הפיטורים בהייטק ב-2022 היו רק הפרומו: מהלך עמוק, יסודי וכואב יתרחש בענף ב־2023
הפיטורים בהייטק ב-2022 היו רק הפרומו: מהלך עמוק, יסודי וכואב יתרחש בענף ב־2023
חברות הייטק פיטרו אשתקד בישראל 7,000 עובדים ובארה"ב 100 אלף עובדים; אך ברוב החברות מדובר במהלך שנועד בעיקר לרצות את המשקיעים; עכשיו מתקרב תורם של פיטורי המשבר האמיתיים שנובעים מקשיים תפעוליים // כתבה שלישית בסדרה
"חברות לא מתאוששות ממהלכים קשים. מנהלים יכולים להחליט שהם רוצים להיות אלון מאסקים, אבל זה על אחריותם", אומרת ל"כלכליסט" דבי לוויץ', מנהלת ושותפה בכירה בענקית הייעוץ האסטרטגי בוסטון קונסולטינג גרופ (BCG), "המשקיעים לא צריכים תמיד להיות במקום הראשון. מה שהמנהלים עושים לתרבות הארגונית בתקופות של מיתון ישפיע על החברה לזמן ארוך".
לוויץ', שמלווה כבר שנים ארוכות את החברות הגדולות והמוכרות ביותר בהליכים של בניית תרבות ארגונית וגם קיצוצים בהוצאות, מתייחסת לתקופה האחרונה שבמהלכה אחזה בחברות ההייטק בהלת פיטורים. זו החליפה את הבהלה ההפוכה - של גיוסי עובדים - שאפיינה אותן מהמחצית השנייה של 2020 ועד המחצית הראשונה של 2022.
בישראל פיטרו חברות הייטק קרוב ל־7,000 עובדים ובארה"ב היקף הפיטורים במגזר בארה"ב מגיע ל־100 אלף עובדים. אלא שבינתיים ברוב החברות, כפי שרומזת לוויץ', מדובר בפיטורים שנועדו בעיקר לרצות את המשקיעים שדורשים מההנהלות לשנות כיוון מצמיחה בכל מחיר לרווחיות בכל מחיר. חלק גדול מהחברות עונדות את הפיטורים כמו מדליה ומספרות על כך בגאווה, מה שרק מחזק את ההנחה כי עוד לא הגיע תורם של פיטורי המשבר האמיתיים שנובעים מקשיים תפעוליים. מרבית החברות מפטרות כ־10% מהחברה ולעתים אפילו פחות, מה שמחדד עוד יותר את ההבנה כי אלה לא מהלכים שיזיזו את המחט באמת מבחינת ההוצאות.
"מה שרואים עכשיו זה רק 'בואו נעצור רגע' ורואים את זה במספרים הקטנים מאוד של הפיטורים", אומר אהרל'ה מנקובסקי, שותף מייסד בקרן הון סיכון פיטנגו. "מי שיש לו אלף עובדים ומפטר 30 זה לא משמעותי, זה רק להעביר מסר למישהו. 25% מהעובדים זה זה מתחיל להיות משמעותי, מי שעשה אותם כבר חשב מעבר, שקל את מבנה ההוצאות והיחס שלו להכנסות. הערכה שלי היא שהרבה חברות אחרי השלב הראשון, יעשו עבודה על כל גרוש ועל התאמת המוצר לשוק. מי שיגיע למסקנה שעדיין לא מתאים, יצטרך לצאת לפיטורים יותר נרחבים".
ואכן באחרונה מתחילים לראות יותר ויותר סבבי פיטורים חוזרים בחברות כמו למשל קלטורה שניסו להימנע מסבב משמעותי בשלב הראשון, אך כעת מבינות שלא העריכו נכון את עומק המשבר. מנהלים שלא מסתכלים למציאות בעיניים ימצאו את עצמם, בדיוק כפי שאומרת לוויץ׳, עם תרבות ארגונית פגומה בה חרב הפיטורים מרחפת כל הזמן מעל ראשי העובדים ולא מאפשרת להתמקד בעבודה.
