בשורה למגישי הפטנטים האירופאיים: בית המשפט המאוחד ומערכת פטנט מאוחד יתחילו לפעול ב-2023. מהם השיקולים שחשוב לקחת בחשבון?
בשורה למגישי הפטנטים האירופאיים: בית המשפט המאוחד ומערכת פטנט מאוחד יתחילו לפעול ב-2023. מהם השיקולים שחשוב לקחת בחשבון?
אחת הבשורות המשמעותיות ביותר עבור חברות וסטארטאפים ישראלים הפעילים באירופה היא השקתה של מערכת פטנטים מאוחדת ובית משפט מאוחד לפטנטים באירופה, כבר במהלך 2023. מה עומד להשתנות בהליך ההגשה, הקבלה והאכיפה של קניין רוחני ביבשת? ומהם השיקולים שכדאי לקחת בחשבון בנושא?
אחרי שנים של עיכובים, בעוד מספר חודשים תחול במדינות רבות באירופה רפורמת מערכת הפטנט המאוחד המכפיפה פטנטים אירופאים לסמכותו של בית המשפט המאוחד לפטנטים. מאז הקמת משרד הפטנטים האירופי (EPO) לפני קרוב לחמישה עשורים, אין ספק שמדובר בשינוי החשוב ביותר בתחום הקניין הרוחני ביבשת אירופה.
עבור חברות ויזמים ישראלים רבים, מדובר בבשורה משמעותית הדורשת התייחסות והיערכות פעילה כבר עכשיו. מהי המשמעות של השינוי הקרוב? ומהם השיקולים המרכזיים עבור מי שמחזיק בפטנטים אירופאיים ומי שמעוניין להגיש בקשה לפטנטים בעתיד?
המצב נכון לעכשיו - הגשה למשרד פטנטים אירופאי, ולידציה ותביעה בנפרד בכל מדינה
נכון להיום, כאשר חברה, יזם או ממציא אשר רוצים להגן על הקניין הרוחני שלהם באירופה, עליהם להגיש בקשה באמצעות פטנט מקומי במדינה או פטנט אירופאי.
לאחר בדיקת הפטנט על ידי משרד הפטנטים האירופאי, ה-EPO (במסגרתו פועלות 38 מדינות, ביניהן בריטניה), על החברה לבצע ולידציה (אשרור) נפרדת בכל מדינה, בהתאם לדיני הקניין הרוחני המקומיים.
החסרונות המשמעותיים של המצב הקיים הוא שההליך עשוי להיות מסובך ויקר, במיוחד ככל שגובר מספר המדינות בהן הוא מבוצע. בנוסף, במקרה של הפרה, יש צורך לתבוע בנפרד בכל מדינה, וכך גם במקרים של ביטול הפטנט.
המהלך החדש - לא רק להגיש במקום אחד, אלא גם לתבוע במקום אחד
השקת היכולת להגיש בקשה לפטנט אירופאי ובית המשפט מאוחד לפטנטים תייצר זכות אחת המספקת הגנה אחידה ב-25 מדינות שחתמו (או עתידות לחתום) על האמנה המסדירה את הרפורמה.
החלת הרפורמה נדחתה לאחרונה ל-1 במרס, 2023. בהתאם, כך שהשקת הבית המשפט המאוחד לפטנטים נדחתה ל-1 ביוני 2023. עד כה, מתוך 25 המדינות שחתמו על התקנה של האיחוד ליישום הרפורמה, 17 מדינות אישרו בפועל את ההסכם: אוסטריה, בלגיה, בולגריה, דנמרק, אסטוניה, פינלנד, צרפת, גרמניה, איטליה, לטביה, ליטא, לוקסמבורג, מלטה, הולנד, פורטוגל, סלובניה ושבדיה.
לאחר תחילת הפעילות של בית המשפט, הגשת הבקשה לפטנטים אירופים תבוצע בדרך הרגילה דרך משרד הפטנטים האירופי. לאחר הפרסום על אישור הפטנט, לחברה יהיה חודש לבקש להכפיף את הפטנט למערכת החדשה. לפטנט האירופאי המאוחד יהיה תוקף בלעדי במדינות האיחוד האירופאי (למעט ספרד, פולין, צ'כיה, הונגריה וקרואטיה) והוא יאפשר הגנה אחידה ללא צורך באשרור בכל מדינה בנפרד.
מהן הסמכויות של בית המשפט המאוחד לפטנטים?
