הקברניטכוח עליון: הדרקון של פוטין כבש את שמי אוקראינה
הקברניט
כוח עליון: הדרקון של פוטין כבש את שמי אוקראינה
המיג 31 הוותיק הוא אולי מטוס הקרב הכי חזק בעולם, אך תוכנן במיוחד לשממה הארקטית של הקוטב, ולא לזירות לוהטות כאוקראינה. כנגד כל הסיכויים, חולל מהפכה מסוכנת וניצח את הטייסים של זלנסקי - אפילו בלי לפגוע בהם
שלום, כאן הקברניט; המלחמה באוקראינה היא מלחמה מוזרה. באותו שדה הקרב תמצאו טכנולוגיה עילית כמו מל"טים חמושים חכמים, ולצידם אילתורי רחוב כמו רחפנים במאה דולר וכטב"מים משנות השבעים - ולעיתים קרובות דווקא הישן מנצח את החדש.
לטורי "הקברניט" הקודמים:
באוויר, העניין שיחק עד כה רק לידי האוקראינים: מטוסי הקרב המתקדמים של פוטין אוכלים טילי נ"מ וחורשים את שדות המדינה, בעוד מטוסי אוקראינה המיושנים עוברים להם בין הרגליים ומחסלים מכ"מים, תשתיות והופכים את הפלישה הרוסית לכישלון היסטורי.
אבל משהו החל להשתנות בסוף הקיץ; האוקראינים החלו לאבד יותר מטוסים בחזית, לעצור משימות באמצע, ומאז אוקטובר 2022 צמצמו מהותית את הפעילות.
ניתוחים עדכניים מלמדים שהפעם הרוסים הם ששלפו משהו ישן ומפתיע: דרקון הקרח מיג 31. ובניגוד לכל היגיון, הוא מחזיר לידיהם את השליטה בשמיים. למעשה, על הנייר נראה שאין לו בכלל סיכוי לשרוד בזירה הזאת.
18 צפייה בגלריה
חבר'ה, הדרקון הגיע! מיג 31. שימו לב לטילים הגדולים האלה, נדבר עליהם עוד רגע
(צילום: Fedor Leukhin CC BY-SA 2.0)
סיפרתי לכם עליו פעם: זהו מטוס היירוט הכי גדול, כבד ועוצמתי בעולם, שטס גבוה ומהר יותר מכל F15, ונושא נשק לטווח הרבה יותר ארוך.
המיג 31 הוא גם המטוס הכי רוסי בעולם: ייעודו היחיד הוא להגן על הגבול הצפוני של המדינה, ולעצור מטוסים וטילי שיוט שמגיעים מהחוג הארקטי - שממה קפואה שמפרידה בינה ובין גרינלנד, קנדה ואלסקה.
מדובר באיזור נידח וגדול מאוד שאין בו בסיסים, מערכות גילוי שמכסות כל פינה או מערכי נ"מ נרחבים - ולכן המיג תוכנן להסתדר בלעדיהם:
מאחור דוחף אותו זוג מנועים מפלצתיים למהירות 3,000 קמ"ש, אותה ביכולתו לשמר לאורך זמן. מדובר במנועים חזקים בכ-50% יותר משל ה-F15 וה-F14, שבזכותם מסוגל הדרקון לכסות שטחים גדולים ולדלג כהרף עין מגזרה לגזרה.
מלפנים יושב מכ"מ ענק ורגיש מאוד, שתוכנן במיוחד לעבודה בזירת הקוטב: סביבה נקייה יחסית, בה כל החזר אות קלוש יכול להיות מטרה שאסור להחמיץ.
ובזכות הנדסה חכמה, ביכולתו לגלות גם מטרות שמתגנבות בגובה נמוך - למשל, טילי שיוט - ולרוב מוסתרות למכ"מים תחת החזרי שידורים מהקרקע. המכ"מ מחובר למערכת בקרת אש שיודעת להעביר מטרות ממטוס למטוס, וגם לכלים אחרים.
בין המפלט לחרטום יושב הרבה מאוד דלק: יותר מ-14 טון במיכלים פנימיים, שמספיק לטווח של 3,000 ק"מ.
מתחת לגוף תלויים ארבעה טילי R33 ענקיים, בעלי טווח של 300 ק"מ. והדורות החדשים של המטוס קיבלו את ה-R37, טיל משופר שחורך את השמיים במאך 7, ומגיע לטווח של 400 ק"מ.
