ה-AI ישנה את הכלכלה העולמית. זה מצריך מהפכה בכל מערכות החינוך והכשרת מורים
ה-AI ישנה את הכלכלה העולמית. זה מצריך מהפכה בכל מערכות החינוך והכשרת מורים
השימוש ההולך וגובר בבינה מלאכותית עלול להוביל לפגיעה בענפים שלמים אך גם ליצור הזדמנויות עצומות. החוכמה הנדרשת היא היכולת לנוע יחד עם השינוי ולהיות בחזית הגל. נדרש מאמץ הכשרה לאומי רחב בכל מערכת החינוך וההשכלה ועבור כל העובדים בכל התחומים
כלים טכנולוגיים חדשניים, בדגש על כלי בינה מלאכותית, תופסים כבר עכשיו נפח משמעותי בעבודה השוטפת והופכים לחלק בלתי נפרד משגרת העבודה בתעשיית ההייטק. הכלים הללו, שמשמשים רבים בתעשייה, עשויים להוביל לכך שנראה את התעשייה מצטמצמת. למעשה, קרן הון-סיכון גדולה שלא אחשוף את שמה בחנה את עמידות חברות הפורטפוליו שלה בפני השינויים הצפויים עם התרחבות השימוש בבינה מלאכותית. השותפים הגיעו למסקנה כי כ-20% מהחברות הפכו ללא נחוצות בעידן החדש, באופן משמעותי דיו שמעמיד בספק את יכולתן לשרוד לאורך זמן.
השינוי, כמו גם הפגיעה, הם בלתי נמנעים. כישורים שבעבר דרשו נפח עבודה אדיר יכולים לעבור לפעילות זריזה בידי מחשב וישנם ענפים שלמים שיהיו פגיעים לכך במיוחד. אך החוכמה הנדרשת היא היכולת לנוע יחד עם השינוי. למשול בכלים החדשים במומחיות, לשלב אותם בסל הכישורים ולדעת תמיד מהן המטרות שמציבים. כשאנו מסוגלים לפעול ללא המערכת, קל הרבה יותר להבין איך להפעיל אותה בכדי לבצע את הפעולות להן אנחנו זקוקים כדי להגיע לנקודה החשובה ביותר – המטרה.
שכלול של הכישורים יכול לגלות בפנינו שהבעיה היא דווקא הזדמנות – ההתמחות תאפשר פתרון בעיות מורכבות יותר, שבתורן ישנו את התעשייה והכלכלה וייצרו ביקוש גדול וגיוון להון אנושי משמעותי, ככל שנוכל לייצר אותו. ראינו את התהליך מתרחש בעבר בתעשיות שונות כמו בתעשיית השבבים, כאשר מחשוב מתוחכם השתלט על משימות שנעשו בצורה ידנית על ידי עובדים פחות מיומנים. היכולת לבצע משימות מורכבות יותר עם פחות אנשים, לצד התפתחות טכנולוגית אדירה, לא רק שלא הקטים את מספר העובדים בכללו, אלא הביא לצמיחה של התעשייה ושכלול של הטכנולוגיה – לצד צמיחה בגודל תעשיית השבבים ובמספר המועסקים.
אז מה עושים? נדרש מאמץ לאומי ומהפיכה של ממש בתחום ההכשרות ומערכות החינוך. בתעשיית ההייטק - הכשרת המפתחים של היכולות העתידיות, שמספרם יגדל בעולם. בשוק התעסוקה הכללי - בעדכון הדור הנוכחי לעולם העבודה החדש. בחינוך - בהכשרת תלמידים וסטודנטים בכל המקצועות והתחומים לפיתוח ההון האנושי לעולם החדש.
זו מציאות חיים ולכן צריך מאמץ הכשרה רחב של אנשים שכבר נמצאים בעולם העבודה ועבור כל העובדים לאורך הקריירה שלהם בעתיד. נדרשות תוכניות באקדמיה וחברות הכשרה פרטיות (כולל בסבסוד ומימון, עם יעדים ברורים להצלחה) של מקבצי טק ו-AI שילמדו את הכלים, כולל יכולות מתקדמות ושימוש בהן בתחומי ידע מגוונים, הכנסת המקבצים לתוכניות הלימוד לתארים בכל הפקולטות באוניברסיטאות תוך קביעת עדיפויות לתחומי ידע עם השפעה דרמטית על הכלכלה.
נדרש שינוי מהותי בתוכניות הכשרת המורים כדי שיכשירו טוב יותר – הגדרה מחדש של תפקיד המורה ממעביר ידע למאמן מחשבה, שאלת שאלות ופתרון בעיות כולל שיתוף תעשיית ההייטק בהכשרת כוחות ההוראה בבתי הספר עם דגש על המיומנויות של עומק ושאילת שאלות ופתרון בעיות. מימון והבאת סגל להמשיך את פיתוח ההון האנושי באקדמיה כדי שההייטק ימשיך להתחרות בעולם וימשיך להיות קטר המשק. ההשקעות בתחום הזה בעולם הן עצומות, בייחוד על ידי מדינות המערב, סין והמפרציות.
השינוי מגיע. זוהי שעת רצון והזדמנות לשפר הן את תעשיית ההייטק, והן להגדיל את התפוקה של המשק כולו ולהצעיד את מדינת ישראל קדימה. הדבר נכון במיוחד בתקופה זו, כשישראל נמצאת במלחמה והמדינות המתחרות ממשיכות "כרגיל" ויש חשש מירידה דומה בכוח אדם איכותי שיהיה קשה להחזיר אותו בעתיד. לכן עכשיו זה הזמן לתכנן ולבצע כך שלצד הטיפול בבעיות הגדולות בהווה, נתחיל לבנות את התשתית ליציאה מהמשבר ולצמיחה לעתיד טוב בכל תחומי החיים.
במהפכות קודמות, מעצמות נפלו וחדשות קמו. האם ישראל תהיה בצד המנצח או המפסיד?
דדי פרלמוטר, לשעבר סגן נשיא אינטל העולמית ויו"ר הוועדה להגדלת ההון האנושי בהייטק
