ניתוחחקירת ארה"ב נגד ענקיות ה־AI תתקשה לעמוד בקצב הפיתוחים חסר התקדים
ניתוח
חקירת ארה"ב נגד ענקיות ה־AI תתקשה לעמוד בקצב הפיתוחים חסר התקדים
משרד המשפטים האמריקאי ונציבות הסחר הפדרלית נערכים לחקירת הגבלים עסקיים נגד "השילוש הקדוש": מיקרוסופט, אנבידיה ו־OpenAI. למרות הצהרת הכוונות, מדובר במערכת מסורבלת שתתייצב מול תחום שמתפתח במהירות אדירה
בשבוע שעבר סיכמו ביניהם משרד המשפטים האמריקאי ונציבות הסחר הפדרלית (FTC) על חלוקת עבודה בחקירת ענקיות הבינה המלאכותית (AI) מיקרוסופט, OpenAI ואנבידיה. מחלקת המשפטים תחקור את אנבידיה, בעוד ה־FTC תוביל את החקירה של OpenAI ומיקרוסופט - כך לפי דיווח של "הניו יורק טיימס".
לכאורה, זהו צעד רגולטורי נטול משמעות רחבה. אחרי הכל, חקירות ההגבלים העסקיים טרם התחילו. ואולם, בפעם הקודמת שביצעו הסוכנויות מהלך כזה - עת הסכימו ב־2019 על חלוקת האחריות לחקירת אפל, אמזון, גוגל ומטא - זה נגמר בכתבי אישום חמורים סביב הפרת חוקי הגבלים עסקיים.
תפקיד מהותי לכל אחת
המשמעות: הרגולטורים מאותתים שהם לוקחים את הסכנות האפשריות של טכנולוגיות AI מודרניות ברצינות רבה. השאלה היא האם ההליך הרגולטורי יהיה מהיר דיו כדי לעמוד בקצב ההתפתחויות בתחום.
אין זה מקרי ששתי החברות הציבוריות עם שווי השוק הגבוה בעולם הן גם שתי השחקניות המובילות בתחום הבינה המלאכותית הגנרטיבית (GenAI). מיקרוסופט (עם שווי שוק של 3.15 טריליון דולר), על גב השקעה של 13 מיליארד דולר ב־OpenAI ושיתוף פעולה צמוד עם החברה, מקדימה את השוק בשילוב יכולות AI במוצריה. אנבידיה, שעם שווי שוק של 3.01 טריליון דולר דחקה בשבוע שעבר את אפל מהמקום השני, סיפקה בשנה האחרונה צמיחה חסרת תקדים בוול סטריט הודות להגמוניה הכמעט מוחלטת שלה בשוק שבבי ה־AI. ו־OpenAI אמנם אינה חברה ציבורית, אך היא הכוח המניע החשוב ביותר של המהפכה הנוכחית.
חלוקת הסמכויות בין משרד המשפטים ונציבות הסחר היא איתות כוונות משמעותי. ב־2019 המשרדים חילקו ביניהם אחריות לגוגל, אפל, מטא ואמזון והגישו נגדן כתבי אישום
שלוש החברות ביחד יכולות להיחשב כשילוש הקדוש של שוק ה־GenAI, כאשר כל אחת ממלאת תפקיד מובדל ומהותי. OpenAI מפתחת מודלים ושירותים, שרבות אחרות ממהרות לחקות; מיקרוסופט מראה איך אפשר לשלב אותם במגוון מוצרים; ואנבידיה מספקת להן ולכל שאר התעשייה את כוח העיבוד העצום שדרוש על מנת לאמן מודלים ולהריצם. אך למרות תפקידן המכריע, ולמרות הסכנה הפוטנציאלית, עד עכשיו הצליחו החברות לחמוק מביקורת הגבלים עסקיים משמעותית.
ביולי 2022 אמנם פתחה ה־FTC בחקירה האם נהלי איסוף המידע של OpenAI פוגעים בלקוחות, ובינואר החלה לבחון את שיתוף הפעולה בינה לבין מיקרוסופט, וכן את ההשקעה של גוגל ואמזון ב־Anthropic. ואולם, מדובר בחקירות מוגבלות יחסית, ורגולציית ה־AI בארצות הברית מפגרת אחרי זו של האיחוד האירופי, שכבר השלים חקיקת AI רחבה (ראו מסגרת).
אפשרות לפירוק חברות
הסכם חלוקת הסמכויות הוא סימן לכך שהרגולטורים נערכים לעלות הילוך ולפתוח בחקירת הגבלים עסקיים רחבה. לפי "הניו יורק טיימס", החקירה של מחלקת המשפטים נגד אנבידיה יכולה להתמקד בהיבטים כמו האופן שבו התוכנה שלה נועלת משתמשים לשימוש בשבבים שלה, והאופן שבו היא מפיצה שבבים אלו ללקוחות. חקירת ה־FTC יכולה לעסוק באופן שבו שילבה מיקרוסופט את המודלים של OpenAI בבינג, וורד, פאוורפוינט ומוצרים אחרים, וכן באופן שבו ההשקעה של מיקרוסופט ב־OpenAI (שהעניקה לך 49% מהחברה) ושיתוף הפעולה הצמוד ביניהן משפיעים על עיצוב הטכנולוגיה.
