הכל מתחיל בהגדרת מטרה עסקית - הנקודות המרכזיות שכל סטארטאפ צריך להכיר כדי להפיק ערך מקסימלי מעורך הפטנטים
הכל מתחיל בהגדרת מטרה עסקית - הנקודות המרכזיות שכל סטארטאפ צריך להכיר כדי להפיק ערך מקסימלי מעורך הפטנטים
עבור סטארט אפ בתחילת דרכו, רוב הערך של החברה נמצא בקניין הרוחני. על רקע ההכרה בחשיבות הרבה של ה-IP (קניין רוחני) האם היזמים יודעים מה אפשר להשיג מהגנה על קניין רוחני? מהו הערך שהלקוחות יכולים להפיק ממשרד עריכת פטנטים בכל הנוגע למציאת משקיעים, יצירת הזדמנויות עסקיות וההתנהלות בסביבה התחרותית?
עבור חברה צעירה בתחילת דרכה, עוד לפני פיתוח מוצר פיזי והקמת מפעלים בכל העולם, הנכס המרכזי שלה הוא הקניין הרוחני, אשר כולל בין היתר את הפטנטים הרשומים אותם הגישה וקיבלה בשלב זה. עם זאת, למרות ההכרה בחשיבות של קניין רוחני בשלבים הראשונים, יזמים רבים נרתעים מטיפול ראוי בנושא. בעקבות התפיסה שלהם על קניין רוחני בתור תחום מסובך ומורכב, הם נוטים לתת לעורך הפטנטים לקבל החלטות - אך משמיטים מרכיבים קריטיים בפאזל המאפשר לתת להם הגנה מיטבית.
מהם המפתחות החשובים מצד הלקוח על מנת להפיק מעורכי פטנטים ערך מוסף ממשי, שיועיל לחברה לאורך כל הדרך?
מהי המטרה של הקניין הרוחני - הגנה על ההמצאה, על המוצר או על הביזנס?
מאיר פנסטר, העומד בראש פעילות המכשור הרפואי בארליך פנסטר מקבוצת ארליך אומר כי "בהיבט הצר ביותר של אינטראקציה בין הלקוח לעורך הפטנטים, הלקוח מציג לעורך הפטנטים המצאה ומורה לו לכתוב פטנט שיגן עליה. עבור לקוחות מתוחכמים יותר, הלקוח מציג מוצר ומבקש להגן עליו. בשלב הבא מבחינת תחכום, הלקוח מסביר לעורך הפטנטים על הביזנס של החברה ורוצה לדעת כיצד להגן עליו. כאשר ראיתי חברות אשר נקנו בסיוע קניין רוחני שעזר רבות בהגנה מול השוק והפך את החברה לאטרקטיבית יותר עבור הרוכשים, זה הפך להיות ברור יותר ויותר".
ההנחה של כל הצדדים היא שהלקוח אמור לדעת מה אפשר לעשות עם קניין רוחני, "אבל לרוב זה לא המצב", אומר פנסטר. "אם תשאל את בעל החברה האם הערך שלה נמצא בקניין הרוחני, הוא יגיד בוודאי. אבל האם המנכ"ל מבין איך עובד התחום של קניין רוחני ואיך מפיקים ממנו ערך? במרבית המקרים, התשובה שלילית".
מצידם של עורכי הפטנטים, קיים תהליך מובנה בהתנהלות מול הלקוחות, אשר מוביל לעתים קרובות לכך שהלקוח אומר מה הוא רוצה, ועורכי הפטנטים מבצעים. "אבל הלקוח יכול לקבל הרבה יותר, ועורך הפטנטים יכול לתת יותר ערך, אם שני הצדדים יודעים מה הם צריכים להביא לשולחן", אומר פנסטר.
כדי לקבל את מה שהוא צריך, ולא רק מה שהוא רוצה - האחריות מוטלת על הלקוח
"בעקבות חוסר ההיכרות והחשש של חלק מבעלי חברות מתחום הקניין הרוחני, יזמים רבים נותנים לעורך הפטנטים את הסמכות להחליט, אך לא נותנים לו את המטרות העסקיות", אומר פנסטר. לכן, התפקיד של הלקוח הוא להגדיר את התוצאות העסקיות הרצויות עבורו ולא הוראות לביצוע.
"כאשר האינטראקציה ושיתוף המידע בין הצדדים לא מספיק יעילה, אפשר בקלות להגיע למצב בו ללקוח יש אמנם פטנט ביד- אבל הוא היה יכול לקבל הגנה הרבה יותר טובה", אומר פנסטר.
"בתרחיש הכי פחות מומלץ, התהליך המובנה של עורך הפטנטים מוביל לכך שהוא עושה את מה שאומרים לו, והלקוח מרוצה משום שזה מה שהוא ביקש", אומר פנסטר. "אך למרבה הצער, הוא לא מקבל את מה שהוא באמת צריך".
