כשהסקנדרי הפך למכונת ההחייאה של ההשקעות המוקדמות בהייטק
כשהסקנדרי הפך למכונת ההחייאה של ההשקעות המוקדמות בהייטק
הירידה בהשקעות, העצירה בהנפקות וההזדמנויות בשוק הפכו את עסקאות הסקנדרי למשתלמות במיוחד ולערוץ מימון עקיף להשקעות מוקדמות; אם בעבר קרנות הסקנדרי פעלו בעיקר מול יזמים ועובדים ונתפסו ככאלה ש"מסדרות אקזיט", כיום מרבית העסקאות מתבצעות מול משקיעים מוקדמים ובכך מזרימות חזרה כסף חדש וחיוני ליזמים בשלבים מוקדמים
בשנה וחצי האחרונות ההייטק הישראלי חווה ירידה דרמטית בהיקף הגיוסים, שוק ההנפקות כמעט ונעלם ואקזיטים הינם מראה נדיר. במקביל לכך העלאת הריבית במשק לא עודדה השקעות חדשות. מצב זה הוביל לפגיעה משמעותית בקרנות early stage הזקוקות לזמן ארוך כדי לייצר תשואה. יתרה מכך, הסיטואציה אליהן נקלעו הקרנות הקשתה עליהן לגייס הון חדש ממשקיעים כיוון שכספי העבר שהושקעו עדיין "תקועים" בקרנות הישנות.
לאחר תקופה מאתגרת, שוק ההייטק נמצא סוף סוף בראשית דרכו החוצה מהמשבר. אמנם עדיין מוקדם לקבוע בוודאות שהמשבר מאחורינו, אך ניתן לזהות סימנים מעודדים רבים. בקרב רוב החברות השוויים ירדו לשווי ריאלי כזה שיכול להצדיק השקעות חדשות, ואכן לצד הירידה בהון של המשקיעים ישנן לא מעט הזדמנויות השקעה אטרקטיביות. למרות הירידה בשווי מאז הגיוס הקודם, קרנות רבות מנזילות כעת את האחזקות שלהן דרך עסקאות סקנדרי, בתמיכת הנהלת החברות שמשתפות מידע ומורידות חסמים בדרך לעסקאות הסקנדרי.
מצב זה מוביל לשינוי גם בתמהיל העסקאות: בשנה האחרונה חלה עליה ניכרת במעורבותם של משקיעים מוקדמים בעסקאות. גם אחרי הדיסקאונט שמגיע לעיתים למחצית ואף יותר מערך החברה שניתן לה ב–2021, הם מצליחים לייצר תשואה יפה מאוד (הודות להשקעתן עוד בשלבים המוקדמים). הכסף שמשתחרר מהשקעות ישנות מתפנה כעת להשקעות חדשות, ופוגש שוק בשל עם הזדמנויות השקעה אטרקטיביות אחרי תקופת המשבר ובעיצומה של המלחמה.
העלייה בעסקאות הסקנדרי מחייה את השוק, ומבשרת על סירקולציה חדשה לתעשיית ההון סיכון הישראלי. עצירה ארוכה בסבבי גיוס יצרה פער בלתי נתפס עבור היזמים, והמלחמה אף החריפה את המגמה הזו. לכן הנזלת הכספים למשקיעים המוקדמים הפכה ל"מכונת החייאה" של ממש עברו סטארטאפים בשלבים מוקדמים, שלא הספיקו להתבסס או לגייס.
כל אלו הובילו לשינוי בדרך הפעולה של תעשיית הסקנדרי – ובתרומתו ליציבות התעשייה. אם בעבר רוב הפעילות נעשתה אל מול יזמים ועובדים והן הצטיירו ככאלה שדואגות לאקזיטים לעובדי ההייטק, כעת רוב הפעילות מתמקדת יותר מול משקיעים בשלבים מוקדמים ואנג'לים, ובכך מזרימים כסף חדש וחיוני ליזמים בשלבים מוקדמים.
למדינה תפקיד חשוב בעידוד השקעות, ובמיוחד בתקופה מאתגרת זו אל לה להתעלם מהפוטנציאל הטמון בשוק הסקנדרי. לאור היתרונות הרבים שהוזכרו, הן ברכישת מניות של חברות בשלות ומובילות בשוויים אטרקטיביים והן בהזרמת רווחים אלו חזרה להשקעה בסטארט-אפים צעירים, המדינה יכולה וצריכה לפעול במספר דרכים.
כך למשל הקמת קרנות ממשלתיות להשקעה בשוק הסקנדרי או עידוד גופים מוסדיים להשקיע בקרנות סקנדרי, יכולה להזרים הון משמעותי ממקור חדש לתעשייה. גופים אלו, כמו קופות גמל וקרנות נאמנות, מנהלים סכומי כסף גדולים שיכולים לזרום חזרה לתעשיית ההייטק. כך גם מתן הטבות מס לרוכשים ולמוכרים בשוק הסקנדרי - הטבות אלו יהפכו את ההשקעה לאטרקטיבית יותר ויעודדו פעילות בשוק.
לסיכום, השקעה בשוק הסקנדרי תורמת הן למשקיעים והן לכלכלה הישראלית כולה. על ידי עידוד השקעה בסגמנט זה, המדינה יכולה להוביל לצמיחה משמעותית של השוק ולהבטיח את המשך הצלחתה של תעשיית ההייטק הישראלית.
מורן צ'מסי הוא שותף מנהל בקרן Amplefields Investments
