שלמה דוברת: "ברבעון הבא תירשם ירידה של 90% בהשקעות בהייטק"
שלמה דוברת: "ברבעון הבא תירשם ירידה של 90% בהשקעות בהייטק"
בנאום חריף במיוחד בכנס מכון אהרון באוניברסיטת רייכמן אמר היזם כי בעקבות ההפיכה המשטרית "גופים בעולם עצרו לחלוטין את ההשקעה בישראל". לדבריו, ההפיכה היא "סיכון קיומי לתעשיית ההייטק. בעוד בעולם יש ירידה של 40%-50% בהשקעות בהייטק, בישראל יש ירידה של 80%"
"אמרתי למקדמי הרפורמה לא רק שנפלתם על הדור הלא הנכון, נפלתם על הרגע הכי לא מתאים. זה סיכון קיומי לתעשיית ההייטק. זו לא הרתעה אסטרטגית 'מה יקרה אם?', גופים בעולם עצרו לחלוטין את ההשקעה בישראל. זה קרה עכשיו וזה קורה. בעולם יש ירידה של 40-50% בהשקעות להייטק, בישראל יש ירידה של 80%, ואנחנו מעריכים שברבעון הבא תהיה ירידה של 90% בהשקעות לעומת השנה הקודמת", כך אמר שלמה דוברת, מראשי תעשיית ההון-סיכון בישראל, בכנס מכון אהרן באוניברסיטת רייכמן.
עיקר נאומו של דוברת הוקדש להסברת המהפכה שחווה כיום תעשיית ההייטק בשל הבינה המלאכותית. לדברי דוברת, אנחנו נמצאים בפתחו של שלב חדשנות חדש, שיהיה "ככל הנראה הדבר המשמעותי ביותר שנזכה לראות בימי חיינו, השיפור של הבינה המלאכותית הוא בקצב מעריכי, מה שמדהים שאנחנו נמצאים רק בשלבים הראשוניים, זו עדיין אטרקציה, אבל זה ישנה את המציאות, מעולם לא היה מוצר כמו צ'אט GPT שקיבל מאה מיליון משתמשים בארבעה חודשים".
לצפייה במצגת המלאה של דברת לחצו כאן
לדברי דוברת, שאלת מפתח היא האם ישראל מוכנה לעבור לשלב החדשנות הבא? "בעבר הישראלים ידעו להתאים את עצמם, אבל הבינה המלאכותית מצריכה שינויים מהירים יותר, ברמה הבסיסית יש לנו יכולת, יש הרבה אנשי מדעי המחשב, אבל יש כמה נקודות מדאיגות". דוברת מנה בדבריו שלוש נקודות מרכזיות, האחת, היא החלוקה הנוכחית של ההייטק הישראלי המשקפת את ההווה, ולא את העתיד. השנייה, ההייטק הישראלי התבסס עד כה על הצבא, ואילו עתיד ההייטק יתבסס על אקדמיה חזקה. והנקודה השלישית, היא הרפורמה המשטרית".
"רואים התחלה ברורה של איבוד הון אנושי"
בנוגע לחלוקת ההשקעה בהייטק בישראל הראה דוברת כי בישראל יש השקעת יתר בסייבר, והשקעת חסר בפודטק ובתחומים מובילים אחרים. אך דוברת אמר ששורש הבעיה קשור לכך "בוא נגיד את האמת ההייטק היה מבוסס על יחידות טכנולוגיות של אמ"ן, 70%-80% מההייטק הגיע מהצבא, לא על בסיס מדע, הרוב היה תוכנה מ-8200. אבל זה לא העולם של מחר. העולם של מחר יתבסס על חדשנות בעולמות של הנדסת חומרים (כימיה, פיזיקה, ביולוגיה) ולכן אם מעבדות המחקר בישראל ימשיכו להיות חלשות, זו תהיה בעיה. לישראל אין שום אוניברסיטה בטופ 100, זו חולשה בסיסית ביכולת של ישראל להיות תחרותית".
בנוגע לרפורמה המשטרית אמר דוברת כי "צריך להפסיק להגיד רפורמה משפטית, זה יותר מזה, זה מתקפה על הדנ"א של המדינה. למרות האתגרים של ההייטק, הסיבה היחידה שיש ירידה בהשקעות זה המשבר הפוליטי. בנוסף, מרבית החברות החדשות לא נרשמות בישראל, תהיה לזה השפעה על תקבולי המסים של המדינה, אין לנו נתונים ברורים אבל אנחנו גם רואים התחלה ברורה של איבוד הון אנושי. מעבר לזה הרבה מהחברים שלי בהייטק נמצאים רק במחאה במקום להתמודד באתגרים הגדולים של ההייטק כעת".
בשלב מוקדם יותר בכנס, התייחסה הכלכלנית פרופ' גיטה גופינת, סגנית מנכלי"ת קרן המטבע העולמית, לבינה המלאכותית ואמרה: "זה ברור שלבינה המלאכותית יש יכולת טרנספורמטיבית, גם בצורה חיובית גם בצורה שלילית. נותנים מספרים שונים, יש כאלו שאומרים ששני שלישים מהעבודות בארה"ב יושפעו מהבינה המלאכותית. יש גם אפשרות שזה יעלה את הפריון. מה שברור הוא שתהיה כאן טרנספורמציה, וצריך לוודא שהיא תהיה בכיוון החיובי. יש צורך ברגולציה, אבל זה מצריך חשיבה, כי לא ניתן לדלות את הרגולציה בנושא זה מהספרים הקיימים. בנוסף, הרגולציה צריכה להיעשות ברמה הגלובלית – אולי אמנה בינלאומית – ולא רק ברמה המקומית".
