הבינה המלאכותית תהפוך ב-2024 לשימושית ולמדויקת מאי פעם
הבינה המלאכותית תהפוך ב-2024 לשימושית ולמדויקת מאי פעם
באחרונה פרסמו החברות בוול סטריט את הדוחות הכספיים התקופתיים, מהדוחות עולה, כי החברות שרשמו את התוצאות הטובות ביותר היו מטא (פייסבוק), מיקרוסופט ואמזון - שלוש ענקיות הטכנולוגיה, שהוכיחו למשקיעים כי הן לא רק מדברות על בינה מלאכותית (AI) אלא גם מטמיעות בפועל את הטכנולוגיה החדשנית במוצרים ובשירותים שלהן. ההשפעה הדרמטית הזו של ה-AI, ובמיוחד של הבינה המלאכותית היוצרת, בלטה לעין גם במפגש השנתי של הפורום הכלכלי העולמי שנערך זה מכבר בדאבוס, שם הייתי גאה לייצג מטעם AI21 Labs את הבשורה המגיעה מישראל בתחום הבינה המלאכותית ולעמוד בשם החברה בשורה אחת עם החברות הגדולות בעולם. הרעיונות שנדונו בדאבוס מלמדים על הכיוונים והאתגרים שצפויים ב-AI ב-2024 ואחריה.
בראש ובראשונה, השנה הקרובה צפויה להיות שנת מפנה עבור ארגונים רבים, המתכננים לעבור משלב הסקרנות סביב GenAI לשלב היישום והטמעה של מערכות בינה מלאכותית. רוב חברות ה-Fortune 500 כבר מקיימות ניסויים בתחום, ובחודשים האחרונים ראינו עלייה בקצב ההטמעה של הטכנולוגיה. המגמה הזו צפויה לגבור ב-2024 ובשנה שלאחריה, עד כדי מעבר משמעותי להטמעה בתעשיות שונות - החל מבנקאות, דרך מסחר אלקטרוני (e-commerce), וכלה במגזרי השירותים.
הזינוק הצפוי בהטמעת הבינה המלאכותית היצרנית יכלול גם את חיזוק האמינות והדיוק של המודלים בתחום. לא מעט מנכ"לים נרתעו עד כה מיישום הטכנולוגיה כי הטילו ספק במהימנות התוצאות המגיעות מ-AI. ב-2024 נראה אפוא תנועה לעבר בנייה של מודלים אמינים ומדוייקים יותר. במקום להטמיע מודלי שפה גדולים וכלליים (Large Language Models או LLMs), המסוגלים עקרונית לבצע מספר רב של משימות אך גם כרוכים בעלות גבוהה, ובסיכון מוגבר לקבל הלוסינציות, כלומר תשובות מומצאות, עסקים יעדיפו להשקיע במודלים מתמחים וקטנים יותר, המותאמים מראש לצרכים הספציפיים של העסק (Small Language Models או SLMs). בדומה למודלים הכלליים, גם המודלים המתמחים מבוססים על מידע ממקורות רבים ומגוונים, אך הם מייצרים תשובות ממוקדות יותר. לדוגמא, בנקים יחפשו מודל שפה, שיידע לבצע משימה ייעודית שתוגדר לו (Task Specific) - לספק נתונים במענה לשאלה בתחום הפיננסי, אשר בו הדיוק בתשובה הוא קריטי. המעבר למודלים קטנים ומתמחים צפוי אפוא להפחית עלויות, וגם לשפר את הדיוק והאמינות של כלי הבינה המלאכותית.
מגמה צפויה נוספת היא המעבר מבינה מלאכותית הבנויה על מודלים לכזו הבנויה על מערכות. במילים אחרות, אנחנו צפויים לראות מערכות AI, אשר יעוצבו מראש כדי לתת מענה רחב יותר מהמודלים הקיימים (לדוגמא, באמצעות מתן גישה למידע ארגוני). בכך יפעלו המערכות החדשות לפצות, לפחות על חלק מהבעיות במודלי השפה הקיימים, כפי שנגענו בהן מוקדם יותר. בהקשר זה, אנחנו צפויים לראות גם עליית מדרגה בסוג המענה שמספקת הבינה המלאכותית. במקום תשובות המסכמות מידע, נהיה עדים למערכות שיבצעו Complex Reasoning - כלומר, יציעו ניתוח והסקת מסקנות כדי לסייע למשתמשים בקבלת ההחלטות.
