גיימריסט"כניסת האקדמיה לגיימינג מהותית ליצירת אקו-סיסטם"
גיימריסט
"כניסת האקדמיה לגיימינג מהותית ליצירת אקו-סיסטם"
אקדמיית בצלאל, בשיתוף הרשות לפיתוח ירושלים, איירון סורס והאוני' העברית, הקימה חממה ראשונה ליוצרי משחקים. דני ביקון, מנהל החממה: "צריך מקום משוחרר מדאגה להצלחה מסחרית, שהתוכן יהיה בפרונט". הוא לא חושש מכך שבוגרי החממה ינטשו לטובת תל אביב: "אם זה יקרה - טוב מאוד"
אקדמיית בצלאל לעיצוב ואמנות הכריזה לפני כשבועיים על הקמת "גיים האב" (Gamehub), חממה ראשונה בישראל לקידום יוצרי משחקי מחשב. החממה הוקמה בשיתוף האוניברסיטה העברית, משרד ירושלים ומורשת, הרשות לפיתוח ירושלים, עמותת המרחב החברתי וחברת איירון סורס (IronSource).
החממה תתקיים במבנה הישן של בית החולים שערי צדק. המחזור הראשון, המורכב מחמישה צוותים, ייצא לדרך ב-3 באפריל ויסתיים ב-30 ביוני. הצוותים יתחלקו בין ארבעה מסלולי פיתוח שונים: מסלול בסיס, ליוצרי משחקים בשלב הקונספט. מסלול מתקדם, המותאם ליוצרי משחקים שיצרו איזשהו אבטיפוס. מסלול הפקה, שמותאם לצוות יוצרים שנמצאים בשלב מתקדם וזקוקים לסיוע בהשלמת חלקי משחק שונים. מסלול שינוי חברתי יתמקד במשחקים בעלי מטרה חברתית או בצוות יוצרים מאוכלוסייה מגוונת.
"זה היה מאתגר לבחור מועמדים שהם לא רק מוצלחים, אלא גם מייצגים מגוון שלבי פיתוח, מהם נוכל ללמוד ולהבין מה הם צריכים", סיפר דני ביקון, מנהל החממה וראש לימודי המשחקים בבצלאל, בשיחה עם "כלכליסט". "בהמשך אנחנו מקווים שכל מסלול יהפוך לתכנית חממה בפני עצמה. כרגע אנחנו מציעים מסלול של שלושה וחצי חודשים בתמיכה בשלב הבסיסי. התמיכה בשלב מתקדם אורכת בין שישה לתשעה חודשים, ובתקציב יותר גדול משמעותית".
מדוע לדעתכם יש צורך בחממה?
"בשיח של יוצרי המשחקים, נקודת הכאב היא שהספקטרום של התעשייה בארץ עדיין מצומצם. יש הרבה שיח ביקורתי על החברות שיש בארץ (חברות סושיאל קזינו והיפר-קז'ואל). אני חושב שזה לא מוצדק - יש הרבה מקצועיות בארץ וצריך לאמץ אותה. אלה חברות שמובילות בעולם בתחומן. מה שאין פה זה משחקי טריפל A (משחקים בעלי תקציב הפקה גבוה) או דאבל A. אין פה כמעט אינדי, הוא מבצבץ.
1 צפייה בגלריה
מימין: דני ביקון, מנהל החממה. דן גרינברג, סמנכ"ל עיצוב באיירון סורס
(צילום: יחצ; אדם פרימר)
"אני חושב שהכניסה של האקדמיה היא מהותית ליצירת האקו-סיסטם. החממה מוקדשת למשחקים עצמאיים. אנחנו לא פוסלים משחקי טריפל A, אבל אי אפשר לעשות את זה בארץ כרגע. זה כמו שאי אפשר לעשות בארץ את ה'סטאר וורז' הבא. צריך בשביל זה אקו-סיסטם שלם של בעלי מקצוע תומכים. חברות אפקטים ואנימציה.
"בתעשיית המשחקים, ישראל חזקה בעיקר במקומות הכי מסחריים (משחקי סושיאל קזינו). זה הולם את ההייטק, כי הם יודעים לזהות איפה הכסף. המטריקה להצלחה שם היא כסף. ישנן מוטיבציות נוספות, אבל הן בעיקר קפיטליסטיות. אמנם גם אנחנו מכוונים להצלחה מסחרית, אבל צריך מקום שמשוחרר מהדאגה הזאת, כי התוכן גם צריך להיות בפרונט".
אתם לא חוששים שתתנו את כל הידע והכלים האלה וכל הסטארט-אפים האלה ינטשו לטובת אזור תל אביב?
"זה לא חשש. זה טוב מאוד אם זה יקרה. זה לא מיועד לירושלים, אלא אנחנו פועלים לבניית האקו-סיסטם הישראלי. התהליכים האלה הם ארוכי טווח. ההשקעה בהייטק בירושלים היא עצומה. תל אביב לפני 25 שנה לא הייתה מעצמת הייטק, היא הייתה עיר מתפרקת בחובות כלכליים כבדים. פייסבוק וגוגל לא היו רוצות לשבת על רוטשילד. ירושלים התחילה את התהליך לפני שנים ואי אפשר להגיד שאין שינוי. לצד ההייטק, יש השקעה בתעשיית המשחקים. האם אנחנו חוששים מזה? בכלל לא. החממה היא לטובת האקו-סיסטם הישראלי כולו. מהזווית של ירושלים, בעיניי זה טוב. זה אומר שירושלים צריכה להתחרות ולתת ערך".
לייצר את ה-Supercell הבאה
"איירון סורס החלה להיות מעורבת בהקמת החממה לפני כמעט שנה", סיפר ל"כלכליסט" דן גרינברג, סמנכ"ל העיצוב בחברה. ביקון סיפר בארוחת שישי לגרינברג, חברו, על הרעיון להקמת המיזם. "אני גם למדתי בבצלאל ואני מלמד בבצלאל, אז אנחנו מכירים. הוא סיפר לי שהוא מתחיל את המיזם הזה עם האוניברסיטה העברית, אז רצינו לתרום גם מהידע שלנו בתעשייה".
איזה חלק אתם לוקחים בהדרכת הצוותים?
"אנחנו עוזרים בכמה מסלולים שונים, בין אם בבניית כלכלת משחק, בהפצת המשחק, בשילוב מונטיזציה, ובוחנים איך המשחק עובד עם שחקנים אמיתיים. אנחנו לוקחים אנשים מאיירון סורס שמבינים בתחומים הללו והם מדריכים את הצוותים".
מה בסופו של דבר המטרה של המיזם? ללמד ליצור משחקים שירוויחו הרבה כסף? משחקים בעלי גוון אמנותי? משחקים עם מסר כלשהו?
"כוונת המיזם היא לעודד יצירה בצד האמנותי, בנייה של משחקים יותר עמוקים ממה שהיו קיימים עד היום בישראל. אנחנו יודעים שהתעשייה הצליחה בז'אנרים שמבוססים על דטא, כמו סושיאל קזינו. חברות בנישה מסוימת שמבוססת על תחומי המומחיות בארץ. אבל אם אנחנו רוצים להקים את לייצר את ה-Supercell (היוצרת של המשחק "Clash of Clans") הבאה, צריך לתמוך ביוצרים שנמצאים גם בצד של הארט - כדי לייצר משחקים ברמה גבוהה יותר".
