סגור
באנר דסקטופ כלכליסט טק
מימין אלון מאסק הבעלים של X ו פבל דורוב מייסד ומנכ"ל טלגרם פאבל דורוב
מימין: אלון מאסק, הבעלים של X, ופבל דורוב, מייסד ומנכ"ל טלגרם. התעלמו מדרישות להסרת תכנים מזיקים (צילומים: AP, Bloomberg)

מקוונים מחדש: כללי המשחק הרגילים לא עבדו מול הרשתות המקוונות

חסימת X בברזיל ומעצר מייסד טלגרם בצרפת משקפים את הבנת הרשויות שכדי למנוע התפשטות של דיסאינפורמציה, הסתה וקונספירציות, יש לפגוע בפלטפורמות איפה שכואב – בהכנסות ובחופש של ראשיהן 

קו ישר מחבר בין חסימת X (לשעבר טוויטר) בברזיל בסוף השבוע למעצר מייסד ומנכ"ל טלגרם בצרפת בשבוע שעבר. שני האירועים, ואירועים נוספים שייתכן שיבואו בעתיד הלא רחוק, הם תוצאה של הבנה מצד מדינות ורשויות שכללי המשחק והרגולציה הרגילים שהן נקטו בעשור האחרון לא עובדים על הפלטפורמות המקוונות הללו, מעולם לא עבדו, ומעולם לא היה סיכוי שיעבדו; הבנה שאם רוצים למנוע התפשטות של דיסאינפורמציה, ביטויי שטנה, הסתה ואלימות, קונספירציות מסוכנות שמערערות יציבות משטרים והתערבות זרה של מדינות כמו רוסיה, סין ואיראן - צריך לנקוט צעדים קיצוניים באמת. כי במצב הנוכחי מהלכים דוגמת מעצרים של בכירים וחסימת הפלטפורמות הם אולי הדרך היחידה לגרום לחברות לקחת ברצינות את מחויבותן להגביל התבטאויות מזיקות.
המדיה החברתית המודרנית, שאת לידתה אפשר לתארך להשקת פייסבוק בפברואר 2004, החלה על בסיס חזון אופטימי: לחבר את העולם באמצעות תקשורת דיגיטלית, ליצור כפר גלובלי של קשרים בין בני משפחה, חברים ומכרים קרובים ורחוקים, כיכר עיר דיגיטלית, מקום להחלפת חוויות, דעות, תמונות וזיכרונות שיאפשר ליצור הבנה וקרבה בין בני אדם ממקומות שונים.
קשה להגיד מתי בדיוק התברר שהחזון הזה כשל, אם בכלל היה לו קיום מחוץ להצהרות נרגשות של יזמים בפני משקיעים והציבור. אולם היום ברור שהמצב בפלטפורמות השונות הוא תמונת תשליל של חזון זה.
פייסבוק היא עיי חורבות ומארחת בעיקר קידומים הזויים של תוכן מיותר נטול רלבנטיות למשתמש; X היא זירת משחק לטרולים ובוטים שמקדמים קונספירציות ונרטיבים מסוכנים; ווטסאפ היא פלטפורמה להעברת פייק ניוז ושמועות הרסניות; טלגרם היא הבמה החביבה על ארגוני טרור וגורמי קיצון מסיתים; ואינסטגרם וטיקטוק הן במה לקידום משפיענים מפוקפקים. וכולן, ללא יוצא מן הכלל, מגישות למשתמשים תכנים מעוותים, שקריים, מסיתים ומסוכנים.
הסיפורים השונים רבים ומוכרים היטב. מכתב ההסתה של בן לאדן, שהפך ללהיט ויראלי בטיקטוק, הבוטים האיראניים שמפיצים נרטיבים מפלגים בטוויטר, חשבונות חמאס שניצלו את טיקטוק להפצת תמונות זוועה ממתקפת 7 באוקטובר, ובכל הפלטפורמות הסתה, אנטישמיות, גזענות ועוד.
לאורך השנים ניסו מדינות ורגולטורים לדחוף נגד גל הסחי שעולה מהפלטפורמות החברתיות, גולש לעולם הלא מקוון ומזהם את כל מה שהוא נוגע בו. מנכ"לים ובכירים זומנו לשימועים בפני בתי מחוקקים, גופי רגולציה יצרו תוכניות בשיתוף פעולה עם החברות להסרה מהירה של התכנים, מדינות חוקקו חוקים שנועדו לתת להן כלים רחבים יותר להילחם ולהעניש פלטפורמות, הציבור והתקשורת חשפו ולחצו על החברות לעשות משהו.
והחברות הצהירו בלהט שהן אכן עושות, שהן נלחמות ומסירות, מפתחות כלים אוטומטיים ושוכרות עובדים שיזהו תכנים מזיקים ויסירו אותם במהירות האפשרית. הן מפרסמות דו"חות תקופתיים שבהם הן מתגאות בהצלחה האדירה שלהן בהסרת תכנים מזיקים, כמעט כולם, לדבריהן, אוטומטית לפני שהם נחשפים למשתמשים. וייתכן שמה שהן עושות באמת מביא לשינוי, ושאם לא היו עושות דבר המצב היה גרוע הרבה יותר. אבל בעבור המשתמשים מהשורה, שמתקשים לגלול בפיד או לקרוא תגובות בלי להיתקל בכמויות בלתי סבירות של רפש והסתה, זה לא מרגיש כך.
