כלכליסט-טקבנק אוף אמריקה: 14 טכנולוגיות שיספקו פריצות דרך
כלכליסט-טק
בנק אוף אמריקה: 14 טכנולוגיות שיספקו פריצות דרך
בנק אוף אמריקה סימן עבור לקוחותיו העשירים 14 טכנולוגיות שיספקו פריצות דרך וייצרו שוק של 6.4 טריליון דולר. ממחשוב קוגניטיבי, דרך ביולוגיה סינתטית ועד מוניות מעופפות - ההשקעות למי שרוצים לדהור על היוניקורנים של 2030
מחקר חדש מבהיר עד כמה טכנולוגיות מתקדמות כמו אלמוות, ממשקי אדם־מכונה ומוח־מחשב קרובות ליישום בעולם האמיתי, על אף שהן נשמעות כאילו נלקחו מסרטי מדע בדיוני.
המחקר, שערך בנק אוף אמריקה, סימן עבור לקוחותיו את התחומים הבאים שעתידים לפרוץ קדימה ולהניב תשואה ניכרת.
לפי המחקר, הטכנולוגיות שמוצגות בדו”ח מייצגות שווי שוק של כ־330 מיליארד דולר, ועל פי חישוב קצב צמיחה שנתי ממוצע (CAGR) של 36%, מדובר בפוטנציאל צמיחה של 6.4 טריליון דולר עד 2030.
חברות פורצות דרך אלה עשויות לשבש תעשיות רבות, ולתרום למחזור הגדול הבא של צמיחה מונעת טכנולוגיה. הנה 14 טכנולוגיות העתיד:
1. משבשים את המוות
פריצות דרך טכנולוגיות בתחומי הבריאות, הביו־טק ותרופות האנטי־אייג'ינג עשויות להביא להארכת חיים באופן ה"משבש את המוות", כדברי הבנק. עד לפני שנים אחדות הזדקנות לא נתפסה כמחלה שאפשר לטפל בה, אבל זה משתנה. שחקנים בתחום זה מחפשים עוד ועוד דרכים להתמודד עם סימני ההיכר של הזדקנות. על פי הערכת המחקר, עד 2029 בני אדם יהיו למעשה "בני אלמוות" ויאריכו את חייהם במונחים שלא הכירו בעבר. עם זאת, לא מדובר על חיים כאדם צעיר לנצח. האדם מזדקן ומדובר במנגנון ביולוגי שעדיין לא ברור לחלוטין כיצד הוא עובד, אבל אפשר כבר היום להאט את קצב ההזדקנות, ולראיה גיל המוות הממוצע לא מפסיק לעלות במאה השנים האחרונות.
2. כחול מופלא
"טכנולוגיה כחולה" היא תעשייה מתקדמת המתמקדת במוצרים שעובדים בתוך הים או משתמשים באוקיינוסים כמשאב. פתרונות אלה כוללים ייצור אנרגיה, חקלאות ימית ודיג מדויק באמצעות מוצרי בינה מלאכותית. עד 2050 טכנולוגיה זו תוכל לספק 10% מצריכת החשמל השנתית הנוכחית של אירופה.
3. איך מזהים רגשות
"מחשוב אפקטיבי", או "מחשוב קוגניטיבי", נועד לאסוף ולנתח רגשות אנושיים ולהגיב להם באמצעות דימוי מחשבות אנושיות. אמנם זה נשמע קצת קריפי, אבל בפועל זה כבר קיים. כרגע מדובר עדיין בטכנולוגיה בוסרית למדי, שברוב המקרים לא ממש מצליחה להבין רגשות, אבל בעתיד בינה מלאכותית רגשית תוכל אולי לאסוף ולנתח סוגים חדשים לחלוטין של נתונים ולחזות או לדמות מחשבה אנושית שתוביל אנשים לפעולה. אדם נחשף בערך ל־5,000 פרסומות ביום, מתוכן הוא יזכור 12 ו־90% מהליך קבלת ההחלטות שלו בתחומים אלה יסתמכו על רגשותיו. זה הכיוון, פחות או יותר, שאליו צועדת הטכנולוגיה הזאת.
