כלכליסט-טק"אחרי הקנאביס מגיע תורן של פטריות ההזיה"
כלכליסט-טק
"אחרי הקנאביס מגיע תורן של פטריות ההזיה"
כמה מבכירי האקוסיסטם הישראלי נתנו את תחזיותיהם ל־2022, לקראת אירוע הגמר של תחרות STARTUP+ של כלכליסט ופועלים הייטק, שיתקיים ביום חמישי. וגם: חמש החברות שהגיעו לקו הסיום
הסייבר יישאר חם, ההשקעות בטכנולוגיות בנות קיימא ימשיכו להתפתח וכך גם האוטומציה והדיגיטציה, ואחרי הקנאביס מגיע תורן של פטריות ההזיה — אלה הן התחזיות ל־2022 של כמה מבכירי האקוסיסטם הישראלי, לקראת אירוע הגמר של תחרות STARTUP+ של “כלכליסט” ופועלים הייטק, שיתקיים ביום חמישי.
"יש כמה תחומים שהם חמים כבר היום, ואני מאמין שיישארו שווקים גדולים. תחום אחד כזה, שהוא עצום בגודלו ויש בו עוד המון צווארי בקבוק ומקום לחדשנות, הוא עולם הדאטה סנטרים, גם בהיבט של צריכת ההספק, גם בהיבט של יוטיליזציה, שימוש נכון במשאבים, וגם בהיבטים של צווארי הבקבוק וכוח המיחשוב", אומר ליאור הנדלסמן, שותף בקרן גרוב ונצ'רס.
לדבריו, תחום נוסף שחם כבר היום וימשיך להיות כזה גם בשנה הקרובה הוא הטרנספורמציה הדיגיטלית: "האינטראקציות שלנו עם העולם הופכות להיות דיגיטליות. סטארט־אפים שמשתמשים ב־AI כדי לעשות תהליכים שהם היום ידניים, במיוחד בעולמות של רפואה, כספים ועיבוד וניתוח מידע הם סטארט־אפים שיש בהם לדעתי פוטנציאל גבוה".
התחום החם השלישי שמזהה הנדלסמן הוא תחום הסייבר: "אני מפריד בין הערכות השווי שרואים עכשיו, ואשר לא מעוגנות במציאות הפיננסית של חלק מהחברות, לבין העובדה שהבעיה גדולה וככל שמפתחים טכנולוגיות חדשות תמיד אחריהן מגיעים התוקפים, ולכן זה שוק שעדיין יש בו ערך שניתן לייצר".
בנוגע לתחום ה־IOT, אמר: "אם מסתכלים רק על מה שקרה למכוניות שלנו, אפשר להבין שכל עולם מכשירי הקצה הוא כזה שניתן עדיין לייצר לו פתרונות ברמת החישה, הרחה דיגיטלית, שמע וגם ותחום כוח העיבוד והתקשורת".
נותנים טעם וצורה
אריק קלינשטיין, שותף בקרן ההון סיכון גלילות קפיטל, אמר שאחד התחומים המעניינים ביותר הוא עדיין הסייבר: "זו לא בעיה חדשה אבל היא עדיין קיימת, והולכת ומחריפה. העולם שלנו הופך להיות יותר ויותר דיגיטלי, יש לתוקפים משטח תקיפה רחב יותר, והתגמול הכספי שלהם בעקבות תקיפות סייבר הולך וגדל. מול זה ניצבים הארגונים ולכן העולם העסקי חייב להצטייד בטכנולוגיות הגנה. זה תחום שימשיך להיות מעניין, ובישראל יש אקוסיסטם מצוין ליזמים שרוצים להתחיל חברות סייבר", הוא אומר.
תחום נוסף שהתחיל לפני יותר מעשור אבל ימשיך להיות מעניין הוא טכנולוגיות מבוססות ענן. "העולם הולך יותר לאפליקציות של מודלים מתקדמים של AI גם ברמת האפליקציה וגם ברמת התשתית של הענן, זה ימשיך להתרחב”, אמר קלינשטיין. “אי אפשר לדמיין איך היתה תקופת הקורונה בלי הטכנולוגיות האלה. אנחנו זוכרים איך היה להזמין פיצה בטלפון כאשר המסעדה היתה צריכה להחזיק שליחים, בתקופת הקורונה זה היה קורס. המשכנו להזמין אוכל ולהחזיק את תעשיית המסעדות בחיים דרך אפליקציות כמו וולט, אבל האפליקציות האלה לא היו אפשריות בלי התשתית של הטלפונים, של הענן, של האלגוריתמים שיודעים לעשות את ניהול ההזמנות והשליחים. אנחנו נראה הרבה שינויים גם בתעשיות שהטכנולוגיות האלה פחות הגיעו אליהן, אפילו כתיבת תוכן, אבל זה קורה כמעט בכל התעשיות כמו ענפי הבריאות והחינוך".
