אחרי הפגיעה באנט, הממשל בסין זומם על המדיה של עליבאבא
אחרי הפגיעה באנט, הממשל בסין זומם על המדיה של עליבאבא
בחודשים האחרונים מצרה בייג'ינג את צעדי ענקית הקמעונאות: מקנסות חסרי תקדים, דרך הכשלת הנפקת חברת הפינטק וכעת דרישה כי תיפרד מאחזקותיה בתקשורת. הטריגר: ענקיות הטכנולוגיה בסין הפכו גדולות מדי
הלחץ הרגולטורי על עליבאבא מתגבר וכעת דוחקת ממשלת סין בענקית הטכנולוגיה להיפרד מאחזקות התקשורת שלה בשל השפעתה הגוברת על דעת הקהל במדינה, כך לפי דיווחים ב"וול סטריט ג'ורנל".
לאורך השנים צברה עליבאבא פורטפוליו מכובד של אמצעי תקשורת, מסורתיים וחדשניים. בין היתר, היא מחזיקה ברשת החברתית דמויית טוויטר Weibo, בפלטפורמת הווידיאו הפופולרית בקרב הצעירים Bilibili, בעיתונים דיגיטליים שקשורים לממשל, ואף בהוצאה הוותיקה והמובילה מהונג קונג South China Morning Post (SCMP). לפי הדיווחים, בבייג'ינג הופתעו מההיקף אליו הגיעה פעילות התקשורת של עליבאבא, והחשש הוא מפני השפעתה הפוטנציאלית על דעת הקהל. לאור זאת הורה הממשל לחברה לצמצם משמעותית את אחזקותיה, אם כי עדיין לא ברור אילו נכסים היא תאלץ למכור.
בהודעה שפרסמה טוענת עליבאבא כי מדובר באחזקות פסיביות, ולכן אין חשש להשפעתה על סדר היום התקשורתי. "מטרת ההשקעות שלנו בחברות הללו היא לספק תמיכה טכנולוגית לשדרוג העסקי שלהן ולהניע סינרגיות מסחריות עם עסקי הליבה שלנו. אנחנו לא מתערבים או מעורבים בפעילות השוטפת של החברות או בהחלטות העריכה", ציינה.
רומן עם דוגמנית מוכרת
מדובר באחרון בסדרה של חיכוכים בין בייג'ינג לעליבאבא. הצל החל להעיב באביב שעבר, אז היו עדיין החברה ומייסדה ג'ק מא במעמד של יקירי ממשל ומושאי הערצה בסין. היחסים עלו על שרטון כאשר באפריל 2020 ניקתה Weibo את הרשת שלה מאזכורים לרומן אפשרי בין דוגמנית סינית ידועה, החתומה בסוכנות שנמצאת בבעלות חלקית של עליבאבא, לשותף צעיר בעליבאבא, ששימש גם כמנהל פלטפורמות המסחר האלקטרוני שלה, טאובאו ו־Tmall. סילוק האזכורים התרחש לאחר שזוגתו הזהירה את הדוגמנית בפוסט ציבורי, להתרחק ממנו. חקירה שממצאיה דלפו לתקשורת קבעה כי הבכיר "טיפל בצורה לא נכונה בבעיותיו המשפחתיות". הוא אמנם פוטר, אבל המקרה משך את תשומת לב הרגולטורים, שהחלו לתהות לגבי עומק השפעת בכירים בעליבאבא על חלקים אחרים, לא קשורים לכאורה, בחברת האחזקות. Tmall וטאובאו חולשות על למעלה מ־50% משוק הקמעונאות המקוונת בסין.
באוקטובר האחרון, עליבאבא נקלעה לעין סערה רגולטורית אחרי שנים רבות שבהן אפשר הממשל לחברות הטכנולוגיה בסין לצמוח באין מפריע. הטריגר סובב לכאורה סביב מא, שהוא אחד מעשירי סין. בנובמבר בוטלה הנפקת ענקית הפינטק אנט גרופ מקבוצת עליבאבא, זמן קצר אחרי שמא ביקר בפומבי את הבנקים הסיניים ודימה את התנהגותם לבתי עבוט עם אובססיה למינימום סיכון. כבר למחרת זומן מא לפגישה עם נציגי הממשל, שמיד לאחריה הוכרז כי ארבע רשויות רגולטוריות יתחילו לחקור את פעילות החברה. מא ירד למחתרת וההנפקה שצפויה היתה לגייס 34.5 מיליארד דולר לפי שווי של 280 מיליארד דולר, נדחתה בחצי שנה לפחות. בדצמבר, אנט קיבלה "תוכנית תיקון" מהרגולטור ובה תקנות נוקשות יותר לפעילותה כמלווה, הצפויות להשפיע באופן דרמטי על הכנסותיה. כתוצאה, מניית עליבאבא צללה מאז אוקטובר ב־28%.