4. היקום מתרחב
מילת הבאזז הנפוצה ביותר היום בתחום הטכנולוגיה היא מטה־יקום (Metaverse). מארק צוקרברג אפילו שינה את שמה של פייסבוק למטא כדי להדגיש את אמונתו בתחום, והודיע על גיוס 10 אלף עובדים לפרויקט־העל. בפועל מדובר במרחבים משותפים ותלת־ממדיים המקושרים ליקום וירטואלי. יקום זה יכול לכלול אין־ספור עולמות וירטואליים מתמשכים שמשתפים פעולה זה עם זה, כמו גם את העולם הפיזי, ועתיד לשנות שווקים רבים. משתמשי אפליקציית סקונד לייף או משחקים מרובי משתתפים כבר מבינים כיצד עולם כזה נראה. אפילו אריאנה גרנדה, מרשמלו וטרביס סקוט ביצעו "הופעות גיימינג" כחלק ממשחק “פורטנייט”.
5. חשמל אלחוטי
חסל סדר מטענים וכבלים. עד שנת 2025 לכל אדם יהיו עשרה מכשירים הדורשים טעינה. בעזרת חשמל אלחוטי ואוטומציה, פתרונות טעינה רציפים יוכלו לספק טעינה ואספקת חשמל לקהילות מרוחקות.
6. מוח חיצוני
ממשקי מוח־מחשב. הכוונה היא לערוץ תקשורת ישיר בין המוח להתקן חיצוני כמו מחשב, טלפון או רכב. בטווח הקצר יותר, ממשקי מוח־מחשב יאפשרו לקדם פתרונות עבור אנשים בעלי שיתוק, ויבטיחו גל חדש של טכנולוגיה בתחומי הגיימינג, אבל לא רק. אילון מאסק, למשל, כבר הציג אבטיפוס של ממשק מוח־מחשב כזה לפני כמה שנים, ואף הדגים אותו פועל בסיוע שימפנזה חביבה. במחקר של אוניברסיטת וושינגטון ממשק מוח־מחשב כבר איפשר לאדם אחד לשלוט בידיו של אדם אחר באמצעות מחשבותיו בלבד.
7. משחקים במולקולות
ביולוגיה סינתטית. תחום מדעי המשלב תכונות של ביולוגיה מולקולרית, גנומיקה, כימיה, הנדסה, למידת מכונות ומדעי המחשב. התחום מנצל את המגוון העצום של הטבע כדי ליצור מולקולות שהכימיה המסורתית לא יכולה לייצר. זה אולי נשמע קצת כמו לשחק את אלוהים, אבל מדובר בענף שכנראה ישנה את החיים שלנו בקרוב. על פי הערכות המדענים, עד 2030 כל אדם יאכל, ילבש, יטופל או ישתמש במוצר שנוצר באמצעות ביולוגיה סינתטית.
8. האדם הביוני
ביו־האקינג. הביולוגיה לא עוצרת במולקולות. בני אדם ביוניים הם כבר היום מציאות, מה שבא לידי ביטוי באופן פולשני כמו שתלים או לא פולשני כמו שלד חיצוני. ביו־האקינג הוא גם תחום המאפשר ליישם טכנולוגיות עריכת גנים בשיטת "עשה זאת בעצמך" (DIY biology) כדי לשנות או לשפר את הגוף. השנה מנתחים ישראלים שתלו בפעם הראשונה בעולם קרנית מלאכותית אצל אדם עיוור בן 78.
9. ספרינט טלקום
G6. הדור הבא של רשתות הטלקום. על פי נתוני צריכת הדאטה בעולם, הטכנולוגיה תהיה נחוצה לשימוש בתוך פחות מעשור, כאשר טכנולוגיית G5 תגיע לקצה היכולת. באמצעות מהירות ההורדה ב-G6 תוכלו להוריד 142 סרטים באורך שעה באיכות 4K בשנייה אחת, או את כל התכנים של ספריית ניו יורק ב־20 שניות.
10. מוניות מעופפות
VTOL. רחפנים, כמובן, קיימים כבר היום, אך בדובאי ובערים נוספות כבר נערכים ניסויים במוניות מעופפות מעין אלה. כלי טיס כאלה יכולים לספק פתרון תחבורה נייד חלופי לתשתיות מיושנות ולכבישים עמוסים מדי במסגרות עירוניות. על פי נתונים שנאספו, בטיחות הרכבים המעופפים החדשים תהיה זהה לזו של תעופה מסחרית, כלומר סיכוי של 1 למיליארד לאירוע חריג.
