פודטק 2021“בתוך עשור 15% משוק הבשר בארץ יהיו תחליפי חלבון"
פודטק 2021
“בתוך עשור 15% משוק הבשר בארץ יהיו תחליפי חלבון"
לפי ההערכות, בתוך כעשור ישתווה מספר הסטארט־אפים בתחום הפודטק למספרם בתחום הסייבר, ואלו יחזקו את ישראל כמעצמת פודטק עולמית. לקראת תחרות הפודטק של כלכליסט מספרים בכירי התעשייה על המגמות החדשות בתחום שעיקר הפעילות בו מתמקדת בצפון הארץ
ההשקעות הגבוהות בחברות פודטק בשנה האחרונה הסבו את תשומת הלב לתעשייה הצומחת שתשנה את האופן שבו אנו צורכים מזון.
מעובדה אחת בולטת קשה להתעלם: אם תעשיית מדעי החיים מתרכזת באזור רחובות ותעשיית השבבים נמצאת בחיפה, הרי שתעשיית הפודטק הולכת לצפון ובעיקר לגליל. "בתוך ישראל, האזור שיוביל את התחום יהיה הגליל המזרחי", אומר שי כהן, chief innovation officer בתנובה.
לקראת תחרות הפודטק של "כלכליסט" ותנובה, שמטרתה לבחור את המהלך החדשני הבא בתעשיית המזון, "כלכליסט" בדק לאן הולכת התעשייה ומהם הדברים הכי חמים בה כיום.
השופטים בתחרות השנה הם: יואל אסתרון, מו"ל “כלכליסט”; אייל מליס, מנכ"ל תנובה; ד"ר זאב פלדמן, יו"ר חבר הנאמנים, המכללה האקדמית תל־חי; אניה אלדן, סמנכ”לית הזנק ופיתוח עסקי, רשות החדשנות; שי כהן, מנהל יחידת החדשנות הקונצרנית (CINO) בתנובה; ג'ון מדבד, מייסד ומנכ"ל OurCrowd; פרופ' איילת פישמן, חברת סגל בפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון בטכניון; אייל רוזנטל, שותף בקרן ההון סיכון Finistere Ventures; ד"ר טלי פלדמן סיון, יזמת סדרתית בתחומי הפודטק, הפארמה והמכשור הרפואי; ד”ר תמי מירון, CTO בחממת הפודטק Fresh Start; ניר גולדשטיין, מנכ”ל GFI ישראל. רו"ח מלווה של התחרות הוא רון צדוק, ראש תחום פודטק ואגטק, KPMG סומך חייקין.
1 צפייה בגלריה
מימין: נגה סלע־שלו, ד”ר אופיר בנימין, דוד זיגדון ושי כהן
(צילומים: אוראל כהן, שלומי יוסף, רמי זינגר)
לדברי שי כהן, השוק העולמי של תחליפי חלבון גדל בהתמדה וצמיחתו תואץ בשנים הקרובות. "ההערכות הן שעד 2030 הוא צפוי להגיע להיקף של כ־300 מיליארד דולר, כמחצית מתוכו יהוו תחליפי בשר, בין שמדובר בבשר מתורבת ובין שבבשר על בסיס צמחי", הוא אומר. "המגמה לא תפסח על ישראל. אנו מעריכים כי בתוך עשור כ־15% משוק הבשר והעוף בארץ יהיו מבוססים על תחליפי חלבון. כמות הסטארט־אפים בעולמות הפודטק תשתווה לכמות הסטארט־אפים בתחום הסייבר, ואלו יחזקו את ישראל כמעצמת פודטק עולמית. הגליל המזרחי יוביל את התחום, וזאת בזכות ההשקעה של המדינה, תעשיית המזון החזקה שקיימת שם, התשתית האקדמית החזקה והתמיכה של הרשויות המקומיות והמדינה בתוכנית הפודטק בגליל של משרד הכלכלה ורשות החדשנות".
כלכלת מזון בת־קיימא
ד"ר אופיר בנימין מהחוג למדעי המזון במכללה האקדמית תל־חי מציין כי המכללה מקדמת בצפון יצירה של אקוסיסטם חדש בתחום הפודטק שיוביל את ישראל כמרכז מחקר, ידע וחדשנות בעולמות המזון. "האקוסיסטם מורכב משחקני מפתח כמו המכללה עם החוגים של מדעי המזון, מדעי התזונה, ביוטכנולוגיה ועוד. כמו כן הוא כולל את מכון המחקר מיגל שעוסק בתחומי הפודטק בהקשרים ביוטכנולוגיים, תזונה וחקלאות, וגם את החממה והאקסלרטור בקריית שמונה שמקדמים הקמת חברות הזנק בפודטק עם תמיכה של קרנות השקעה וחברות מזון. יוזמה גדולה נוספת שתצא לפועל בקרוב היא הקמת מכון מזון לאומי בשטחי מכללת תל־חי. מטרתו תהיה לחבר בין התעשייה לאקדמיה בביצוע מחקרים יישומים ושירות בתחומי החדשנות של הפודטק. האקוסיסטם הזה מייצר ייחוד וחוזקה שימשכו אליו הרבה חברות ויזמים", הוא אומר.
דוד זיגדון, מנכ"ל מכון המחקר מיגל, מוסיף: "נראה עלייה של חברות הזנק בתחום, עלייה במיזוגים של חברות הזנק לתוך חברות גדולות, אימוץ תקנים בתחום מזון פונקציונלי וכניסה של מדעי הנתונים לכל שרשרת הייצור והצריכה".