"בתרחיש מורכב יותר, עורך הפטנטים מייצר דיאלוג עם הגורמים הרלוונטיים בחברה ומבין יותר טוב את הצרכים. במערכת היחסים העמוקה ביותר, יש לחברה אנשי קניין רוחני שיכולים להגיד מה הם צריכים ולמה". בחברות קטנות וצעירות, מן הסתם, אין אנשי קניין רוחני או עובדים שמבינים בתחום.
כאמור, הלקוח יכול לבקש להגן על ההמצאה, על המוצר או על הביזנס שלו. "המילה 'להגן' מתארת מניעה של העתקה אבל למעשה מדובר בחלק קטן מעולם הקניין הרוחני", אומר פנסטר. "התועלת הראשונה במעלה של קניין רוחני מתבטאת בהבאת משקיעים, יצירת הזדמנויות עסקיות והפרעה למתחרים", אומר פנסטר.
הערך המוסף הראשוני של עורך הפטנטים - הבנת ההשפעה של קניין רוחני על החברה
ברמה הראשונית של הערך המוסף, עורך הפטנטים יכול לעזור ללקוח להבין איפה נמצא הקניין הרוחני בחברה. "התשובה היא - בכל מקום. השאלה החשובה יותר היא איך משפיע הקניין הרוחני על הפעילות והעתיד של החברה", אומר פנסטר. לכן, אחד מהנושאים החשובים ביותר עבור היזמים ובעלי החברות, הוא להבין מהו הערך של קניין רוחני בחברה שלהם. "זה מתחיל כבר משלב הרעיון, כאשר מחליטים לפתוח חברת סטארטאפ ואז עולה השאלה האם ללכת לעורך פטנטים", אומר פנסטר. "התשובה היא כן - משום שעורך הפטנטים יעזור להם להבין את האינטראקציה בין קניין רוחני לבין המתחרים וכל מה שקורה בשוק".
"מי שמבין את הביזנס הוא הלקוח", אומר פנסטר. "השאלה הראשונה של עורך הפטנטים אל הלקוח היא האם הוא יודע למה הוא כותב את הפטנט ומה הפטנט יודע לעשות - ובהתאם העורך יגיד לו מה הוא צריך בשביל לתמוך במטרות העסקיות שלו".
לדוגמה, כאשר חברה מסוימת מפתחת מכונית אוטונומית והמציאה מעגל שיודע לזהות הולך רגל וגם להחליט האם לעצור את המכונית בזיהוי הולך רגל, אם כותבים פטנט אחד, יהיו בו שני פרקים. "השאלה היא כמה דגש לשים על כל פרק", אומר פנסטר. "התשובה היא קודם כל להבין בשביל מה כותבים את הפטנט. אם החברה כותבת אותו כדי להשיג שיתוף פעולה עם חברה שיודעת לזהות הולכי רגל, יכול להיות שהחלק החשוב הוא קבלת ההחלטה. אם הם רוצים להתחרות בחברה שמזהה הולכי רגל, כנראה שיהיה חשוב יותר לשים דגש על אלמנט זיהוי הולכי הרגל. ואולי בכלל יש גורם אחר שמוביל למסקנה שצריך להדגיש את יכולת הזיהוי ביום ובלילה. אם אתה לא יודע למה לכתוב את הפטנט, לא תדע מה חשוב", אומר פנסטר.
חשוב גם להבין כי יש סוגי קניין רוחני נוספים, ולא רק פטנטים. החל מסימנים מסחריים, מוניטין, מידע ועוד - אשר מהווים כלים בידו של עורך הפטנטים בדרך להשגת המטרה, כפי שהוגדרה על ידי הלקוח.
האחריות של עורך הפטנטים היא להציע את הצעדים האפשריים בדרך למטרה הרצויה
לאחר שהלקוח הבין את התפקיד של הקניין הרוחני בתור כלי להשגת מטרות עסקיות, האחריות עוברת לעורך הפטנטים. "לא צריך לעניין את הלקוח איך זה יקרה ומה מספר הפטנטים. הוא צריך להגדיר תוצאות מקצועיות, ועורך הפטנטים מציע המלצות לשיטות וצעדים בדרך למימוש, לצד העלויות הנדרשות - על מנת שהלקוח יחליט על דרך פעולה", אומר פנסטר.
בסופו של דבר, אומר פנסטר, "קבלת החלטות באשר לקניין רוחני הן חלק בלתי נפרד מהאסטרטגיה של העסק. חשוב שהיזמים והחברות יבינו את המשמעות והחשיבות של הקניין הרוחני בחברה עצמה, באקוסיסטם, מול המתחרים ומול המשקיעים". לדבריו, "אינטראקציה עם עורך פטנטים יכולה להיות פורה, מועילה וקריטית להצלחה של החברה- כל מה שצריך הוא לבוא בגישה של מיצוי הפוטנציאל הרלוונטי, היכרות עם הליבה העסקית של הארגון ופתיחות לעצות המומחים".
