פרשנותמ-Own ועד מובילאיי: המנוע הקריטי לכלכלה הישראלית הוא שברירי
פרשנות
מ-Own ועד מובילאיי: המנוע הקריטי לכלכלה הישראלית הוא שברירי
האירועים של טאואר, Own ומובילאיי ממחישים מצד אחד את הפוטנציאל של היזמים והמוח הישראלי ומצד שני את הסיבות לדאגה בתעשיית ההייטק בישראל
שלושה אירועים שלכאורה לא ממש קשורים אחד לשני התרחשו בסוף השבוע האחרון בתעשיית ההייטק הישראלית. חד הקרן Own Company שהקימו ב־2015 אריאל ברקמן, אורי ינקילב, סם גוטמן, ערן כהן ודניאל גרשוני נמכר באקזיט מרשים של 2 מיליארד דולר לענקית מערכות המידע העולמית סיילספורס. בהודו פורסם כי יצרנית השבבים הישראלית טאואר תקים מפעל שבבים חדש במדינה הרחוקה בהשקעה של 10 מיליארד דולר יחד עם קבוצת אדאני. מניית מובילאיי נפלה ב־8% במסחר בוול סטריט ביום שישי בעקבות פרסומים בארה"ב על כך שאינטל מתכננת למכור את מרבית האחזקה שלה בחברה של אמנון שעשוע.
אבל קו אחד ברור מחבר בין האירועים: הם ממחישים היטב מצד אחד את היכולות האדירות של ההייטק הישראלי וכמה רחוק היזמים והמוח הישראלי יכולים להגיע מצד אחד ומן הצד השני מראים עד כמה המנוע הקריטי הזה לכלכלה הישראלית הוא שברירי. הוא תלוי בראש ובראשונה כמובן בטאלנט המקומי שיודע לייצר ידע ששווה לסיילספורס 2 מיליארד דולר, שווה לממשלה ההודית שנים של חיזורים אחרי היכולות של מהנדסי טאואר בהקמה וניהול ייצור במפעל שבבים ויכול לסגור ולו חלק מהבור התזרימי שאליו נקלעה אינטל. אבל לא פחות מכך, הוא תלוי מאוד בחברות הזרות ורצונן להשקיע בחברות ישראליות וגם ביכולת של ממשלת ישראל לייצר את התנאים לכך.
זו האחרונה ידעה אמנם לאורך השנים האחרונות לא להפריע לתעשייה לפרוח ולא התערבה ברגל הגסה שלה בשמורת הטבע הזאת, בניגוד לתחומים אחרים, אך לאחר שנה של מלחמה קשה וגיוס מילואים נרחב שבאו אחרי כמעט שנה של ניסיונות הפיכה משטרית, ייתכן שהגיע הרגע להבין שהייטק הוא לא רק מפעל הפיס שסוגר פה ושם בורות תקציביים, אלא תעשייה קריטית למדינה שדורשת חשיבה אסטרטגית ותכנון קדימה.
כשנשאל מנכ"ל טאואר מדוע החברה לא תקים מפעל חדש בישראל, אמר: "המענק בארה"ב הוא 35%, בהודו 75% ובישראל רק 9% לעומת 34% שקיבלנו בעבר"
זה אמנם מרשים ומעורר גאווה שטאואר נבחרה, לפחות לפי ציוץ של השר הראשי במחוז מאהראשטרה ההודי וללא הודעה רשמית בינתיים, להקים מפעל שבבים גדול בהודו. אבל השאלה שחייבת להעסיק את משרד האוצר ואת השרים הרלבנטיים בישראל כעת היא מדוע טאואר לא מקימה מפעל חדש כאן? מה שקורה הוא בדיוק ההיפך - רק לפני מספר חודשים היא סגרה את פאב 1, המפעל הראשון שלה במגדל העמק, שהתיישן. אז גם נשאל ראסל אלוונגר, מנכ"ל טאואר מדוע שהחברה לא תקים מפעל חדש במקומו בישראל, שאלה שזכתה לפרץ צחוק ציני והתשובה הבאה: "אין סובסידיה בישראל שתהפוך הקמת מפעל כאן למשתלם", הוא אומר, "ארה"ב נותנת מענק של 35% מעלות ההקמה, הודו נותנת מענק של 75% ואילו ישראל נותנת היום מענק של 9% בלבד וזאת לעומת 34% שקיבלנו בעבר".