נגה סלע־שלו, סמנכ”לית פיתוח עסקי של חממת הפודטק Fresh Start, מציינת שכדי להתמודד עם האתגרים שמציב השינוי שאליו נדרשת תעשיית המזון העולמית, יש צורך בטכנולוגיות רב־תחומיות בתעשיית הפודטק: “להערכתנו, בעוד חמש שנים תהיה מודעות צרכנית גבוהה יותר לכלכלת מזון בת־קיימא, ובכלל זה התפתחות ניכרת של שוק החלבון האלטרנטיבי. נראה פתיחות גוברת לפתרונות הנדסה גנטית התורמים לקיימות של שרשרת ערך כדוגמת חברת הפורטפוליו Pigmentum, והטמעה נרחבת של בינה מלאכותית ולמידת מכונה שיפחיתו את הבזבוז, ישפרו את ניהול הביקוש וההיצע ויטייבו תהליכי פיתוח וייצור".
שאלנו את המומחים מהם לדעתם התחומים החמים בפודטק שיש להתמקד בהם. שי כהן: "תחום תחליפי החלבון, שישראל בולטת בו לטובה, כולל חקלאות תאית, המשלבת בין רכיבי חלב ובשר מתורבת במוצרים מבוססי חלבון מן החי והצומח, כמו הסטארט־אפ פרופיוז מחממת Fresh Start; ייצור חלבונים באמצעות תהליכי התססה, כמו Remilk שפיתחה שיטה לייצור חלבוני חלב זהים לחלבוני חלב מן החי בטכנולוגיית תסיסה מיקרוביאלית; ושיטות ייצור חדשניות בתחום החלבון מן הצומח, כמו Alfred שפיתחה טכנולוגיה המחקה את המרקם והטעם של בשר וחלב”.
תחום נוסף שכהן מציין הוא התזונה המותאמת אישית הכולל שני היבטים מרכזיים. הראשון הוא התמקדות בחומרי גלם חדשניים ורכיבים פונקציונליים, בהם הפחתת סוכר במיצים, חלבון ממתיק המחליף סוכר, צבעים טבעיים ועוד. בישראל סטארט־אפים רבים מתמקדים בתחום זה, ובהם חברת פיגמנטום, המפתחת טכנולוגיה לשינוי רכיבים גנטיים בצמחים לטובת ייצור חומרי טעם וצבע טבעיים; חברת בלוטרי, שפיתחה טכנולוגיית להפחתת סוכר ממיץ סחוט טבעי ועוד. “תחום זה יתפתח ביתר שאת כשחברות המזון יספקו כלים תומכים בתהליך קבלת ההחלטות לתזונה של הצרכנים על ידי כלים טכנולוגיים כמו Day two, המאפשרת התאמה אישית של תזונה על בסיס הרכב חיידקי עבור חולי סכרת ולומן, המציעה מכשיר המודד את חילוף החומרים של הגוף בזמן אמת דרך הנשימה”, אומר כהן.
ד"ר אופיר בנימין סבור שהתחומים החמים ביותר להשקעה הם חלבון אלטרנטיבי, שימוש בפחת מזון, הפחתת סוכר, שומן רווי ונתרן, מציאת פתרונות טכנולוגיים לעיבוד מזון בצורה מתקדמת כולל בציוד ביתי, תזונה מותאמת אישית כולל נושא המיקרוביום ופיתוח מוצרים בריאים ובני־קיימא".
רוח גבית מהרגולציה
לדברי נגה סלע־שלו, בשנה החולפת עיקר ההשקעה היתה באי קומרס, ארוחות מוכנות ומשלוחים וחלבון אלטרנטיבי. “אלה תחומים שמגפת הקורונה חיזקה. היזמות בתחום החלבון האלטרנטיבי התרחבה מחברות שמייצרות מוצרי קצה, לטכנולוגיות תומכות דוגמת חברת הפורטפוליו ProFuse Technology. יש התמקדות בתחליפי דגים ופירות ים, בתחליפי שומן מהחי, בפיתוח רכיבי חלבון ובמקורות חלבון חדשים. יש עניין גובר בפתרונות לצמצום הבזבוז לכל אורך שרשרת הערך, וכן באריזות חכמות ובנות־קיימא, גם בשל רוח גבית חזקה מהרגולציה. בנוסף, יש פיתוח של טכנולוגיות מבוססות בינה מלאכותית ולמידת מכונה לשיפור וייעול התעשייה – מהפיתוח עד לצריכה”.
סלע־שלו מוסיפה שמשרד הכלכלה הקצה מאות מיליוני שקלים להקמת תשתיות מחקר ופיתוח בצפון: “מיקוד תשתיות אלו באזור אחד צפוי לייצר יתרון משמעותי ליזמות בתחום. החיבור החזק לחקלאות באזור מייצר קרקע פורייה לחדשנות מן השדה ועד לצלחת, הנתמכת ואף מונעת מפעילותם של גופי אקדמיה ומחקר כדוגמת מכון המחקר מיגל ומכללת תל־חי ופעילות מגזר עסקי פרטי ותעשייתי כדוגמת החממה ושותפותיה – תנובה, טמפו, פלטפורמת ההשקעות אאורקראוד וקרן ההשקעות פיניסטר ונצ'רס, לצד משקיעים נוספים ותעשיה מקומית. הגורמים המוניציפליים תומכים באג'נדה ומסייעים בשירותי מעטפת ובהטבות לתעשיה מקומית. החממה תתמוך בעשרות חברות במסגרת 8 שנות הזיכיון שניתן לה מרשות החדשנות, כ־7 מהחברות עד סוף השנה. זאת, לצד שפע יזמויות וחברות נוספות שכבר פעילות באזור".