"אף אחד לא באמת מפטר 10% מהעובדים", טוען ניר אדלר, שותף בקרן הון סיכון SOMV, "בחברות הגדולות יותר רק הנשירה הטבעית עושה את זה ולכן הרוב בפועל נפרדו מ־20% ויותר מהעובדים. אסור לשכוח גם שתמיד יש נושא של טיוב כח אדם ואחרי הצמיחה הלא נורמלית בשנים האחרונות, כשחלק מהעובדים גוייסו ונקלטו בזום, פתאום מתגלים עובדים שלא באמת מתאימים מקצועית, או כאלה שלא נעימים בעבודת צוות אחרי החזרה לעבודה במשרד, או כאלה שפשוט לא מסוגלים לקום בבוקר. עד לאחרונה אלה שקיבלו את הציונים הנמוכים ביותר במשוב פשוט לא קיבלו העלאה, אבל עכשיו הם ילכו הביתה", הוא מסביר.
לא רק המספרים הנמוכים, אלא גם תמהיל המפוטרים מצביע על כך שבינתיים מרבית החברות לא באמת נגעו בליבה שלהן. החברות שפיטרו הן גם החברות שהציפו את עצמן בעובדים חדשים בין 2020 ל־2021. זו גם הסיבה שרואים לא מעט יוניקורנים וחברות שנתפסות כמוצלחות ועתירות מזומנים מקצצות בכוח האדם. "כבר יותר מחצי שנה מרגישים מאוד את התכווצות התעשייה, פיטורים בכל החברות הגדולות וחברות הסטארט־אפ שמשילות עובדים", אומרת ל"כלכליסט" שולי גלילי, שותפה בקרן הון סיכון אפווסט (UPWEST). "ב־2023 לא יהיה שינוי משמעותי, אבל בשני הרבעונים הראשונים נצטרך להסתכל על עמידה ביעדים של החברות. אם הלקוחות יתחילו לצמצם רכישות, נראה התכווצויות כואבות. הקיצוץ יגיע גם לאנשי הטכנולוגיה ונראה הרבה יותר מפוטרים", מוסיפה גלילי.
איך נדע האם ומתי פני התעשייה יהיו לפיטורי עומק שיבואו לידי ביטוי גם בעלייה בשיעור המובטלים במשק, מה שלא קרה עד עכשיו? הסיבה לפיטורים זה מה שמבדיל בין בין הקיצוצים ההמוניים שהיו במשבר הדוט.קום ואשר מפחידים את התעשייה לבין המשבר הנוכחי. אז ארגונים קנו המון קופסאות תקשורת שהבטיחו להם חיבור לאינטרנט, מבלי להבין למה הם צריכים את זה או מה יעשו עם כל הציוד. עם הכניסה למיתון, הוקפא הרכש הטכנולוגי וספקיות המוצרים שהנציגות הבולטות שלהן בישראל היו אמדוקס וקומברס החלו לפטר מאות עובדים. על רקע זה עלה גם החשש השבוע שאם אמדוקס שוב מפטרת - והיא פיטרה אלף עובדים גם בתחילת הקורונה - הרי שזה יכול להוות את אות הפתיחה לגל החדש של 2023.
אבל המצב היום שונה. אף שב־2023 צפויה האטה ברכישות מחברות טכנולוגיה, ברור היום שאי אפשר לוותר עליה לגמרי. את המשבר בטכנולוגיה היום ניתן להקביל למשבר נדל"ן במובנים רבים - אפשר לקנות פחות, הביקושים יורדים, אבל אי אפשר להפסיק לקנות לגמרי. מכאן שמי שהשכיל לפתח את המוצרים שבאמת חיוניים לשוק ותימחר אותם נכון יוכל להצליח גם בתקופת מיתון.
המיתון עשוי להטיב עם שני סוגים של חברות הייטק: אלה הגדולות והמוכרות, שהרכישה מהן נתפסת כבטוחה ומאפשרת גם לקנות מספר מוצרים במקום אחד ולקבל הנחה. במקביל, בשם החסכון בהוצאות תהיה נכונות לעבוד דווקא עם סטארט־אפים קטנים שניתן לקבל מהם את המוצרים או השירותים כמעט בחינם בתמורה למתן פידבק ואישור שימוש בשם הלקוח. הדבר משאיר באיזורי חוסר ודאות דווקא את החברות הבוגרות שיש להן כבר מכירות, אבל כאלה שעדיין לא הנפיקו ולכן ללקוחות פוטנציאליים אין ביטחון כי ימשיכו להתקיים גם מחר. הפגיעה צפויה לכל רוחב התחומים והיא נובעת גם מאפקט של כדור שלג - ככל שחברות מקפיאות גיוסי עובדים, הן זקוקות לפחות רישיונות של תוכנה וגורמות להאטה ואף קפאון בצמיחת החברות שמוכרות להן.
