"אל תביא לנו חברות הייטק ישראליות עד שנראה לאן השינוי במשטר מתפתח"
"אל תביא לנו חברות הייטק ישראליות עד שנראה לאן השינוי במשטר מתפתח"
חוסר השקט הפוליטי בישראל והשינויים במערכת המשפט מתחילים להדאיג משקיעים וחברות מחו"ל. בהמתנה להתפתחויות בחקיקה של הממשלה החדשה הם בולמים התקדמות בהשקעות או ביוזמות חדשות. כדי לא להסתבך פוליטית חלקם תולים זאת במיתון העולמי
"למרות אהבתי הגדולה לישראל אנחנו לא נשקיע כאן בשלב זה, לפני שיתבהר הכיוון של הרפורמה במערכת המשפט והחקיקה המפלה. כרגע זו הנחיה מלמעלה שנובעת מאותן סיבות שבגללן אנחנו לא משקיעים בטורקיה ובהונגריה", אמר ליזם ישראלי איש השקעות באחת מהחברות האירופיות הגדולות. הדובר, יהודי בעצמו, אחראי על זרוע ההשקעות התאגידיות בחברה שבשנים האחרונות ביצעה מספר השקעות בסטארט־אפים ישראלים, והשקיע לא מעט מאמצים ומשאבים כדי לחזר אחרי היזמים הישראלים כפי שהיה נפוץ עד לפני חצי שנה.
כעת, אותה חברה יושבת על הגדר כמו גופי השקעות נוספים באירופה שממתינים לראות את ההתפתחויות בחקיקה של הממשלה החדשה. "בתפקידי אני מאתר חדשנות ישראלית ואירופית לגופים בינלאומיים. בשבוע שעבר הם חזרו מחופשות סוף השנה ולא פחות מחמש חברות וקרנות אמרו לי: 'ברבעון הראשון תתמקד בסטארט־אפים אירופים ואל תביא לנו חברות ישראליות עד שנראה איך מתפתחים השינויים בישראל", אומר ל"כלכליסט" אביחי מיכאלי, יועץ בתחום מיזוגים ורכישות והשקעות צמיחה. "כששאלתי לסיבות הם ענו שחוסר הוודאות הפוליטי בישראל גורם להם להמתין". לדבריו, מדובר בגופים שהשקיעו במצטבר בשנים האחרונות מעל 100 מיליון דולר בחברות הייטק ישראליות. עם זאת, הוא מדגיש כי אין החלטות חותכות לגבי השקעות בישראל ומדובר בישיבה זמנית על הגדר ואם לא תהיה מניעה רגולטורית להשקיע בישראל לאחר הרפורמות שמובילה הממשלה החדשה, אותם הגופים ישובו להשקיע בישראל.
2 צפייה בגלריה
אביחי מיכאלי, יועץ למיזוגים ורכישות: "גופים בינלאומיים אמרו לי בשבוע האחרון להתמקד ברבעון הראשון רק בסטארט־אפים אירופיים ללא חברות ישראליות. משום שחוסר הוודאות הפוליטי בישראל גורם להם להמתין"
"חוסר ודאות אף פעם לא טוב להשקעות, אבל עכשיו אנחנו מפסידים פעמיים כי דווקא הכלכלה הישראלית חזקה בהשוואה למדינות אחרות בעולם שהמיתון כבר מורגש בהן", אומר יזם ההייטק, "יכולנו לקבל עכשיו יותר כסף, משקיעים רבים מצטטים לי את הדירוג של אקונומיסט שבו ישראל דורגה במקום הרביעי ברשימת הכלכלות המצליחות בעולם, אבל אז, כאילו במרומז עוברים לדבר איתי על ברלוסקוני והמהלכים שהוא עשה באיטליה. אני מבין את הרמז". לדבריו, גם בצד היזמים הישראלים כבר מתחילים להפנים את האיתותים החדשים שמתקבלים מחו"ל וישנן בדיקות, בשלב זה ראשוניות מאוד, של חברות הייטק מול משרדי עורכי דין לגבי האפשרות להעביר את מרכז הפיתוח לחו"ל.