המיג 31 הוא בעצם המטוס היחיד בעולם שמסוגל גם למצוא מטרה וגם לפגוע בה ממרחק כזה. לצורך העניין, זה כמו לירות מאילת ולפגוע בקריית שמונה. המטרה הצליחה להתקרב? שיהיה לה לבריאות: המיג מחזיק גם טילים מונחי חום, לטווח קצר.
והמפלצת הזאת מסתובבת מאז שנות השמונים בגובה של 70 וגם 80 אלף רגל, משקיפה על ממלכתה הקפואה ומוכנה לטרוף כל מה שיעז לפלוש.
העניין הוא שכבר הרבה מאוד זמן שאף אחד לא פולש: האמריקאים לא שלחו מפציצים לרוסיה דרך הקוטב - או בכלל, לשמחת כל מה שחי על הפלנטה הזאת ולא מגיב טוב לסופות אש וקרינה רדיואקטיבית.
אפילו מטוסי ריגול, שמדי פעם עשו שם סיבוב, הוחלפו בלוויינים. המלחמה הקרה הסתיימה, בריה"מ קרסה, אך מלך המיגים לתור את ממלכתו הקפואה, להשגיח על הקוטב ולחכות שיוציאו אותו לפנסיה; איך יוצדק תקציבית? מי בכלל האויב שם בקוטב, סנטה קלאוס?
גם כשפרצה מלחמת אוקראינה, אף אחד לא חשב לקרוא לדרקון הקוטב; הוא הרי תוכנן לעבוד בזירה שאין בה איומים כמו סוללות נ"מ, תשתיות לוחמה אלקטרונית, והמון כוחות אחרים שמייצרים המון הזדמנויות לגילויי שווא.
בנוסף, טייסי היריב וצוותי הטילים שלו יודעים להטעות, לתחמן ולהפתיע; כך היכו את הדגמים הכי מתקדמים בקטלוג הרוסי. אוקראינה פשוט תטרוף את הדרקון.
אבל שורת ההפסדים של רוסיה אילצה את מפקדי חיל האוויר שלה לזרוק את הספר לפח ולהתחיל להיות יצירתיים. מישהו שם אמר שאין ברירה, המציא תוכנית, והמטוס נחת בזירה הכי לוהטת בעולם.
החל מסוף הקיץ החלו צוותי מיג 31 לטוס בפטרולים קבועים בסמוך לגבול, בגובה 50 עד 70 אלף רגל. הם עובדים בזוגות, כשהמכ"מים שלהם מגהצים את החזית ומעבר לה. מטוסי אוקראינה נעים בגובה נמוך ביותר - הרי ארצם לא משופעת בהרים וגבעות, ואין היכן להסתתר. אבל מסתבר שמכ"מ המיג 31 מצליח לקלוט אותם בדרכם לחזית.
וכשזה קורה, הצוות יפתח מבערים ויאיץ ליותר מ-3,000 קמ"ש, ישגר R37 ומיד יסתובב - שלא ייכנס לטווח האש של הנ"מ האוקראיני. הטיל יועבר לשליטת המטוס השני שנשאר מאחור, ויעשה את דרכו לעבר המטרה במהירות היפרסונית.
מדובר בטיסה של סביב ארבע דקות, ואין כאן הפתעות: למכ"מ המיג 31 יש תדר מאוד ייחודי, וכל מטוס אוקראיני יוכל לדעת מי נעל ושיגר אליו, ומה עומד לקרות.
על הנייר, לאוקראינים אין סיבה לדאגה; המיג 31 והסופר-טיל שלו נועדו לחסל מטרות שאינן מתמרנות - מפציצים כבדים, טילי שיוט, מטוסי תדלוק וכו' - ולא מסוגלות לברוח. לא מטוסים כמו המיג 29 החתולי, או הסוחוי 24 המהיר.
ובקצה הטווח שלו, הטיל מגיע אליהם עם הלשון בחוץ: אין לו די אנרגיה לפנות בחדות, ולפגוע במטוס שמטפס בבת אחת, צולל במכה, או אפילו מסתובב ומתרחק מהם קצת.
ואכן, הטילים מחטיאים. אבל כפי שאמרתי, זו מלחמה מוזרה ולמרות כל המגבלות - מכופף הטיל הרוסי את מטוסי אוקראינה. הם אולי מסוגלים לחמוק ממנו בקלות יחסית, אבל יהיה מאוד יקר לנסות: בגובה טיסתם האפסי, האוויר סמיך ומלוכלך בחלקיקים מהקרקע.
בגובה כזה גם טיסת שיוט היא כמו לשחות בתוך ריבה, ותמרוני התחמקות? הזגמתם; אי אפשר להתחיל לזגזג בלי לשרוף הרבה מאוד דלק - וזה דלק שיזדקקו לו לזיגזוג בקרבת המטרה. הסיכון גדול והמחיר עצום.