בשנת 2022 מרבית החברות עמדו ביעדי הצמיחה שלהן או תיקנו אותן קלות תוך כדי תהליך. שנת 2023 היא השנה הראשונה האמיתית בתוך המיתון, בתוך שערי ריבית שעדיין עולים ובעיקר בתוך שוק שבו מרבית החברות כבר דיווחו על צמצום משמעותי ברכש שהן עושות. התוצאה היא שחברות סטארט־אפ רבות צריכות לעדכן את תחזית הצמיחה שלהן בצורה משמעותית כלפי מטה וזאת לאחר שלפי עדויות של גורמים מתעשיית הטק המקומית, מרבית החברות הפרטיות לא עמדו בתחזיות הצמיחה שלהן ל־2022. התמונה לגבי החברות הציבוריות תתבהר בשבועות הקרובים כשתתחיל עונת הדו"חות הכספיים.
חברה שהכנסותיה יירדו, תיאלץ לפטר עובדים כשהיא סוגרת קווי מוצרים ולעתים מחלקות שלמות. משקיעים מעודדים היום את החברות למקד את המאמצים במוצרים שמוכרים הכי טוב ולא להיגרר להרפתקאות צדדיות שאולי יניבו משהו בעתיד. על כן פעילויות שלא יראו החזר מיידי על ההשקעה פשוט יופסקו ואז עשויים להתחיל להיפלט לשוק גם הטאלנטים הטכנולוגיים.
יאיר שניר, שותף בדל טכנולוג’יס, זרוע ההשקעות של יצרנית המחשבים, מאמין שעיקר הפגיעה בעובדים תהיה כתוצאה מאי־עמידה ביעדי צמיחה. "נראה פגיעה בביצועי החברות הגדולות ואלה שצריכים למכור להם. התוצאה של פגיעה זו תהיה התאמות תקציביות שיובילו לפיטורים במספר לא קטן של חברות". אבל שניר סבור גם שזו תקופה שיכולה להוביל לעתיד טוב יותר לתעשייה. "אם היזמים והמשקיעים ידעו להוביל למצב נורמלי חדש שבו אין השתוללות ויקומו חברות חדשות, המשכורות יתאזנו במקום שהן צריכות להתאזן והוצאות הנדל”ן יקטנו. זה יהיה תיקון שהוא טוב לתעשייה ויאפשר לחלק גדול מהתעשייה להכות על חטא".
לדברי גלילי, "חברות צעירות מאוד שפונות לשוק האמריקאי יצטרכו לעשות חושבים בדרך ליעד ולשנות מסלול ליעדים שחשבו שיגיעו אליהם. שם נראה הצטמצמות גם בטאלנטים שזה יותר קשה. הרבה חברות, בעיקר אלה שנוסדו בשנה שנתיים האחרונות, למדו מהתחלה לעבוד עם טאלנטים מכל העולם. כך הם יכולים להיות יותר יעילים בשכירת עובדים".
2 צפייה בגלריה
שותף בדל טכנולוג’יס יאיר שניר ושותפה בכירה בענקית הייעוץ BCG דבי לוויץ'. "מה שהמנהלים עושים לתרבות הארגונית בתקופות של מיתון ישפיע על החברה לזמן ארוך"
(איור: אוראל כהן, BCG)
גלילי מתריעה מפני התופעה של חברות שלא יודעות לסיים את דרכן בצורה נכונה. "אני מאמינה שנראה חברות שנסגרות בתקופה הזו ויש המון אנשים שיכולים לעזור להן לא להגיע למצב של קריסה במידה והחברה לא נמכרת או לא מתמזגת עם חברה אחרת. צריך לתכנן את הסגירה. עדיין יש כסף בשוק ויש קרנות שמשקיעות אבל הרבה יותר קשה לגייס את הסיבוב הבא. הרבה חברות יגיעו למצב שהן לא ימצאו את עצמן במצב בו הן יכולות להסתמך על הסיבוב הבא".
אחד מכיווני ההתפתחות במצבים של כמעט סגירה יכולות להיות עסקאות לרכישת צוותים המכונות אקוויהייר (AQUIHIRE). ההערכה היא שנראה הרבה רכישות כאלה בשנה הקרובה, כאשר במקום לסגור את החברה ולפטר את העובדים, ניתן יהיה להקדים תרופה למכה ולהעביר קבוצות שלמות של עובדים לבית חדש, שנמצא במצב פיננסי טוב יותר. עבור הרוכשת במצבים האלה, העסקה תחסוך חיפוש עובדים ובנייה של צוותים שיודעים לעבוד היטב ביחד.