כמובן שהתמונה אינה רק ורודה. התחזקות הבינה המלאכותית כרוכה גם בסכנות. למשל, גורמים עוינים (Malicious Actors) עלולים לייצר תוכן מלאכותי כדי להפיץ פייק ניוז, להשפיע על דעות והחלטות של צרכנים ומצביעים, ואפילו להטות בחירות דמוקרטיות. בנוסף, מודלי שפה מהסוג שהוזכרו כאן יכולים לחקות התנהגות הנתפסת כאנושית, ובכך לתמוך בהתקפות סייבר מתוחכמות. הבינה המלאכותית אף מעלה דילמות אתיות לגבי זכויות יוצרים ולגבי ההשפעה החברתית של ה-AI על תחומים כגון חינוך והשכלה גבוהה. לא בכדי הסוגיה מעסיקה יותר ויותר רגולטורים ברחבי העולם, הבוחנים דרכים להגברת הפיקוח ולהקטנת הסיכונים בתחום.
לצד זאת, 2024 צפויה לבשר רגיעה לגבי חלק מהחששות סביב בינה מלאכותית. לדוגמא, הפחד מפני רובוטים שיחליפו עובדים, ובכך יגרמו לפיטורים המוניים, מתחלף בהבנה, כי העובדים יישארו והעבודה שלהם תתייעל בזכות הבינה המלאכותית. למעשה, הבינה המלאכותית תחדור בהדרגה כמעט לכל מקצוע, ותאפשר להפוך את העבודה בו לחכמה יותר. עם השינוי הזה תגבר גם המגמה המבורכת אשר לה אנו עדים בשנים האחרונות בדבר דמוקרטיזציה של הטכנולוגיה. במסגרת מגמה זו, ה-AI מאפשרת לעסקים קטנים לייעל את יכולותיהם ולהגיע לתודעה של רבבות לקוחות וצרכנים – ממש כמו תאגידי ענק. זה עובד כך שעסקים קטנים, אשר לא אחת מתקשים לממן בעצמם קמפיינים שיווקיים, ואשר המותג שלהם אינו מוכר לציבור הרחב, משתמשים בכלים של בינה מלאכותית כדי לפרוץ לשווקים חדשים בדיגיטל. כפועל יוצא, השוק כולו הופך למבוזר ולשוויוני יותר.
זו הסיבה לכך שהיקף ההשקעות ב-AI בעולם רק עולה, הדיונים לגבי "בועה" אפשרית בענף אינם מרתיעים משקיעים, ואפילו בדאבוס לא היה נושא חם ופופולארי יותר מאשר בינה מלאכותית. אין פלא שגם הרגולציה מאיצה קצב כדי להדביק את הפער שבינה לבין ההתפתחויות הטכנולוגית, כפי שניתן לראות בחוק פורץ הדרך שאימצו באחרונה באיחוד האירופי (ה-AI Act) כדי להסדיר לראשונה באופן מקיף את התחום, כולל לגבי איומי סייבר אפשריים על AI. מהסוג שהוזכר כאן מוקדם יותר. מכאן, שהסכנות הנלוות לבינה המלאכותית אמנם לא הולכות להיעלם, וחלקן אף צפויות ללוות אותנו ביתר שאת, אבל היכולת להשתמש ב-AI בצורה יעילה, מדויקת וגם מפוקחת ומבוקרת יותר צפויה להשתפר ב-2024.
לבסוף, ישראל יכולה וצריכה למלא תפקיד מרכזי במהפכת הבינה המלאכותית. ממשלות ברחבי העולם מבקשות להכנס לתחום, ולא רוצות להישאר מאחור. לדוגמא, בפגישה שקיימתי בדאבוס עם שר האוצר של הונג קונג הוא הבהיר כמה חשוב להם שחברות ה-AI המובילות בעולם יכירו את השוק המקומי ויזהו את הפוטנציאל שלו. והונג קונג לא לבד. הידע שמגיע מישראל יכול אפוא להזכיר לעולם את היותנו אומת הסטארט-אפ, במיוחד בתקופה המתאגרת הנוכחית, ולייצר עבור ישראל יתרונות שאינם רק טכנולוגיים וכלכליים אלא גם מדיניים ואסטרטגיים.
הכותב הוא מייסד משותף ומנכ"ל משותף ב-AI21 Labs