רן שניידרמן, מנכ”ל Made, אמר שמלבד החשודים המיידיים כמו הסייבר, נראה גם את תחום הפינטק, שתפס תאוצה משמעותית בשנים האחרונות, ממשיך יחד עם הנגזרות שלו כמו האינשורטק: "זה תחום שעובר דיסרפשן וימשיך לעבור. אנחנו רואים את מבטחי המשנה נכנסים, לא נלחמים בטרנד הזה אלא להפך – מצטרפים אליו".
כמו כן תחום ה־HR Tech, שהוא חדש יחסית, ימשיך להיות חם מכיוון שנוצר צורך ביכולות ניהול עובדים מבוזרים. אבל התחום המשמעותי והכי חדש ששניידרמן מזהה כחם הוא עולם ההשקעות הססטיינבליות (ESG), וכנגזרת מכך תחומי הפודטק, האגריטק, כל מה מה שקשור בטיפול במזון וטכנולוגיות חקלאיות. "חברות תחליפי הבשר למשל הן משהו שרואים כבר כמה שנים, אבל עכשיו מעבר לכך שמדברים על היכולת לתחלף בשר, מתחילים גם לדבר על הטעם והצורה. יש לא מעט חברות בתחום, יש קרנות השקעות ייעודיות וחממות ייעודיות לפודטק", הוא אמר.
בנוסף לכך טיפול בפסולת, הימנעות מיצירת פסולת וההשפעות שלה על האקלים הוא תחום חם שימשיך לעורר עניין בקרב יזמים ומשקיעים. "היום אין צורך להסביר מה הבעיה עם שימוש בפלסטיק”, הוא אמר. “חברות שמוצאות פתרונות לטיפול באריזות, במיחזור, זה טרנד שאנחנו רק מתחילים לראות והוא משפיע על איך נתנהל בעולם כבני אדם. קרנות ההון סיכון מבינות שזה תחום שאי אפשר להתעלם ממנו".
מגפת הקורונה גרמה לכך שנושא בריאות הנפש וה־wellbeing הוא תחום טכנולוגי שמתחיל להתפתח. "זה תחום שהוא כרגע זניח, הוא בחיתולים, אבל יכול לגדול", הוא אמר.
תחום חדש שצפוי להמשיך להיות חם הוא פיתוחים רפואיים על בסיס פטריות הזיה, אמר יוני מורג, מנהל תחום ההייטק, סניף הגלים הרצליה, בנק הפועלים: "כפי שקרה בעבר עם הקנאביס, אנחנו נתקלים היום יותר ויותר בפיתוחים רפואיים על בסיס פטריות הזיה. יש לאחרונה כמה חברות בתחום הזה שלא היה היה קיים בעבר".
בנוסף, לדבריו, תחום הגיימינג בולט בגיוסים וימשיך להיות חם: "יש קרנות ישראליות כמו VGame שנכנסו לתחום, ורואים שיש הרבה חברות שנפתחות ומצליחות לגייס סכומים משמעותיים. זו מגמה שצפויה להמשיך. מה שבולט בתחומים כמו הסייבר, הדאטה, ה־AI והבלוקצ'יין הוא גובה הגיוסים בשלבי הסיד, Round-A, הסכומים הם הרבה יותר גבוהים. כל התעשייה קפצה מדרגה. אם פעם לגייס מיליון דולר היה מאוד מרשים, הרי היום זה שגרתי. נכנסו המון חברות זרות שמשקיעות בחברות ישראליות, ורואים גיוסים משמעותיים".
מגיעים לפיינליסטים
תחרות STARTUP+ של כלכליסט ופועלים הייטק, המתקיימת זו השנה השנייה ברציפות, מגיעה ביום חמישי לאירוע הגמר. 250 סטארט־אפים הגישו מועמדות, אבל רק חמישה עלו לשלב הגמר. שניים מהם יזכו בפרס ובהזדמנות לקחת את החברה שלהם שלב אחד למעלה.
חמש החברות שהגיעו לגמר הן:
Luminescent, שמפתחת מנוע קטן, יעיל וזול שנועד לספק אנרגיה ירוקה, ולפי החברה, היחיד שמבוסס על נוזל;
Bling.io, שמפתחת טכנולוגיית וידאו על בסיס קוד, בדומה ל־HTML. הווידאו נוצר בזמן אמת על מכשיר הלקוח, והחברות יכולות להשתמש בו בצורה דינמית ופרסונלית;
EverSQL, שמפתחת מוצר מבוסס בינה מלאכותית ומייעל את עבודת התוכנות והאפליקציות שלהן בצורה אוטומטית ללא צורך במפתחים ובמומחי מסד נתונים;
DiagnoSestick, שמבקשת להתגבר על הקושי שכרוך בפיקוח על צחצוח שיניים אצל ילדים באמצעות סטריפ ייחודי לבדיקת רוק כדי לצפות חורים בשיניים ועששת אצל ילדים;
ו־VELOTIX, שפיתחה פלטפורמה לטיפול במידע לארגונים שעוסקים בנפחי מידע גדולים מאוד וחייבים ברגולציות חיצוניות כמו מוסדות פיננסיים וארגוני רפואה וביטוח.