מגמת הבלימה בהשקעות בישראל נוחתת על קרקע נוחה ממילא של האטה כלכלית עולמית ומי שלא רוצה להסתבך בסוגיות פוליטיות יכול לתת גם את ההסבר הכלכלי הטהור להחלטה שלא להשקיע בחברה ישראלית. הקפיטליסטים הטהורים יגידו כי התאווה לכסף תנצח בסופו של דבר וזה אולי גם נכון היסטורית, אבל ישנם שני שינויים משמעותיים בהקשר זה שהתרחשו בשנים האחרונות ועלולים לפעול לרעתה של ישראל אם המערכת המשפטית תשתנה תוכפף בפועל לרשות המבצעת והמחוקקת. הראשון הוא אימוץ נרחב של עקרונות ESG, בעיקר באירופה שמטיל מגבלות ממשלתיות על פעילויות שלא עומדות בכללים (ראו מסגרת).
לצד הרצון להשיא את הרווחיות, הנהלות החברות חייבות לפעול היום לפי עקרונות ברורים של ממשל תאגידי והתחשבות חברתית ואם לא הן נענשות הן על ידי הלקוחות שלהן והן על ידי משקיעים. יותר ויותר מאבקים מול משקיעים אקטיביסטיים מתנהלים היום סביב אי־עמידה בכללי ESG על ידי החברות.
השינוי המהותי השני הוא הסנקציות שהוטלו על רוסיה לפני שנה לאחר שפלשה לאוקראינה. אף שכמובן מדובר בהשוואה מרחיקת לכת - לראשונה חברות ענק הפסיקו פעילות במדינה גדולה במחיר של הפסד הכנסות משם, מחיקת ההשקעות שנעשו לאורך שנים ופגיעה בצמיחה והכל משיקולים אידאולוגיים. אם עד לפני שנה יציאה מפעילות בשוק כלשהו בשם עקרונות דמוקרטיים ואידאולוגיים היתה אירוע כמעט לא קיים ולעתים בלתי נתפס, הרי שהיום בכירי החברות אומרים לעצמם שהם חוו את האירוע, צברו ניסיון ולכן זה כבר לא מפחיד כפי שהיה בעבר.
"היזמים שומעים דאגה עמוקה מהמשקיעים"
15 מיליארד דולר גייסו ב־2022 חברות הייטק ישראליות, 27 מיליארד דולר הן גייסו ב־2021, מרביתו של הכסף הוא כסף זר בעיקר אמריקאי של גופים מוסדיים, קרנות פנסיה של גופים אקדמיים ועוד. עד היום שמרו אותם משקיעים על אהדה רבה לתעשייה המקומית בעיתות מלחמה וגם בימי רגיעה. אבל כיום סימני דאגה מגיעים מקרב רבים מהם אשר רואים בתהליכים העוברים על ישראל שינויים אשר יכולים להשפיע על נכונותם להמשיך להשקיע כאן. "אתמול היתה לי שיחה של שעה עם משקיע מוסדי אמריקאי שאני כבר בקשר איתו חודשיים. הוא בדק אותי ואת הקרן ואמר שהתוצאות שלנוו מעולות. אבל במקום לדבר על הקרן, חצי מהשיחה אתמול היתה על המצב בישראל ועל החדשות שהם שומעים", אומרת ל"כלכליסט" משקיעה בכירה בהייטק הישראלי.
השנים הקרובות יהיו לא פשוטות מבחינה כלכלית לא רק לתעשיית ההייטק. חוסר יציבות ערכית בישראל ואיומים על היציבות השלטונית יגרמו להרבה משקיעים לשקול היטב את המשך או התחלת ההשקעה בישראל. גם כאלה שהשקיעו כאן לאורך שנים ייתכן ויבחרו להאט. "בכל פעם שירו עלינו טילים או היינו בקונפליקט על קיומנו כל המשקיעים הביעו תמיכה, הגבירו נוכחות ואף הציעו עזרה. עכשיו אנחנו שומעים מהם בעיקר דאגה עמוקה", אומר ל"כלכליסט" יזם מוביל.
