"העונשים שקיבלו שוטרים שפגעו בפרטיות אזרחים מגוחכים"
"העונשים שקיבלו שוטרים שפגעו בפרטיות אזרחים מגוחכים"
רוב העונשים על שוטרים שניצלו גישה למאגרי מידע שלא במסגרת תפקידם הסתכמו בנזיפה חמורה, קנס סמלי והורדה זמנית בדרגה. יועמ"ש התנועה לזכויות דיגיטליות: "טיוח וקריצת עין לשוטרים"
משטרת ישראל טוענת שהיא מתייחסת "לנושא השמירה על הפרטיות במלוא כובד הראש". זו טענה שחשוב לה לתחזק, במיוחד עכשיו כשהיא מקדמת הצעת חוק שתאפשר לה לפרוס ברחבי ישראל מערך של מצלמות זיהוי פנים. אבל האם הפרטיות באמת חשובה למשטרה? אפשר לבדוק את הטענה בצורה פשוטה: בחינת העונשים שקיבלו שוטרים שפגעו בפרטיות אזרחים.
בשבוע שעבר פרסמנו ב"כלכליסט" סקירה של פסקי דין משמעתיים מחמש השנים האחרונות שעוסקים במקרים שבהם שוטרים ניצלו גישה למאגרי מידע שלא במסגרת תפקידם, פעמים רבות על רקע סכסוכים אישיים, עסקיים או משפחתיים. המשטרה טענה בתגובה שמדובר במיעוט של מקרים שלא מעידים על הכלל, ושהעובדה שאלו טופלו משמעתית היא בפני עצמה הוכחה לחשיבות הרבה שמייחסים בארגון להגנה על הפרטיות.
נתעלם הפעם מהשאלה שקשה להשיב עליה – האם המקרים שהגיעו לדין משמעתי מייצגים את כלל או רוב מקרי הגישה הלא מורשית למאגרי מידע, או שמא יש מקרים רבים יותר שלא הגיעו לבית הדין – ונתמקד במה שכן אפשר לבחון: העונשים שקיבלו שוטרים אלו. אפשר היה לצפות שאם הנושא באמת חשוב למשטרת ישראל, השוטרים יקבלו עונשים חמורים ומרתיעים, אולי אפילו יפוטרו מתפקידם במקרים מסוימים.
קנס של 1,000 שקל בחמישה תשלומים
ביקשנו מקלינאיות הקליניקה לתביעות השתקה של התנועה לזכויות דיגיטליות, שביצעו את הסקירה המקורית, לשוב לפסקי הדין ולברר אילו עונשים הטיל בין הדין המשמעתי על השוטרים. והממצאים? מרבית העונשים הסתכמו בנזיפה חמורה, קנס סמלי והורדה זמנית בדרגה. לא בדיוק משהו שיגרום לשוטרים לשקשק בנעליים.
למשל שוטרת שערכה חיפוש במערכת מידע משטרתית לגבי הרכב של בעלה, מולו היתה בהליך גירושים, נענשה בנזיפה חמורה וקנס של 1,000 שקל שחולק לחמישה תשלומים. שוטר שביצע שש בדיקות על אדם שחשד שהוא המאהב של אשתו נענש בנזיפה חמורה והורדה בדרגה לשישה חודשים, מהם רק אחד בפועל.
שוטרת שהריצה עשרות שאילתות על עצמה, בני משפחה ו"מי שהיתה בקשרים אינטימיים עם בעלה" נענשה בנזיפה חמורה והורדה בדרגה ל-10 חודשיים, מהם שניים בפועל. שוטר שביקש משוטרות אחרות להוציא בעבורו מידע ממערכות מודיעין רגישות לצרכים אישיים נענש בנזיפה חמורה, קנס של 2,500 שקל והורדה בדרגה על תנאי לשלושה חודשים.