מטרותיו העיקריות של בית המשפט המאוחד לפטנטים הן הקמת פורום אפקטיבי לאכיפה וערעור על פטנטים באירופה, סיום הצורך בהתדיינות משפטית במדינות שונות, הגברת הוודאות המשפטית בעקבות פסיקה הרמונית בתחום, הצעת הליכים משפטיים פשוטים ויעילים יותר, ויצירת דיני פטנטים מהותיים הרמוניים באשר להיקף ולמגבלות הזכויות המוענקות, ובנוגע לסעדים במקרה של הפרה.
לבית המשפט המאוחד לפטנטים תהיה סמכות לדון באכיפת הפרות פטנט במדינות החברות ובנושאים קשורים כגון הארכות תוקף, וסמכות בלעדית לפסוק הפרה בפועל ובלעדיות במתן צווי מניעה זמניים וקבועים, כמו כן לבית המשפט המאוחד לפטנטים תהיה סמכות בלעדית לפסוק אי כשירות לרישום לבטל פטנטים.
תקופת מעבר (Sunrise) - אפשר לבקש שלא לצרף את הפטנט שלכם למערכת החדשה
על מנת לבצע את המעבר באופן הדרגתי ולאפשר לבעלי הפטנטים להתאקלם למערכת החדשה ולבית המשפט המאוחד, הוגדרה תקופת מעבר של שבע שנים בה מגישים יוכלו לבחור שלא להיות כפופים (Opt-out) למסגרת החדשה ולסמכות בית המשפט המאוחד לפטנטים, אלא למערכת הקיימת. תקופת המעבר הזו ניתנת להארכה.
מצד שני, ניתן לבקש דחייה בקבלת ההחלטה להענקת פטנט אירופאי על ידי ה-EPO, על מנת שיהיה אפשר להגן עליו בעתיד הקרוב אמצעות בית המשפט המאוחד לפטנטים.
היתרונות והחסרונות: חיסכון בעלויות ויעילות בהגשת תביעות, מול השמת כל הביצים בסל אחד
רועי מלצר, ראש תחום טכנולוגיות מחשוב בקבוצת ארליך, אחד מהמשרדים המובילים והגדולים בישראל בעולם הקניין הרוחני, אומר כי "יתרונות הפטנט המאוחד הם רבים: ראשית, הפטנט המאוחד מפשט ומצמצם את העלויות הנוכחיות החלות על חברות המגישות בקשה לקבלת פטנט, משום שאין צורך הליכי אימות בכל מדינה בנפרד. יתרון נוסף הוא חידוש מאוחד של תוקף הפטנטים, אשר פועל במפוצל נכון להיום. אגרת החידוש שוות ערך לעלות חידוש בארבע מדינות בהן רוב הפטנטים מאושרים, אך היא מציעה בעלות זו חידוש ביותר מ-20 מדינות".
העובדה כי יהיה ניתן לתבוע הפרה של פטנט באופן אחיד, רלוונטית למקרים בהם נדרשת תביעה נגד גוף טכנולוגי גדול, למשל, כך שניתן לבצע אותה באירופה כולה במקום אחד. מצידו השני של המטבע, ניתן יהיה גם לתבוע בעלי פטנט ולהוביל לביטול פטנטים באופן מרוכז.
"עבור חברות ישראליות, אשר מייחסות ערך הולך וגובר לפטנטים אירופאיים", אומר מלצר, "ליטיגציה על פטנטים באירופה תהפוך לכדאית יותר בעקבות מערכת הליטיגציה המאוחדת אשר מכסה את האזור הכלכלי הגדול בעולם ושותפת הסחר הגדולה ביותר של ישראל".
מצד שני, מלצר מסביר כי "החיסרון המשמעותי של פטנט אירופאי ובית משפט מאוחד הוא העובדה כי אתם שמים את כל הביצים בסל אחד. במערכת הנוכחית, כשמגישים פטנט במספר מדינות, גם אם הוא בוטל באחת המדינות, הוא נשאר במדינות אחרות".
מה עושים עכשיו?
ממציא או חברה הפועלים היום באירופה צריכים לקבל החלטה בין הגשת פטנט אירופאי הכפוף לבית המשפט המאוחד לפטנטים או ולידציה של פטנטים נפרדים הכפופים לבתי המשפט המדינתיים.
