הצעת חוק: צה"ל ושב"כ יוכלו לחדור לכל מחשב המשמש להפעלת מצלמות נייחות
הצעת חוק: צה"ל ושב"כ יוכלו לחדור לכל מחשב המשמש להפעלת מצלמות נייחות
בחודש שעבר אושרו תקנות לשעת חירום המסמיכות את צה"ל והשב"כ לחדור למחשבים המשמשים להפעלת מצלמות נייחות; כעת מבקש משרד הביטחון להאריך את הסמכויות האמורות בשישה חודשים לפחות
הצבא רוצה גישה למצלמות נייחות: משרד הביטחון מקדם חקיקה שתאפשר לצה"ל ולשב"כ לחדור ולבצע שינויים במחשבים שמשמשים להפעלת מצלמות נייחות. זאת, בטיעון שסמכות זו דרושה על מנת למנוע דליפת מידע חזותי שיכול לסכן את ביטחון המדינה ואת הפעילות המבצעית של צה"ל.
ב-14 באוקטובר אישרה הממשלה תקנות לשעת חירום (תקש"ח) שמסמיכות את צה"ל לבצע חדירה ופעולה בחומר מחשב שמשמש להפעלת מצלמות נייחות. שלושה ימים לאחר מכן, אושרו תקש"ח שנותנות סמכות דומה לשב"כ. ב-20 באוקטובר פרסם מערך הסייבר התרעה דחופה, שלפיה גורמים עוינים תוקפים מצלמות מחוברות לרשת. במערך הסייבר הזהירו אז שמצלמות אלו, במיוחד אם הן צופות לאזורים ציבוריים או מתקנים רגישים, יכולות לשמש את האויב לאיסוף מודיעין.
עתה, מבקש משרד הביטחון לתת תוקף קבוע יותר לסמכות שקיבלו צה"ל והשב"כ בתקש"ח, ופרסם תזכיר חוק למתן סמכות זו במסגרת הוראת שעה לשישה חודשים לפחות. לפי התזכיר, שפורסם הלילה להערות הציבור, קצין מוסמך יוכל להסמיך חייל צה"ל לחדור למחשב שמשמש להפעלת מצלמה נייחת, ולבצע פעולות דוגמת מחיקה שינוי או שיבוש במידע החזותי שאספה המצלמה, אם יש במידע זה כדי לסכן את ביטחון המדינה או הפעילות המבצעית של הצבא, והפעולה נדרשת באופן "מיידי ודחוף". החוק מתיר לבצע פעולה זו גם ללא ידיעת בעל חומר המחשב, ובלי צורך בקבלת צו בית משפט. סמכות דומה מוענקת לשב"כ, שיכול בנוסף גם לקבל מידע מתקשורת בין מחשבים מבלי שזו תיחשב כהאזנת סתר.
הפיקוח על אופן ההפעלה של סמכות זו מוגבל יחסית. צה"ל והשב"כ נדרשים ליידוע הדדי, וכן ליידוע של מערך הסייבר, על כל פעולה במסגרת החוק, והרמטכ"ל וראש השב"כ נדרשים לדווח אחת לחודש לוועדת חות וביטחון וליועצת המשפטית לממשלה על מספר החיילים או עובדי השירות שמוסמכים לבצע פעולות חדירה ועל מספר המחשבים שבוצעו פעולות כלפיהם וכן סוגי הפעילות. דיווחים אלו, עם זאת, יהיו חסויים. הגנת הפרטיות במסגרת החוק מוגבלת גם היא, ומסתכמת באמירה שלפיה "צה"ל ושב"כ לא יעשו שימוש ולא ישמרו מידע, לרבות ידיעה על ענייניו הפרטיים של אדם".
תזכיר החוק לא מספק מנגנוני בקרה חיצוניים, למשל בדמות פיקוח של בית המשפט, אפילו בדיעבד, או מעורבות של הרשות להגנת הפרטיות במשרד המשפטים בתהליך הפעלת הסמכות.
לפי התזכיר, החוק יהיה בתוקף לחצי שנה, כאשר שר הביטחון, בהסכמת ראש הממשלה ובאישור ועדת חוץ וביטחון, רשאי להאריכו בעד שישה חודשים נוספים.