וכך זה נמשך בדפוס דומה. נזיפה חמורה, הורדה בדרגה לתקופה קצרה או על תנאי, לעתים קנס שנפרס לתשלומים נוחים. לא משנה אם מדובר היה במעט הפרות או בעשרות, העונשים כמעט תמיד זהים. אפילו שוטר שביצע 104 בדיקות שונות שהקיפו מספר אנשים נענש רק בנזיפה חמורה והורדה בדרגה לשנה, כשרק שלושה חודשים בפועל. שוטר שהסתכסך עם קבלן שביצע עבודות בביתו לאחר מכן ערך בדיקות במערכות פנימיות למספר תעודת הזהות שלו נענש רק בנזיפה חמורה, קנס של 500 שקל בשני תשלומים והורדה בדרגה לחודש על תנאי.
היו מקרים של עונשים חמורים יותר (יחסית). למשל שוטר שניצל את סמכויותיו ופקד על כפוף לו לבצע בדיקות על בני משפחתו במערכת בסיווג "סודי ביותר" נענש בנזיפה חמורה והורדה בדרגה לשנה. שוטר שהתלונן נגד ראש מועצה בחשד לאי סדרים כספיים על בסיס מסמכים שהוציא שלא כדין ממאגרי מידע משטרתיים נענש בנזיפה חמורה והורדה בדרגה לחצי שנה.
מנגד, היו מקרים של עונשים מקלים עד כדי גיחוך. שוטר שהסתכסך עם שכנה על רקע מריבות בין ילדיהם וניצל את הרשאותיו לשם בירור מספר תעודת הזהות של אחות השכנה נענש רק בנזיפה (לא חמורה) וקנס על תנאי לשנה של 800 שקל. שוטרת שבדקה פעמיים אם נפתח לבעלה תיק פלילי נענשה בנזיפה חמורה וקנס של 800 שקל שחולק לארבעה תשלומים.
"טיוח וקריצת עין לשוטרים"
החומרים שמהם בונים הרתעה? לא בדיוק. "מדובר בענישה מצחיקה", אמר ל"כלכליסט" היועץ המשפטי של התנועה לזכויות דיגיטליות, עו"ד יהונתן קלינגר. "הענישה המחמירה ביותר מדברת על הורדות בדרגה לתקופות של עד שנה, והקנסות לא עוברים את ה-2,500 שקל. מדובר במצב שבו הפיצוי האזרחי על הפרה הוא עד 50 אלף שקל, והעונש הפלילי צריך להיות עד חמש שנות מאסר. מה שאנחנו רואים כאן הוא לא יותר מטיוח וקריצת עין לשוטרים: מעט מאוד מכם ייתפסו, אלה שיתפסו לא ייענשו בצורה חמורה. אז למרות שהוצאנו מכתב מאוד מקיף על כך שנעניש בחומרה, אנחנו בפועל ניתן לכם להמשיך לדלות מידע, שברוב המקרים מניב לכם רווח כלכלי יותר גדול מהקנס והירידה בדרגה".
ממשטרת ישראל נמסר בתגובה: "כניסות ושימוש במאגרי המידע המשטרתיים שלא כדין מטופלים לעתים על ידי מח"ש במסגרת חקירה פלילית או לחלופין בציר המשמעתי, הכל בהתאם לנסיבות וחומרת העניין. משטרת ישראל רואה בחומרה רבה שימוש חריג שלא כדין שנעשה במאגרי המידע המשטרתיים, ואלו מטופלים במלוא חומרת הדין. פסקי הדין של בית הדין למשמעת מנומקים, ובהם ניתן למצוא בפירוט רב ניתוח של העבירה ונסיבותיה וכן התייחסות לנאשם, מעשיו ועברו המשמעתי. סמכויות הענישה של בית הדין למשמעת קבועות ומוגדרות בחוק, ובחלק מהמקרים ענישת השוטר אינה מסתכמת בזו הקבועה בפסק הדין, וכוללת גם אמצעים מנהליים המושתים על ידי מחלקת המשמעת של המשטרה. בנוסף בעקבות כל הרשעה בבית הדין לא יכול הנאשם להתקדם בדרגה במשך תקופה משמעותית של עד חמש שנים. נמשיך להקפיד על ביטחון המידע ועל שימוש מידתי במערכות המשטרה ומאגרי המידע תוך שמירה על פרטיות האזרח".
