הרשויות בארצות הברית לטיקטוק וסנאפצ'ט: חסמו את מכירת הסמים לקטינים בפלטפורמות שלכן
הרשויות בארצות הברית לטיקטוק וסנאפצ'ט: חסמו את מכירת הסמים לקטינים בפלטפורמות שלכן
על פי נתוני רשות המלחמה בסמים, נרשם זינוק במכירות של סמים ותרופות מזויפות או בעלות מרכיבים מפוקחים כגון תרופות הרגעה המכילות מורפין. החברות אומרות שהן משקיעות מאמצים גדולים כדי למנוע את התופעה
רשות המלחמה בסמים האמריקאית (DEA) תוקפת את טיקטוק, סנאפצ'ט ופייסבוק ודורשת מהן להשקיע יותר מאמצים כדי לחסום מכירה של סמים ותרופות מרשם.
על פי דיווח של "הוושינגטון פוסט" אתמול (ג'), הרשות סימנה ספציפית את טיקטוק וסנאפצ'ט, שתיים מהפלטפורמות הפופולריות ביותר בקרב קטינים בארצות הברית ובעולם. על פי נתוני ה-DEA, חלה עלייה חדה במכירות של סמים ותרופות מזויפות או בעלות מרכיבים מפוקחים כגון תרופות הרגעה המכילות מורפין או חומרים דומים אחרים.
מנהלת ה-DEA אן מילגרם טענה שטיקטוק וסנאפצ'ט "לא עושות מספיק" כדי לפתור או לצמצם את הבעיה. עוד הוסיפה שהרשות תפנה ישירות לכל חברות המדיה החברתית עם דרישות מותאמות לכל אחת. עם זאת לא ברור מה הדרישות האלה יכללו. בינתיים החברות אומרות שהן משקיעות מאמצים גדולים כדי למנוע את התופעה. לדבריהן, הן מגייסות עוד בודקי תוכן, מפתחות מערכות AI שמיועדות לסרוק את הפוסטים במהירות, ומגבילות את מילות החיפוש שניתן לעשות בהן שימוש בפלטפורמות שלהן.
תרופות מרשם שנמכרות באופן לא חוקי כגון פנטניל הביאו למותם של כ-93 אלף אמריקאים בשנה שעברה - 30% יותר מאשר בשנה שלפניה. ועדיין, ניתן די בקלות להשיג אותן, גם אם אתה קטין. כך למשל מלכ''ר למלחמה בסמים ביצע בדיקה על כל פלטפורמות המדיה החברתית ומצא שניתן לייצר קשר עם סוחר סמים בתוך דקות מרגע החיפוש. מחקר נוסף של מלכ''ר Digital Citizens Alliance מצא שסוחרי סמים משתמשים בדפי פייסבוק, חשבונות אינסטגרם ואפילו סרטונים ביוטיוב כדי להפיץ את הסחורה הרעילה שלהם.
סוחרי סמים משתמשים במילות קוד
כל שלוש החברות הגיבו לדיווח וטענו שהן עושות את כל המאמצים כדי לחסום מכירת סמים. בנוסף הן ציינו כמובן שאסור למכור סמים אצלן. עם זאת חוקרים גם טוענים שזו לא משימה פשוטה לפקח על מכירות סמים ברשתות.
הבעיה העיקרית היא שהכלים האוטומטיים שאמורים להרים את הדגל האדום שאחריו הנושא נבדק ידנית לא מספיק מתוחכמים. סוחרי סמים משתמשים במילות קוד או בתמונות כביכול תמימות כדי להסוות את הפעילות שלהם, וללא עין אנושית שתבדוק את התוכן - פעמים רבות מערכת בינה מלאכותית לא תבחין ברמזים.
אבל לדברי מומחים, החברות עדיין יכולות להשקיע הרבה יותר מאמצים ביחס למה שנעשה כיום. בין היתר הן יכולות לאמן יותר מערכות בינה מלאכותית לזיהוי של תכנים חשודים. הן גם יכולות להגדיל את שיתוף המידע ביניהן, דבר שסייע מאוד לצמצם את היקף הפעילות של פעילי טרור למשל. אבל הן מעדיפות לרוב לא לעשות זאת מטעמי פרטיות. הבעיה היא שסוחרים רבים מנהלים את העסקאות שלהם על גבי יותר מרשת אחת. למשל הם יפרסמו בפייסבוק, ייצרו קשר בסנאפצ'ט וימכרו למשתמש בטיקטוק. "לרכוש סמים במדיה חברתית זה קל כמו להזמין פיצה", אמר מארק ברקמן, מנכ''ל אחד המלכ''רים המעורבים במחקר.