בייג'ינג לא הסתפקה בכך. הרגולטור המופקד על הסדרת השוק (SAMR) השית קנסות בגובה המקסימלי של 500 אלף יואן על עסקאות רכישה של עליבאבא, במהלך שנחשב לאחת מפעולות ההגבלים העסקיים המשמעותיות ביותר שננקטו במדינה. בינואר, הממשל פירסם שורת אזהרות והנחיות נוספת שכוונו נגד חברות התשלומים הדיגיטליות. בשבוע שעבר דווח כי עליבאבא צפויה לקנס נוסף, שיהיה גבוה מ־975 מיליון דולר, זאת על פרקטיקה עסקית אנטי־תחרותית שביצעה כביכול בפלטפורמת המסחר הדיגיטלית. מדובר בקנס שיא בכל הקשור להגבלים עסקים בסין.
הריכוזיות התקבלה בברכה
האקוסיסטם של חברות האינטרנט בסין נשלט על ידי קומץ של חברות ענק, ביניהן עליבאבא, טנסנט, באידו ו־JD.com. אלה זכו בשנים האחרונות בפיקוח מקל מצד הממשל, שכתב את חוקי ההגבלים העסקיים במדינה רק ב־2008 וכיוון אותם בעיקר לחברות זרות. בינתיים, קבוצה זו יצרה רשת השקעות סבוכה שדרכה היא שולטת בכל פינה של הכלכלה הדיגיטלית במדינה — מאפליקציות תשלומים ומסרים מיידים, דרך שיתוף נסיעות ומיקרו־הלוואות ועד טלה־רפואה, ביטוחים ומסחר מקוון. לעליבאבא לבדה יש 780 מיליון משתמשים פעילים בסין — יותר ממחצית האוכלוסייה.
בשנה האחרונה צפתה בייג'ינג במחוקקים האירופים פועלים במרץ כדי להסדיר את פעילות ענקיות הטכנולוגיה בשטחן, ובמקביל, ראתה כיצד המחוקקים בארה"ב מאבדים שליטה על הענקיות שלהן. ברוח זו החלה סין לפעול במישורים רגולטוריים כדי להבטיח שהחברות המקומיות יצייתו לכללים ולתקנות, ובעיקר ישרתו את האסטרטגיה של המפלגה הקומוניסטית. בין השאר, הממשל החל לנקוט מהלכים שימנעו מהן להשתמש במטא־נתונים כדי להפלות בין לקוחות. השבוע קרא נשיא סין שי ג'ינפינג להגברת הפיקוח על חברות האינטרנט, פירוק מונופולים וקידום תחרות הוגנת. שי אף ציין כי על הרגולטורים ליצור מערכת שתגדיר בעלות על נתונים אישיים שנאספים באינטרנט.
מדובר בשינוי מדיניות חד ממה שנראה בשנים האחרונות כמו חיבה שלטונית להתעצמות חברות בודדות. ריכוזיות שהתקבלה בברכה, משום ששירתה את צרכי המשטר הריכוזי גם הוא, עם צינורות אספקת המידע העצומים שתאגידים אלו יצרו ובמקביל ביסוס סין כמעצמה טכנולוגית עולמית. אך בין צרכי המדינה עומד גם הרצון למשוך השקעה זרה, וזו זקוקה להסדרה שתבטיח מינימום של סביבה תחרותית עסקית. לפחות בחלק זה, סין כבר קוטפת פירות. לפי נתונים שהציגה בינואר ועידת האו"ם לסחר ופיתוח (UNCTAD), סין — לראשונה בהיסטוריה ותוך שהיא מדיחה את ארה"ב — היתה יעד ההשקעות הזרות החדשות המוביל בעולם.
למזלו של הרגולטור הסיני, היעדר חירויות מאפשר למפלגה לכופף את האזרחים והעסקים הפרטיים לרצונותיה ולמטרותיה. במובנים אלו, חקיקת הגבלים ויישומם היא קלה ומהירה הרבה יותר מאשר במערב. לא פלא, אם כך, שבייג'ינג לא מסתפקת בעליבאבא.
בימים האחרונים, גם טנסנט, מחברות הטכנולוגיה הגדולות בסין, נמצאת על הכוונת של הממשל בבייג'ינג. החברה מחזיקה בשירות המסרים המיידיים הפופולרי WeChat שכולל גם את פלטפורמת התשלומים WePay. הידיעה כי טנסנט, כמו עליבאבא, תידרש, ככל הנראה, להפריד מפעילות הליבה חלקים משמעותיים מעסקי הפיננסים שלה, שלחה את מנייתה ליומיים של צלילה חופשית שבהם השילה 65 מיליארד דולר משווי השוק שלה.