לאחר החלת הרפורמה, ברירת המחדל תהיה הכפפה לסמכות השיפוט של בית המשפט המאוחד לפטנטים, אך כאמור, כל חברה תוכל להגיש בקשה באופן פעיל לכל פטנט על ביטול השיוך למערכת החדשה (opt-out). היתרון באפשרות זו היה שהיזמים יכולים להחליט על ביטול השיוך רק במקרים בהם ההחלטה עדיפה להם (כל עוד אין תביעה תלויה סביב הפטנט). בנוסף, ניתן להגיש את הבקשה רק על חלק מהפטנטים מפורטפוליו ה-IP לפי אופי הפטנט והאינטרס העסקי, וה-opt-out אינו חד-סטרי כך שניתן לבטל אותו ולחזור לסמכות בית המשפט המאוחד לפטנטים (כל עוד אין תביעה הנמצאת בהליכים).
עבור חברות הנמצאות בעמדת מגננה ועומדות בפני סכנה לתביעה, אם הפטנט יהיה מוגן בכל מדינה בנפרד, התובע יצטרך להגיש את התביעות בכל מדינה, מה שיקשה עליו. מצד שני, עבור חברות שהסבירות הגדולה יותר עבורן היא להיות בעמדת תביעה על הפרת פטנט, עשויות להעדיף פטנט אירופאי המאפשר לרכז את התביעות תחת קורת גג אחת.
השיקולים שכדאי לקחת בחשבון - ניהול סיכונים, עלויות, הטיה לאומית והמדינות שלא בהסכם
בכל הנוגע לעלויות, כדאי לחשב מראש את ההוצאות הצפויות כדי למצוא את דרך הפעולה אופטימלית. "יש רף מסוים של מדינות שמעליו כדאי להגיש את הבקשה המאוחדת", אומר מלצר. ישנם מקרים בהם הגשה ב-4 מדינות מרכזיות תהיה עדיפה מבחינת עלויות לעומת הגשה למערכת המאוחדת, למשל".
חישוב העלות האפקטיבית ביותר תלויה בין היתר במספר המדינות שחתמו על הרפורמה בהן נדרש רישום פטנט. ה-EPO סיפק מדריך בלתי רשמי המשווה את עלות של פטנט אירופאי לעומת אשרור מדינתי ותחזוקה של EP קלאסי. על פי הערכות אלו, העלויות הכוללות של EP שאושר בארבע מדינות בהן הכי הרבה פטנטים מאושרים ונשמרים ל-12 שנים, הן גבוהות במעט (5%) מדמי חידוש של פטנט מאוחד. החיסכון עולה ל-8% עבור פטנטים הנשמרים למשך 15 שנים.
נקודה נוספת שעשויה להשפיע על ניהול ה-IP באירופה, לדברי מלצר, היא "שיש מי שיגידו שבתביעה של חברה צרפתית במדינה מסוימת, הסיכוי לזכות נמוך יותר מאשר תביעה בבית משפט כללי שאינו מורכב משופטים מאותה מדינה בלבד". לכן, חשוב להבין מיהם המתחרים ואיפה יהיה הכי כדאי לתבוע (או להגן) מולם.
בנוסף, מלצר מזכיר כי לא כל המדינות באירופה הן חלק מהאמנה המסדירה את פעילות בית המשפט המאוחד לפטנטים. "מדובר בנקודה חשובה למדי. בעבר אנגליה היתה אמורה להיות חלק מהיוזמה, אבל על רקע הברקזיט היא כבר לא שם. מדינות נוספות שלא נכללות תחת המטריה של בית המשפט המאוחד הן שווייץ, ספרד ופולין. המשמעות היא שצריך לעשות אצלן אשרור מדינתי לפטנטים באופן נפרד, במידת הצורך".
בשורה התחתונה, אומר מלצר, "מדובר במהלך חיובי, שעוד נצטרך ללמוד אותו לאחר תחילת הפעילות של המערכת ובית המשפט. אין ספק שמערכת שכזו יכולה לתת הגנה נרחבת יותר לפטנטים בכל המדינות. המפתח להחלטה הוא ניתוח של היתרונות והחסרונות ביחס לסיטואציה הספציפית של כל חברה. חשוב להבין שמדובר בנושא משמעותי, בו גם אי-פעולה מהווה החלטה אקטיבית של בחירה בבית המשפט המאוחד לפטנטים. חשוב שלא להיות מקובעים למסורת - נסו להבין לעומק מה הכי משתלם וכדאי לפי המדיניות בפועל והמצב של החברה".
"בשלב זה", מסכם מלצר, "אנחנו מגייסים את הניסיון רב השנים שלנו בעולם הפטנטים האירופאיים, בוחנים מקרוב את המצב ועוזרים לכל לקוח בנפרד בייעוץ לקבלת ההחלטה הנכונה ביותר עבורו".
