה בתעשיית הרכב והבריאות שיקדמו את טסלה ואת ניורולינק, עבור בחוזים וסובסידיות לספייסX, ועד שימוש בממשל הפדרלי על מנת לפעול נגד אויביה של X (פלטפורמות מתחרות, אבל גם חברות שמסרבות לפרסם בפלטפורמה).
ארבע השנים הקרובות עתידות להיות טובות מאוד בשביל מאסק, עם פוטנציאל להגדיל את הונו בעוד כמה וכמה מיליארדים טובים.
