פרשנותהפיטורים בחברות הענק בהייטק - זו רק המנה הראשונה
פרשנות
הפיטורים בחברות הענק בהייטק - זו רק המנה הראשונה
גלי הפיטורים האחרונים בחברות ההייטק, שלא פסחו על ישראל, משקפים צורך להפוך קטנות וחכמות יותר. מאות אלפי עובדים הם לא נכס כשהם מכבידים את הבירוקרטיה, מגדילים את הדרג הניהולי ופוגעים בחדשנות
השנה החדשה החלה עם גלי פיטורים בישראל וגם בעולם - גוגל, אמזון ועוד חברות ענק הודיעו על פיטורים וצמצומי כח אדם של מאות רבות של עובדים, כאשר אצל רבות מהן מנכ"לי החברה דואגים ליידע את העובדים שזה אינו הגל האחרון ולמעשה החברות נמצאות בליבו של גל ארוך של פיטורים.
מנכ"ל גוגל סונדאר פיצ'אי כתב לעובדי החברה ש"הצבנו יעדים שאפתניים ואנחנו מתכוונים להשקיע השנה במטרות שבראש סדר העדיפויות שלנו. המציאות היא שכדי ליצור את היכולת לביצוע ההשקעות הללו, עלינו לקבל החלטות קשות". ההחלטות הקשות הן בעיקר המשך צמצום כח האדם של החברה תוך שיטוח דרגי ניהול, סגירה וצמצום של פעילויות שאינן בליבת העסקים וכן הקטנה של טריטוריות שאינן משמעותיות לחברה. לחברות אילו וכנראה לעוד הרבה אחרות חלחלה ההבנה שהשנים הקרובות עומדות בעידן של רווחיות, צמצום הוצאות ולא עוד התפארות בגיוסי ענק של עובדים.
משהו בפיטורים האחרונים בחברות הענק מעיד על כך שאנחנו רק בתחילת דרך של שינוי משמעותי בתעשיית ההייטק - שינוי שיובל על ידי הדרישה החד משמעית לרווחיות ועל ידי טכנולוגיות כמו הבינה המלאכותית על כל גווניה. השינוי יביא להקטנה משמעותית של כח האדם במרבית החברות. חברות אלו התגאו עד כה במאות אלפי עובדים שהן מעסיקות ומאז הקריסה של הבועה הגיעה ההבנה שעודף כח אדם אינו רק בעיה כלכלית אלא גם מקשה על צמיחה ועל מיקוד. עודף כח אדם יוצר דרגי ניהול רבים, יוצר בירוקרטיה בחברות אשר החדשנות והמהירות חייבות להיות הליבה שלהן הפכו להיות כבדות ואיטיות ורק משבר עצום שינה את עורן.
הפיטורים המשמעותיים ביותר עד כה בישראל היו בחברת יוניטי, אשר התמזגה בישראל עם חברת איירון סורס ועד גל הפיטורים הנוכחי העסיקה בישראל מעל ל־800 עובדים. החברה, שהיא השחקנית המובילה בעולם בכלי פיתוח ליצרני משחקים, החליטה לערוך שינוי משמעותי בפעילותה, אשר חלק גדול ממנו בו היה פיטורים של 25% מעובדי החברה. פיטורים אלו נגעו לכל סניפי החברה בעולם וגם בישראל.
במקרה הזה, כמו בפיטורים בחברות רב לאומיות אחרות, ישראל נפגעת ללא קשר להצלחת הסניף או חשיבותו אלא אך ורק להיותה חלק מאותו מארג עצום של פעילויות. בעבר ישראל, בזכות היותה מרכז טכנולוגי משמעותי להרבה חברות, ניצלה מחרב הפיטורים, אבל לאחרונה גלי הפיטורים בחברות הרב לאומיות מגיעים גם לישראל. במקרה של גוגל אמנם פוטר מספר קטן של עובדים, ברמה של בודדים, אבל הוכיחו שישראל אינה חסינה.
בישראל הנזק הוא כפול ולעיתים אף יותר מכך. לצד המשבר הכלכלי העולמי, שהביא חברות רבות לקצץ את כח האדם באופן משמעותי, ישראל נאלצה להתמודד בשנה האחרונה עם שני משברים קשים, שאחד מהם עדיין קיים ופעיל. המשבר הראשון היה המשבר החוקתי וההפיכה המשטרית, והשני - מלחמת חרבות ברזל שהחלה בשבעה באוקטובר והביאה את החברות בישראל למצוקה קשה.
בינואר, כאשר המלחמה נכנסה לשגרה וכבר לא היתה במלוא עוצמתה, החלו חברות ראשונות להעז ולפטר עובדים, צעד שאותו נמנעו לעשות לאורך כל המלחמה מחשש לזעם לא רק של עובדי החברה ובני משפחותיהם, שככל הנראה היו גם במילואים או אף ממש נפגעו ממנה, אלא גם זעם ציבורי שיופנה כלפי החברה ומשקיעיה. בין החברות שהמתינו למרות שתכננו לפטר זמן רב לפני כן ניתן לציין את אורקה סקיוריטי שפיטרה 60 עובדים (חלקם בישראל), טריגו שפיטרה 30 עובדים (כנ"ל) וסייסנס שפיטרה 60 עובדים, מתוכם 15 בישראל.
המצב הייחודי בישראל עדיין לא ניכר במלואו בגלי הפיטורים וככל הנראה עיקר עוצמתו תגיע בקרב חברות רבות שלא יצליחו לגייס כספים או להמשיך בפעילות השוטפת שלהן, ואז חלק לא מועט מהן ייאלץ לפטר חלק לא קטן מעובדיו או להיסגר. רשות החדשנות אמנם מציעה מסלול גיוס הון מהיר לחברות במצוקה עם 400 מיליון שקל בקופה, אבל המסלול דורש הון תואם שיגייסו החברות.
