90% מהיזמים: אם נקים היום חברה, זה יהיה מחוץ לישראל
90% מהיזמים: אם נקים היום חברה, זה יהיה מחוץ לישראל
נתונים מדאיגים בסקר שנערך בקרב יותר מ־100 חברות הייטק וכ־30 קרנות השקעה: היזמים בודקים את אפשרות היציאה מישראל. לביצוע הצעדים בפועל יהיו השלכות קשות על הצמיחה, על היצוא ועל ההכנסות ממסים בישראל
בסמיכות כמעט אירונית מתפרסמים שני מחקרים שממחישים את עומק התלות של כלכלת ישראל בהייטק ואת עוצמת הסכנה הנשקפת לה במידה שייפגע. ביום ראשון הגיש האיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות (IATI) את דו"ח המחקר שנערך עם פירמת דלויט ישראל על תרומת ענף ההייטק. אף שאין הפתעה בעצם היותה של ישראל מדינת הייטק, הממדים של התרומה מלמדים על חשיבותו האדירה של הענף למשק.
הנתון המעניין ביותר חושף כי 45%, כלומר כמעט מחצית מהצמיחה בישראל בין 2017 ל־2021, מקורם בהייטק. התרומה הישירה של ענף ההייטק לתוצר הסתכמה ב־240 מיליארד שקל או 16% ממנו ב־2021, ותרומתה הכוללת, יחד עם תעשיות לוויין, הגיעה ל־360 מיליארד שקל. בדלויט אומדים את התרומה העקיפה לתעשיות נוספות ב־70 מיליארד שקל עד 120 מיליארד שקל בשנה, כאשר בסעיף הזה נכללות רכישות ישירות של חברות הייטק מספקים מקומיים, החל מחומרי גלם ועד שירותי הסעדה וניקיון. "ערך מתגלגל זה מניע את הכלכלה, והוא גדול בהרבה מן ההשפעה הנמדדת על ידי ההוצאות בפועל של החברות", כותבים במחקר.
גם ברמה הפרטנית של עובדי הייטק, שחלקם מובילים את המחאה נגד ההפיכה המשפטית היום, בולטת התרומה הגבוהה היחסית שלהם לקופת המדינה. עובדי הייטק, שמהווים כ־12% מכלל כוח העבודה במדינה, תרמו 34% ממס הכנסה משכירים ב־2021 ו־65% מסך המיסוי הפרטני. סך התרומה של השכירים לקופת המדינה הייתה, על פי הערכת דלויט, כ־60-50 מיליארד שקל. משמעות הנתון היא שעובדי ענף ההייטק תורמים פי 3 למיסי המדינה מחלקם היחסי בקרב השכירים במשק.
מחברי הדו"ח מציינים כי מטרתו אינה "האדרת הענף, אלא בחינה אמיתית של תרומתו, זיהוי המקומות שבהם ישנה תרומה מובהקת לעומת כאלה שבהם התרומה היא בגדר פוטנציאל שעדיין לא מומש". הדו"ח של דלויט נכתב הרבה לפני הטלטלה הנוכחית בישראל, בין מאי לאוקטובר 2022, על כן הוא מוטה לטובה על ידי 2021 שהייתה שנה חריגה בכל קנה מידה. עם זאת, כותבי הדו"ח מציינים את הצמיחה, גם אם איטית יותר, שנמשכה בענף בשנה שעברה. ב־5 השנים האחרונות תוצר ההייטק הישראלי צמח בקצב שנתי ממוצע של כמעט 11%, זאת לעומת קצב צמיחה נמוך בהרבה של כ־4% ביתר ענפי הכלכלה בישראל. לאור הנתונים בדו"ח של דלויט, צריך להדיר שינה מעיני מקבלי ההחלטות סקר שנערך בקרב יותר מ־100 חברות הייטק פרטיות וציבוריות ועוד כ־30 קרנות השקעה ישראליות וזרות אשר הגיע לידי "כלכליסט" ויוצג היום בוועדת הכלכלה בכנסת. לפי הסקר, שנערך על ידי מיכל צור, מייסדת משותפת ונשיאה של חברת התוכנה קלטורה, ועל ידי אדם פישר, שותף בקרן ההון סיכון אמריקאית בסמר, 90% מהיזמים והמנהלים של חברות הייטק אומרים כי אם היו צריכים להקים היום מחדש את החברה, הם היו רושמים אותה מחוץ לישראל.
בהקשר זה, מטרידה במיוחד העובדה כי ב־80% מהחברות המשיבות הגדולות (שמעסיקות יותר מ־100 עובדים) נושא "הפיכת השרוול" עלה לדיון. היפוך שרוול הוא פעולה שאורכת בין כמה שבועות לכמה חודשים, בהתאם לגודל החברה, אשר במסגרתו נרשמת חברה חדשה בחו"ל והפעילות בישראל הופכת לחברה־בת בבעלות מלאה של החברה הזרה. להיפוך שרוול השלכות על הכנסות ממסים של ישראל בטווח המיידי ובהמשך לטווח ארוך יותר השלכות על הקניין הרוחני של החברות ומרכז הפעילות העסקית, כלומר העסקת עובדים בחו"ל על חשבון פעילות בישראל.
חברות הייטק ישראליות נהגו להתאגד מחוץ לישראל, בעיקר במדינת דלוואר בארה"ב, עד לפני 20-15 שנה כדי שלמשקיעים אמריקאים יהיה נוח יותר להשקיע בהן וגם כי שם הן נהנו מהטבות מס. מאז ישראל יצרה תנאים נוחים יותר עבור החברות וגם הורידה את מס החברות, מה שהעביר את התעשייה להירשם בישראל. בימים אלה של המהפכה המשטרית, סוגיית החזרה להיות "חברות דלוואר" הפכה לאקוטית מאוד ובמשרדי רואי חשבון ועורכי דין מדווחים על עניין מוגבר בתהליך.
בשאלות ה"רכות" יותר של הסקר, ציינו 63% מן המשיבים כי קיבלו פנייה מהבורד או ניהלו דיון בהנהלה לגבי הסכנה שבחשיפת החברה לשקל ו־86% נשאלו על ידי המשקיעים בעניין ההפיכה המשפטית. 71% מהמנהלים ציינו כי לתחושתם מתנהלות על ידי העובדים יותר שיחות מבעבר על רילוקיישן.
בקרנות, הן הישראליות והן הבינלאומיות, מוטרדים גם מן ההפיכה המשטרית בישראל ו־71% ממנהלי הקרנות שהשתתפו בסקר ענו כי יעדיפו כיום להשקיע בחברה שלא רשומה בישראל. 23% ציינו כי אין להם העדפה בנושא ו־6% העדיפו לא להשיב על השאלה הרגישה. 83% מהנשאלים יזמו או יודעים על קרנות אחרות שמושקעות בחברות פורטפוליו שלהן, שיזמו דיון על הפיכת שרוול.