וגם המדינות לא מרגישות שנעשה די. עתה, אחרי שנים של פעילות בדרכים המקובלות ללא תוצאות מספקות, נראה שהגיע הזמן לשבור את הכלים ולנקוט מהלכי קיצון, לפגוע בפלטפורמות היכן שזה באמת כואב להן – בהכנסות ובחירות האישית של ראשיהן – בתקווה שזה יוביל סוף־סוף לשינוי.
המקרה של ברזיל הוא אולי הדוגמה המובהקת ביותר להבנה שיש צורך בחשיבה חדשה וקיצונית כדי להתמודד עם האיומים של פלטפורמות המדיה החברתית. ב־2022, בשעה שהוצפה המדינה בסופת פייק ניוז וקונספירציה בזמן הבחירות לנשיאות, החליט בית המשפט העליון לתת לשופט אלכסנדרה דה מוראס כוחות גורפים להורות לפלטפורמות להסיר תוכן שמאיים על המשטר הדמוקרטי במדינה.
מוראס ניצל סמכות זאת בתקיפות, ופרסם אלפי צווים שהורו לפלטפורמות להסיר פוסטים מסיתים ומזיקים, לעתים בתוך שעות מרגע חתימת הצו. בנוסף לכך השופט הורה ל־X לחסום 140 חשבונות, רובם של דמויות מהימין, ובהן פרשנים וחברי קונגרס בולטים. חלק מהחשבונות הפיצו מידע שהטיל ספק באמינות תוצאות הבחירות ב־2022, שבהן הפסיד נשיא ברזיל המכהן אז, ז'איר בולסונארו.
להערכת מומחים, היה זה אחד המאמצים היעילים ביותר לסנן את הפייק ניוז מהשיח המקוון, והצווים של השופט מוראס סייעו לשתק מאמצים מימין להפוך באופן לא חוקי את תוצאות הבחירות. אולם בשבועות האחרונים חדלה X לציית לצווים שפרסם מוראס, ולאחר שהשופט איים לעצור את היועץ המשפטי של החברה בברזיל, היא סגרה את משרדיה במדינה. בתגובה לכך הורה השופט ביום שישי לרגולטור התקשורת של ברזיל לחסום את הגישה ל־X בתוך 24 שעות, וקבע שיוטלו קנסות של 50 אלף ריאל (כ־8,900 דולר) ליום על אזרחים שינסו לעקוף את החסימה (למשל באמצעות שירות VPN, שמאפשר למשתמש להסוות את זהות המדינה שממנה הוא גולש. לא ברור איך ניתן יהיה לזהות אזרחים שעוקפים את החסימה פרט לאמצעי מעקב חודרניים במיוחד).
ההחלטה אולי קיצונית, וגם זכתה לביקורת מצד מומחים ("זה יותר מדי. אזהרה לכולנו", אמר ל"ניו יורק טייימס" פרופ' דייוויד נמר מהמרכז לאינטרנט וחברה באוניברסיטת הארווארד), אבל אילו אפשרויות נותרו בידיה של מערכת כאשר חברה זרה מסרבת לציית לצו בית משפט שהוצא כחוק, וסוגרת את משרדיה המקומיים באופן שאינו מאפשר להטיל סנקציות עליה או על עובדיה (מוראס גם הקפיא כספים מקומיים של שירות האינטרנט הלווייני של מאסק, סטארלינק, בניסיון לגבות קנסות של 3 מיליון דולר שהוטלו על X, אך לא מדובר בצעד מספק כדי לכפות על החברה לציית לצוויו)?
אותו שיקול עומד ביסוד המעצר וכתב האישום שהוגש נגד מייסד ומנכ"ל טלגרם פבל דורוב בצרפת בשבוע שעבר. דורוב בנה את טלגרם כפלטפורמת אנטי־צנזורה – המקום שבו לכל אחד יש מקום, גם אם הוא נאצי או מחבל חמאס – שהתגאתה בכך שאינה מצייתת לדרישות מדינות ורגולטורים להסיר או לחסום תכנים מזיקים. המעצר והאישום שלו בצרפת היו אחת הדרכים היחידות להפעיל לחץ על החברה לעשות משהו.
המקרים של X וטלגרם הם מקרי קיצון, פלטפורמות שבמופגן ובמכוון התעלמו מדרישות להסרת או חסימת תכנים מזיקים (ובמקרה של טלגרם, גם תוכני פדופיליה – כנראה סוג התוכן היחיד שאין שום מחלוקת על מסוכנתו). הן הפגינו זלזול, לוחמנות והתגרות, ולא נותר לברזיל ולצרפת אלא לנקוט את הצעדים שנקטו.
אבל הפלטפורמות האחרות לא טובות מהן בהרבה, רק יותר מתוחכמות במה שהן עושות. הן לא מצהירות בגלוי על היותן זירה נטולת מגבלות, לא דוחות במופגן יישום של צווי בית משפט, אבל בפועל לא עושות הרבה, לא את מה שדרוש, כדי לנקות את עצמן מהזוהמה שמציפה אותן. וברגע שנפרץ מחסום בדמות מעצר מייסד או חסימת פלטפורמה, המרחק לצעדים דומים נגד חברות אחרות מתקצר משמעותית.
מדינות אחרות עוקבות עכשיו מקרוב אחרי הנעשה בברזיל ובצרפת. התוצאה הסופית של המעצר והחסימה תסמן להן את הדרך. אם טלגרם ו־X ייכנעו ללחצים, סביר להניח שלא ירחק היום שבו נראה צעדים דומים במדינות אחרות, ונגד פלטפורמות ובכירים נוספים.