לכאן אפשר לחבר בקלות את ההחלטה של אינטל להקפיא את הקמת המפעל החדש בקריית גת, מוקד תעסוקה חשוב מאין כמותו עבור הדרום בפרט וישראל בכלל. כאן הסיבה אמנם היא המשבר שאינטל חווה, אך התלות האדירה שפיתחה המדינה בחברה צריכה להדיר שינה משר האוצר, שר הכלכלה ואפילו ראש הממשלה. להקת העורבים של וול סטריט כבר חגה מעל מי שהיתה פעם ענקית המעבדים העולמית והיום נסחרת בשווי של 80 מיליארד דולר בלבד - פחות מפאלו אלטו של ניר צוק. אם אינטל אכן תפוצל לחברות שונות כפי שמסתמן כעת, יש בכך איום של ממש על התעסוקה בישראל ופרנסה למעגלים רחבים יותר. החברה מעסיקה 13 אלף עובדים כאן ולמרות הביקוש הגבוה לעובדים מצד המתחרות המתחזקות ובראשן אנבידיה ששמחה לגייס את עובדי אינטל לשעבר, קשה להאמין שאלפי עובדים יוכלו למצוא עבודה במהירות.
1 צפייה בגלריה
מובילאיי. צנחה ב-8.5% לאחר פרסומים שאינטל מתכננת למכור את רוב אחזקותיה
(Photo: Mobileye, an Intel Company)
את ההמחשה החריפה לכל גיהוק סביב אינטל, ויהיו בחודשים הקרובים רבים כאלה, אפשר היה לראות במניית מובילאיי ביום שישי האחרון. לאחר פרסומים בסוכנות הידיעות בלומברג על כך שאינטל שוקלת למכור חלק מאחזקתה של 88% ביצרנית המערכות לרכב אוטונומי מירושלים, המניה נפלה ביותר מ־8% והחברה נסחרת כעת לראשונה מתחת לשווי של 10 מיליארד דולר. לא יהיו שום סנטימנטים: אינטל זקוקה למזומנים עד כדי כך שלא אכפת לה למכור את המניות שלה עכשיו, כאשר מובילאיי מראש נסחרת ברמות שפל בעקבות קשיים עסקיים והנמכת תחזיות נוספת ברבעון השני.
גם החדשות הטובות באמת לכאורה על אקזיט נאה של 2 מיליארד דולר ב־Own צריך להדליק נורות אדומות אצל מקבלי ההחלטות בירושלים. אף שהחברה והקניין הרוחני שלה רשומים בישראל, מרבית מייסדיה שעדיין מחזיקים מניות הם ישראלים ויש לה גם משקיעים ישראלים, בהודעה של סיילספורס על הרכישה וגם בפרסומים על העסקה בחו"ל לא הוזכר בשום מקום שמדובר בחברה ישראלית. עד לא מזמן, עצם העובדה שהרכישה היא של חברה ישראלית זכתה להדגשה כדי לחדד את היתרון הטכנולוגי המשתמע מכך. בשנים האחרונות, ככל ש־Own התפתחה וגייסה חצי מיליארד דולר, היא העבירה את מרכז הכובד החוצה מישראל - המטה שלה נמצא היום בארה"ב, כמעט כל ההנהלה אמריקאית ומתוך 800 העובדים שלה רק 200 מועסקים במה שמוגדר כמרכז הפיתוח המקומי.
כמו במקרה של טאואר או מובילאיי, גם בסיפור של Own יש כמובן סיבות לגאווה, אבל גם סיבות לדאגה. שר האוצר בצלאל סמוטריץ' אמנם יכול לשמוח על התקבולים שיגיעו מהאקזיט הגדול, אבל חייב לחשוב גם על התרחיש שבו Own הייתה נשארת עצמאית, מונפקת בעוד כמה שנים בוול סטריט ומגדילה את מספר העובדים בישראל, מה שכבר לא יקרה.