וגם אם הגיחה היא לטווח קצר, קל לשכוח שרוב הגיחות מתבצעות בלילה, מתי שמאוד קל לגלח איזה עץ או עמוד חשמל. פיתרון אפשרי אחד הוא לטפס קצת יותר גבוה ואז לבצע את תמרוני ההתחמקות בנוחות - אך אז ייחשף הכוח האוקראיני בפני כל סוללת נ"מ רוסית בגזרה, והסיכון יוכפל.
ולכן, ברוב המקרים פשוט אין ברירה: כשמלך המיגים פותח באש, הטייסים של זלנסקי יקללו, יחשקו שיניים ויחתכו בחזרה לבסיס.
רוסיה לא חוסכת בטילים: שנים רבות נערכה לפלישה שלא הגיעה והחזירה מלאי גדול של R33 וגם R73 לא חסרים. לפי דיווחים, במהלך מתקפת הנגד האוקראינית באוקטובר שוגרו כך כשישה טילים ביום - ונרשמו כתריסר הפלות; השיטה עובדת.
ישנם טייסים אוקראיניים שלא מוותרים, מנסים בכל זאת לחמוק מהטיל וגם מצליחים. אבל הסיכון אדיר ולא כל משימה מצדיקה אותו.
18 צפייה בגלריה
זנב של מיג 29 אוקראיני שהופל בקרב. למה כה צבעוני? כי זה היה מטוס של הצוות האווירובטי; במלחמה על הבית שולחים את כולם
(צילום: mil.gov.ua)
אי אפשר להאשים את טייסי אוקראינה בפחדנות: על מעשי הגבורה וההישגים שלהם נדבר עוד שנים רבות. אבל בסופו של דבר, למדינה יש מעט מאוד מטוסים ומעט מאוד טייסים - ועדיף לבטל משימות מאשר לאבד אותם.
וגם אם מחר בבוקר יורד נביא מהשמיים ואומר לביידן לתת לאוקראינה מאה F16 - מי בדיוק אמור להטיס אותם, סנטה קלאוס? אי אפשר להכשיר טייס קרב במהירות, וכל אחד חיוני להגנת המדינה כרגע.
התוצאה: מלך המיגים כמעט שלא מצליח לפגוע ביריביו - אבל עדיין מחסל להם את המשימות ובעצם, תוקע מקל היפרסוני בגלגלי חיל האוויר האוקראיני והצבא כולו; רוב גיחות התקיפה נועדו לחסל מחסני תחמושת, מפקדות, תשתיות גילוי ומערכות איכון ארטילריות.
וזאת, כשאף מיג 31 לא הופל בקרב. אחד אבד בתאונת נחיתה בתחילת נובמבר - אבל הטייסים של זלנסקי לא הצליחו להניח יד על הדרקון.
ותשמעו, אין לי מושג איזה מענה יכולים האוקראינים למצוא פה: במערב אין אף טיל אוויר-אוויר מבצעי שיכול לפגוע במיג 31 מטווח של 400 ק"מ. הכי קרוב הוא טיל המטאור, וגם הוא לא עושה יותר משלוש מאות.
ואם היה? עדיין מקרה אבוד: כדי לתת לטיל כזה טווח מקסימלי, צריך לטפס ולשגר אותו מגבוה. ואז מאבדים את אלמנט ההפתעה ומתגלים; הנ"מ הרוסי יקלוט את המטפסים וישלח להם ד"ש עם טיל.
עד שהגיע מלך המיגים לשטח, המלחמה האווירית היתה כאוטית בצד הרוסי: הרבה מטוסים רב משימתיים מתקדמים שנכשלים בשטח, משום שמעולם לא שילבו זרועות במבצעים מסובכים - ופשוט ירדו על ארבע מול הזריזות והעורמה האוקראינית. מעניין לראות איך דווקא מטוס שיודע לעשות רק דבר אחד ורק במקום אחד הוא שעשה סדר בחזית, ונתן לרוסיה יתרון גדול ומסוכן.
מעניין, ומוזר שדווקא רוסיה חסידת התותחנות לא תכננה מראש שימוש במיג 31 כארטילריית אוויר-אוויר; ובמקום, חטאה בכניסה לקרב הזה כשזרוע הארוכה קשורה מאחורי הגב. מה שבטוח - במלחמות העתיד, יידרשו חילות אוויר לפתח מענה לכזה מין פטרול דרקונים, שיורק אש הרחק מעבר לאופק. טיסה נעימה!
