בלעדינתוני ויולה חושפים: ישראל צנחה מהמקום החמישי בעולם למקום העשירי בגיוסי הייטק
בלעדי
נתוני ויולה חושפים: ישראל צנחה מהמקום החמישי בעולם למקום העשירי בגיוסי הייטק
היקף הגיוסים של הסטארט־אפים בישראל נחתך ב־75%, ירידה חדה יותר מבעולם, אך הם גייסו יותר כסף מכפי שדווח עד כה. זה קרה בשל גיוסים בשווי נמוך יותר וריבוי סבבי הרחבה למשקיעים קיימים, שהגיעו לשיעור שיא של 34%. את הגיוסים האלו החברות לא ממהרות לייחצן. הצניחה בגיוסים הפילה את ישראל ממקום חמישי בהיקפי הגיוסים בעולם
הגיוסים של חברות סטארט־אפ בישראל ירדו באופן דרמטי, אך לא באותה חדות שהופיעה בדו"חות האחרונים שפרסמו מחלקות המחקר של IVC ו־SNC. בדו"ח החצי־שנתי לסיכום ינואר־יוני 2023, שהגיע ל"כלכליסט", טוענים בקרן ההון סיכון ויולה, כי על סמך המידע שאספו היה היקף הגיוסים בפועל של חברות הסטארט־אפ גבוה יותר. לפי הדו"ח של ויולה, היקף הגיוסים של חברות סטארט־אפ ישראליות עמד על 3.2 מיליארד דולר במחצית הראשונה של השנה, צניחה של 75% בהשוואה לתקופה המקבילה, בעוד בעולם הגיוסים ירדו ב־50% והסתכמו ב־168 מיליארד דולר. לפי הדו"ח של IVC, היקפי הגיוסים בישראל היו נמוכים יותר בתקופה זו. הסיבה לפער נעוצה, לפי ויולה, בריבוי סבבי הרחבה וגם ביצוע גיוסים בשווי נמוך יותר. מדובר בסוגי גיוס שהחברות אינן ממהרות לדווח עליהם, ולכן לעתים קרובות נותר המידע לגביהם בחדרי הישיבות בלבד.
לפי נתוני ויולה, הגיע שיעור גיוסי ההרחבה מתוך כלל הגיוסים במחצית הראשונה לשיא של 34%. מדובר בכשליש מהגיוסים, בעוד באופן מסורתי מהווים הסבבים האלה רק 15%-20% מתוך כלל הגיוסים. סבב הרחבה הוא, למעשה, גיוס חדש, שנעשה בתנאים זהים לאלה של הסבב שקדם לו, ולרוב באמצעות משקיעים קיימים בחברה. המהות היא שהשווי לא משתנה, ולכן במקום להודות בכך שסבב חדש נעשה לפי שווי זהה — כלומר, לרוב מכפיל נמוך יותר על ההכנסות — נוח יותר לכל הצדדים לומר שזו מעין תוספת לסבב הקודם. חלק מסבבי ההרחבה נעשים גם במנגנון Safe, כלומר ללא קביעת שווי במעמד הגיוס.
ועדיין, עם סבבי הגיוס הלא־מדווחים או בלעדיהם, הנתונים של ויולה מראים כי ישראל ספגה מכה חזקה יותר ממדינות אחרות במשבר הנוכחי. הדבר מתבטא בירידה ממקום חמישי למקום עשירי בעולם בהשקעות בסטארט־אפים, כשמדינות כמו הודו, צרפת, גרמניה וקנדה עקפו את ישראל במונחי המיליארדים שהושקעו בחברות הטק שלהן במחצית הראשונה של השנה הנוכחית.
בוויולה סבורים כי לצד ההפיכה המשטרית, שפגעה בקצב ההשקעות בישראל, יש גורמים נוספים שהובילו לירידה החדה בהשוואה למדינות אחרות. הסיבה העיקרית היא שההשקעות בישראל בשנים 2021־2018 זינקו באופן משמעותי לעומת ההשקעות במדינות אחרות. אם הממוצע העולמי עומד על 108%, הרי שההשקעות בישראל זינקו בין המחצית הראשונה של 2018 למחצית הראשונה של 2021 בשיעור של 250%. כתוצאה מכך, ומריבוי מגה־סבבים שבמסגרתם גייסו החברות מאות מיליוני דולרים, יש כיום לרבות מהן יתרות מזומנים גבוהות, שמאפשרות, לאחר התייעלות מסוימת, להמשיך לעבוד גם ללא גיוס נוסף — דבר שמקטין את היקף הגיוסים בישראל.
נתון נוסף בדו"ח של ויולה מחזק את ההערכה שלא כל הפגיעה בפעילות ההייטק בישראל נובעת מההפיכה המשטרית, מה שמשאיר תקווה להתאוששות יחד עם שאר העולם. הנתון מתייחס לתפקוד המניות של חברות התוכנה הישראליות. מהבדיקות השונות — הן של 18 החודשים האחרונים, הן של של חצי השנה האחרונה והן של 3 חודשים — עולה כי תשואת המניות הישראליות היתה במתאם מלא עם מניות ענף הענן העולמי. במבט על 18 חודשים ועל 3 חודשים הן איבדו 32% ו־31% בהתאמה, ואילו במחצית הראשונה של 2023 הן רשמו תשואה חיובית באותו שיעור. מדד המניות הישראליות של ויולה כולל מניות של 31 חברות תוכנה ישראליות הנסחרות בנאסד"ק, וההשוואה נעשתה מול מדד EMCLOUD, שאותו בנו קרן ההון סיכון בסמר (Bessemer) האמריקאית יחד עם בורסת נאסד"ק, ונכללות בו חברות כמו זום, סיילספורס, פייפאל וקראודסטרייק.
המחצית הראשונה של 2023 היתה גם חלשה מאוד במונחי מיזוגים ורכישות, אך בוויולה מעריכים כי ב־12 החודשים הקרובים יהיה גל משמעותי של עסקאות באקו־סיסטם של החברות הישראליות, שכן משקיעים בסטארט־אפים רבים כבר מחפשים להנזיל את ההשקעה, ואילו קרנות השקעה פרטיות (PE) כבר מזהות שרמות השווי מתחילות להיות אטרקטיביות.בינתיים, במחצית הראשונה, נסגרו רק 27 עסקאות רכישה בשווי מצרפי של 1.8 מיליארד דולר. לשם השוואה, במחצית הראשונה של 2022 נחתמו 64 עסקאות בשווי של 4.9 מיליארד דולר, וזאת ללא עסקת המכירה של טאואר לאינטל, שעדיין לא נסגרה — וככל שחולף הזמן מתרבים סימני השאלה סביב סיכויי השלמתה.