11. ללכוד את הפחמן
לכידה ואחסון פחמן (CCS). כל המסלולים מובילים היום למדיניות של "אפס פחמן" ודורשים צורה כלשהי של צמצום פחמן דו־חמצני. אחסון פחמן, לצד פתרונות גיאו־הנדסיים אחרים, יכול לשמש חלק מפתרון קבוע לטווח הארוך להסרת פחמן דו־חמצני. כל התוכניות למען ערך פליטה השואף לאפס כוללות שימוש בלכידת ואחסון פחמן.
12. משחקי אור
הולוגרמות. גם זו טכנולוגיה שתמיד נתפסה כמו משהו שלא נראה לפני המאה ב־24. מדובר בייצור סביבה מדומה באמצעות הקרנת תמונות ומשחקי אור, וכך לאפשר לאנשים "להתכנס" בחדר וירטואלי אחד בלי לעזוב את מקומם הפיזי. שלא כמו במציאות מדומה, היא אינה מחייבת את המשתמשים להרכיב משקפיים או התקני ראש.
13. סופר סוללות
הכוונה היא שסוללות מצב מוצק (solid state), סוללות מתכת־אוויר (vanadium flow) וסוללות יון סודיום, המאפשרות טעינה מהירה יותר, צפיפות אנרגיה רבה יותר ושימוש חוזר רב יותר. כבר השנה הצליחו לטעון סוללה של מכונית טסלה בתוך עשר דקות.
14. כרייה ירוקה
כריית מי שפכים וכריית אסטרואידים יכולה לספק פתרונות פחות מזהמים והרסניים לסביבה מאלה הקיימים היום. כך גם אגרומיינינג וכרייה בים עמוק, שיכולה לייצר מתכות בעלות 70% פחות פליטות פחמן.
רק קומץ משבשים משפיעים באמת על צמיחת השווקים
המחקר החדש של בנק אוף אמריקה מעניין לא רק כי הוא מדגים עד כמה הטכנולוגיות ה”בדיוניות” הללו קרובות ליישום, אלא גם כי הוא מנסה לעשות סדר בתחומים שעבור רבים נשמעים כמו סינית, למשל “ביולוגיה סינטתית” ו”בינה מלאכותית רגשית”. בבנק, כמובן, רוצים לסייע למשקיעים לנתב את הכסף שלהם למקומות שלדעתו הם יראו בהם תשואה יפה. הסקירה הוצגה לאחרונה במחקר הפנימי השנתי שהוא מפיץ מדי שנה לבכירי הבנק, ללקוחות מועדפים ולגורמים בתעשייה. את המחקר כתב והוביל חיים ישראל, ראש תחום המחקר הגלובלי של הבנק וישראלי. זה לא המחקר הראשון שכתב עבור הבנק ועד כה הוא מצליח לדייק בתחזיותיו.
עוד מציינים בבנק כי חדשנות משבשת תמיד מנצחת: על פי החישובים של מומחיו, ב־30 השנים האחרונות רק 1.5% מהחברות בשוק הניבו את כל ההון בשוק המניות העולמי. כלומר, רק קומץ של משבשים (“חברות סופרסטאר”) משפיעים באמת על צמיחת השווקים הפיננסיים לטווח הארוך. עוד מציינים כותבי הדו”ח שבעוד שאנחנו חושבים לעתים קרובות באופן לינארי, ההתקדמות הטכנולוגית מתרחשת באופן אקספוננציאלי.
למעשה עוד לא ראינו כלום: שינוי פרדיגמה בתחומי צריכת נתונים (אנחנו מייצרים 2.5 קווינטיליון בייט נתונים בכל יום והקצב מוכפל כל שנתיים־שלוש), עוצמת עיבוד מהירה יותר (פי טריליון מאז אפולו 11) ועלייתה של הבינה המלאכותית AI (שמפגינה יכולות IQ מרשימות) יובילו להתפתחות המהירה ביותר של טכנולוגיה משבשת בהיסטוריה.
