פרשנותקרן בלקסטון בישראל: כסף שונה, ולא רק בגודל
פרשנות
קרן בלקסטון בישראל: כסף שונה, ולא רק בגודל
יזמי הייטק ישראלים רגילים לעבודה עם קרנות הון סיכון, בלקסטון היא סיפור אחר
אם קרן בלקסטון אכן מתכוונת לכל מה שהיא מצהירה והנהלתה המקומית תדע למנף את הרצון הזה לביזנס, מדובר בקפיצה קוואנטית לתעשיית הטק הישראלית.
חלק גדול מהמתרחש בהייטק הישראלי בשנתיים־שלוש האחרונות הוא תולדה של כניסה של גופי השקעה מסדר גודל שלא פעלו כאן בעבר, כאשר הסטארט־אפים המקומיים לא הגיעו לסף הנדרש כדי למשוך את העניין שלהם.
הדוגמאות הבולטות הן קרן אינסייט פרטנרס, שגייסה בשנה שעברה 9.5 מיליארד דולר לשתי קרנות השקעה בטכנולוגיה לאחר שפתחה משרד בתל אביב ב־2019, וקרן ההון סיכון טייגר גלובל עם נכסים של 50 מיליארד דולר, שהופכת ליותר אקטיבית בישראל בשנה האחרונה.
בלקסטון, שהקים סטיבן שוורצמן, היא גודזילה בהשוואה לאינסייט או טייגר גלובל, עם נכסים מנוהלים של 649 מיליארד דולר, וגיוס בזק של 4.5 מיליארד דולר רק לקרן הראשונה הייעודית שלה בתחום ההייטק, שמוביל מנהל קרן הצמיחה של בלקסטון (BXG) ג'ון קורנגולד. אם בלקסטון תתחיל לבצע השקעות מסיביות בהייטק הישראלי, היא עשויה להקפיץ עוד יותר את רמות השווי כאן מצד אחד, אך מצד שני גם לאפשר לחברות המקומיות להגיע לממדים שלא הכירו לפני כן. כך, למשל, ברבעון הראשון של 2021 ביצעה בלקסטון השקעות חדשות ב־5.6 מיליארד דולר. ב־2019 ביצעה הקרן השקעה של 2 מיליארד דולר לפי שווי של 3 מיליארד דולר בפלטפורמת ההיכרויות BUMBLE והפכה לבעלת המניות הגדולה בה. בקיצור, כסף הוא לא הבעיה.
אבל האתגר הגדול יהיה ליצור שפה משותפת עם היזמים המקומיים. היו לאורך ההיסטוריה לא מעט הכרזות על כניסה דרמטית לישראל שהסתיימו ביציאה שקטה כעבור כמה שנים. יזמי טק מעדיפים אנשי קרנות הון סיכון שרבים מהם יזמים בעברם ולכן "דוברים את השפה". זאת לעומת אנשי קרנות פרייבט אקוויטי, שבלקסטון היא נציגה קלאסית שלהם - שבאים, קונים, אורזים מחדש או ממזגים - ואז מוכרים או מנפיקים. רצוי כמה שיותר מהר ובכמה שיותר כסף.
בלקסטון היא לא רק הגדולה שבקרנות ההשקעה הפרטיות היום, אלא גם אחד מסמלי התעשייה והקפיטליזם האמריקאי בהיותה אחת הוותיקות שבהן. היא גם ידועה כאגרסיבית, חובבת רכישות ממונפות והתערבות נרחבת בהיבטים התפעוליים של החברות. אחד המשפטים המפורסמים של שוורצמן, שנאמר בהקשר של התמודדות על עסקאות, היה ״אני תמיד חושב מה יחסל את המתחרה השני״.
אם מישהו יכול להרים כאן פעילות עבור גוף כמו בלקסטון הרי שזו יפעת אורון, המקושרת מאוד בתעשיית ההייטק. אורון, עם עבר בהון סיכון, יוצאת מבנק לאומי אחרי שבע שנים שבהן לא היה כמעט סטארט־אפ שלא עבר דרך המסננת שלה בלאומי־טק. במידה ואורון תקבל יד חופשית, הפרדה אמיתית של BXG מפעילות קרן ההשקעות המסורתית, ותבצע עסקאות מסדר גודל שבלקסטון רגילה אליהן, היא תוסיף עוד הרבה שמן ללהבה הבוערת של ההייטק המקומי. ליזמים כדאי מאוד לרענן את המצגות ולקרנות אחרות להציץ מעבר לכתף.