מסתבר שחוסר השקט שמאפיין את הפוליטיקה המקומית והשינויים במערכת המשפט בכלל והאיום על זכויות האזרח בישראל בפרט גורמים להרבה משקיעים מוסדיים, משקיעי הון סיכון ואנשי עסקים בכלל להביע דאגה, לשאול שאלות שלא נשאלו מעולם ואף להאט משמעותית התקדמות בהשקעות או ביוזמות חדשות. בשיחה עם אותו יזם הוא מסביר שעיקר הבעיה היא שמרבית המשקיעים האלה גם אם יבחרו לשנות מדיניות לא יצהירו על כך בפרהסיה אלא פשוט יפסיקו להשקיע כאן.
"המדינות לא יצהירו, אלא יפסיקו להשקיע"
"קהילת ההייטק וההשקעות בארצות הברית ובאירופה מאוד מודעים ערכית ופוליטית, אומר ל"כלכליסט" אותו יזם. הם רגילים לנקוט בעמדה פוליטית והם מאוד אגרסיביים. בצפון קרוליינה עבר חוק נגד טרנסג'נדרים ומיקרוסופט יצאה החוצה ופייפאל ביטלה ב־2016 תוכניות להשקעה במדינה, עד שנאלצו לסגת מהתוכניות. אצלם זה חלק מהתרבות. כשנופלים טילים הם מאוד תומכים, כשתוקפים באוקראינה הם מכפילים את התרומות והם נוקטים עמדה ערכית. בעולם של היום יש הרבה אלטרנטיבות לישראל. היתרונות היחסיים של ישראל הם לא לעד ולא בלעדיים. יש מקומות יותר ערכיים מישראל כיום".
יזם הייטק מוביל: "עובדים לא ירצו שחברות ישראליות יעסיקו אותן אם ישראל תנקוט עמדות לא ערכיות שאינן מתאימות לרוח התקופה בעולם. עובדים אמריקאים, למשל, לא ירצו לעבוד בהן כמו שהם לא רוצים לעבוד בחברה הונגרית, רוסית או מדינה דומה"
יזם אחר סיפר ל"כלכליסט" שמה שקרה לא מזמן עם חלק מעובדי גוגל ואמזון שהביעו מחאה על הזכייה של שתי החברות במכרז נימבוס יכול לחזור כאן בעוצמה גדולה יותר. "עובדים לא ירצו לעבוד בחברות ישראליות אם ישראל תנקוט עמדות לא ערכיות שאינן מתאימות לרוח התקופה בעולם. חברה שרוצה להיות ענקית לא יכולה להיות חלק ממדינה שאינה ערכית. עובדים אמריקאים לא ירצו לעבוד בה כמו שהם לא רוצים לעבוד בחברה הונגרית, רוסית ודומותיהן", אומר אותו יזם.
משקיעים רבים אמרו ל"כלכליסט" שיש היבט נוסף שיכול להשפיע משמעותית על הפעילות העסקית כאן. "חברות רב־לאומיות מדרגות מדינות לפי רמת השחיתות שלהן ורמת הביטחון העסקי במדינה. ההתנפלות על בתי המשפט יוצרת אי־שקט אמיתי. לרבות מהן יש כאן אלפי עובדים ונכסים קניינים משמעותיים שהם צריכים לחוש בטוחים לגביהם והם לא כך כיום. משקיעים כבר אומרים לנו שהם יחכו קצת או כמו שהם מגדירים את זה לא רוצים להכניס ראש בריא למיטה חולה".
"לקרנות אין אינטרס להצהיר שהן לא משקיעות בישראל אם יהיו תחת לחץ הן פשוט יפסיקו להשקיע באופן אקטיבי ויעצרו הזרמת כסף - ישראל תהפוך להיות מדינת בסיכון ומדינה מושחתת", אומר ל"כלכליסט" יזם בולט. "בעולם שלנו גם לדאגה יש השפעה מהותית על הכלכלה. גם האיום יוצר דאגה ואני רואה את זה ממשקיעים שמעלים את זה בשיחות. כשיש איום קיומי על ישראל הם מאוד איתנו אבל כאשר יש איום ערכי הם לוקחים עמדה. איום על בתי המשפט עבורם הוא איום ערכי ועסקי".