מדובר בשלב התחלתי מאוד - הסיכום עצמו יוכרז רק בימים הקרובים. ואולם, חלוקת הסמכויות היא איתות כוונות משמעותי, במיוחד לאור ניסיון העבר. ב־2019 הגיעו הסוכנויות לסיכום דומה, במסגרתו קיבל משרד המשפטים את האחריות לגוגל ולאפל וה־FTC למטא ולאמזון. התוצאה היתה כתבי אישום נרחבים שהוגשו מאז נגד החברות. ניצחון לממשל יכול להוביל לאבדן הכנסות של עשרות מיליארדי דולרים בשנה לחברות, אולי אפילו לפירוקן.
אם ההסכם הנוכחי יוביל לתוצאה דומה, נראה כתבי אישום חמורים נגד אנבידיה, מיקרוסופט ו־OpenAI שיכולים, למשל, לדרוש את פירוק הברית בין מיקרוסופט ל־OpenAI בטענה שהיא שקולה בפועל לרכישה. ואולם, עוד למדנו מההסכם הקודם שהליכים אלו לוקחים זמן. יותר מדי זמן. התביעה נגד אפל הוגשה במרץ השנה, זו נגד אמזון בספטמבר. שתיהן עוד רחוקות ממשפט. התביעה נגד מטא הוגשה בסוף 2020 (ובדרך נדחתה על הסף והוגשה מחדש), וגם טרם החל המשפט. טיעוני הסיכום במשפט של גוגל (שהתביעה בו הוגשה ב־2020) נשמעו רק בחודש שעבר, וטרם ניתנה הכרעה. וגם אז, צפוי הליך ערעורים בן כמה שנים טובות. בינתיים, החברות ממשיכות לפעול כרגיל או כמעט כרגיל.
מעט מדי ומאוחר מדי
עכשיו, קחו את המערכת הרגולטורית/משפטית המסורבלת והאיטית הזו ונסו להשתמש בה לאסדרת תחום שמתפתח במהירות אדירה, כנראה חסרת תקדים, שבו כמעט כל חודש מביא לשוק פיתוחים ויכולות חדשים. איזה סיכוי יש לבצע רגולציה אפקטיבית או רלוונטית, כשמה שהרגולטורים מתעסקים בו היום ויגיע לכדי מימוש בעוד שנים יכול להיות לא רלוונטי בתוך רבעונים? כבר עכשיו, אפשר לומר שהרגולטורים עושים מעט מדי ומאוחר מדי. אם רוצים באמת לאסדר את תחום הבינה המלאכותית, לבלום ניצול לרעה של דומיננטיות בשוק, להטיל פיקוח אמיתי על פיתוח ופריסת מוצרים בעלי פוטנציאל הרסני, צריך לעשות הרבה יותר והרבה יותר מהר מאשר עוד חקירה.
הפיקוח האירופי יצא לדרך: משרד ייעודי יעסיק עורכי דין ומומחים טכניים
האיחוד האירופי, שעקף את ארצות הברית בתחום אסדרת תחום הבינה המלאכותית, הודיע בסוף החודש שעבר על הקמת משרד AI רשמי.
פתיחת המשרד מגיעה בתום תהליך בן חודש שבמסגרתו חתמו המדינות החברות על חקיקת ה־AI ואישררו אותה. המשרד הייעודי יפקח על יישום הרגולציה בתחום פיתוחי בינה מלאכותית, זאת לקראת כניסת חוק ה־AI לתוקף ב־16 ביוני. לפי דיווח ב"יורו ניוז", לוצ'ילה סיולי, מנהלת תחום הבינה המלאכותית בנציבות האירופית, תעמוד בראש המשרד החדש.
מועצת הבינה מלאכותית, שבה יישבו רגולטורים מכל אחת מ־27 המדינות החברות, יסייעו בתהליכי הרגולציה וצפויים לקיים פגישת בכורה במהלך החודש.
לפי דיווח ב־TechCrunch, המשרד ימנה חמש חטיבות ובכוונתו להעסיק מעל 140 אנשי מקצוע, בהם מומחים טכניים, עורכי דין, מומחים במדע המדינה וכלכלנים. המשרד יתרחב בשנים הבאות, לפי הצורך. חטיבת הרגולציה תעמוד בקשר עם המדינות החברות ותתאם פעולות אכיפה רגולטוריות. כמו כן, היא תוודא כי חוק הבינה המלאכותית אכן מיושם בתחומי האיחוד האירופי. החטיבה תטפל גם בחקירות, הפרות החוק ומהלכי ענישה. חטיבת בטיחות ה־AI תזהה סיכונים מערכתיים הקיימים במודלים כלליים של בינה מלאכותית ותפתח, בין היתר, שיטות להערכת סיכונים.
חטיבה נוספת - בינה מלאכותית לטובת הציבור - תתכנן ותבצע פרויקטים בינלאומיים, בהם סימולציות אקלימיות, אבחון סרטן ופיתוחים אורבניים. חטיבת המצוינות והרובוטיקה תתמוך ותממן חקר בינה מלאכותית. חטיבת החדשנות ותיאום המדיניות תפקח על יישום מדיניות האיחוד האירופי בתחום, תעקוב אחר טרנדים טכנולוגיים והשקעות ותקדם יישומים של בינה מלאכותית באמצעות מעבדת החדשנות הדיגיטלית האירופית.
לפי פרסומים בסוכנות רויטרס ורשת CNBC, מפרי חוק הבינה המלאכותית יהיו חשופים לקנסות שינועו בין 7.5 מיליון יורו או 1.5% מההכנסות הגלובליות של החברה, ל־35 מיליון יורו או 7% מההכנסות הגלובליות - הסכום הגבוה מביניהם. הקנס ייקבע בהתאם לסוג ההפרה. חדשות החוץ
