דוח טכנולוגי גוגל שוכרת עובדים אפרו-אמריקאים למשרות זוטרות יותר - והיא רק הסימפטום
דוח טכנולוגי
גוגל שוכרת עובדים אפרו-אמריקאים למשרות זוטרות יותר - והיא רק הסימפטום
הגזענות הסמויה והגלויה במגזר ההייטק בארה"ב וברחבי העולם נמשכת חרף כל דוחות הגיוון המעוצבים, המחויבויות לשיפור המצב והפרויקטים המושקעים. עובדת מחלקת כוח האדם של גוגל תובעת עכשיו את החברה על כך שלטענתה היא פוטרה לאחר שהתלוננה בנושא. רגע, אנחנו ב-2022?
מגזר ההייטק העולמי אוהב להתגאות בכך שהוא מקום שוויוני שמתייחס לאנשים על בסיס היכולות שלהם בלבד ומתעלם משיקולים כמו מגדר או גזע בבואו לסנן מועמדים. זה חלק מהאתוס המייסד של התחום - מצוינות על בסיס יכולות. בפועל, הנתונים מספרים סיפור אחר לגמרי. בארה"ב, למשל, חלקם של העובדים האפרו-אמריקאים בחברות טכנולוגיה עומד על 7.4% בלבד, נמוך משמעותית מחלקם בכוח העבודה (14.4%) ובאוכלוסיית ארה"ב (12.1%).
הסיבות לכך מורכבות ולא כולן תלויות בחברות עצמן: גישה מוגבלת למשאבים כמו חינוך ובריאות או ניידות נמוכה יותר מצמצמים את מאגר המועמדים האפשריים מקבוצות מיעוט וגם חברה שתנקוט בגישה מריטוקרטית אמיתית תמצא את זה בלתי אפשרי להתאים את הגיוון של העובדים שלה לזה שבאוכלוסייה (ואפשר לדבר גם על כמה מריטוקרטיה אמיתית היא הוגנת כשלשתי קבוצות אוכלוסייה יש נתוני פתיחה מבניים שונים וכשאחת מהן נאלצת להתמודד עם הרבה יותר חסמים חברתיים, אך זה כבר דיון ליום אחר).
ואולם, גם בעולם הלא-באמת הוגן ושיוויוני של חברות טכנולוגיה, יש חברות שבולטות לרעה במיוחד. עכשיו אחת מהן גם תיאלץ להתמודד עם זה בבית המשפט. גוגל, לפי נתונים שלה עצמה, מעסיקה בארה"ב רק 4.4% שחורים מכלל עובדיה (וזה עוד נתון שקצת מעוות לטובתה, שכן הוא מתייחס גם לעובדים שלהם יותר ממוצא גזעי אחד, כשאחד מהם הוא שחור) – נמוך משמעותית לא רק משיעורם באוכלוסייה או במגזר ההייטק, אלא אפילו משיעורים בתת-המגזר שאליו שייכת גוגל – חברות חיפוש ופרסומים דיגיטליים, שם שיעור העובדים השחורים עומד על 9.1%.
נתונים אלה, כפי שטוענת עובדת גוגל לשעבר בשם אפריל קריסטינה קורלי אינם תוצאה של מקריות. לפי בקשה לתביעה ייצוגית שהגישה בסוף השבוע, החברה מפלה עובדים שחורים באופן שיטתי בכך שהיא שוכרת אותם למשרות זוטרות יותר, משלמת להם שכר נמוך יותר ומונעת מהם אפשרויות קידום.
קורלי מכירה מקרוב את המדיניות הזאת של גוגל. היא עבדה במחלקת כוח האדם בחברה בין 2014 ל-2020, והיתה אמונה על גיוס עובדים שחורים באמצעות תוכנית לגיוס עובדים מאוניברסיטאות וקולג'ים שבהם יש רוב של תלמידים שחורים (מה שמכונה באנגלית historically Black colleges and universities, או HBCU). היא פוטרה, לדבריה, לאור ביקורת חוזרת ונשנת שלה על מדיניות ההעסקה הגזענית של החברה.
"נמאס להם לשמוע אותי תוקפת את הבולשיט הגזעני שלהם", חשפה קורלי בטוויטר בדצמבר 2020. לדבריה, לפני שהחלה לעבוד בחברה גוגל לא שכרה אף בוגר HBCU לתפקיד טכנולוגי וכל 300 המהנדסים ממוסדות אלה שהצטרפו לחברה בזמן עבודתה שם עשו זאת בעקבות פעילותה האישית. וגם זה לא היה פשוט, כי מגייסים סיננו קורות חיים על סמך מוסדות לימוד "לא מוכרים" או כתבו פידבק מעליב בתום ראיונות.
לפי התביעה שהגישה, לא היה מדובר בבעיות נקודתיות. "גוגל פועלות לפי דפוס מכוון של אפליה גזעית ונקמה, ומשמרת מדיניות העסקה עם השפעה משמעותית לרעת עובדים שחורים בארה"ב", נכתב בה. בין השאר, נטען שגוגל נוהגת לשכור עובדים שחורים למשרות זוטרות יותר עם אפשרויות קידום מוגבלות מכפי שהניסיון והידע שלהם מצדיקים וכתוצאה מכך משלמת להם פחות מאשר לעובדים לבנים. מועמדים שחורים ראויים נפסלים לפעמים מכיוון שהם לא "גוגליים" דיים – לפי התביעה, דרך מוסיוות לכנות אותם לא-לבנים. עוד נטען כי מועמדים שחורים זוכים לשאלות קשות יותר במכוון בזמן ראיון עבודה על מנת להכשיל אותם.
בנוגע לקורלי עצמה נטען בתביעה שהיא סבלה מסביבת עבודה עויינת ושבאופן תכוף מנהלים התבלבלו בינה לבין שתי עמיתות שחורות אחרות. לדבריה, לה ולעמיתות לא הותר לדבר או להעביר מצגות בפגישות חשובות, כשבאחת מהן מנהל תהה מי מהן תרצה לשכב אתו. כמו כן, קורלי טוענת ששכרה נפגע והיא ננזפה אחרי שביקרה את נהלי החברה בפגישה פנימית ב-2019. גוגל לא הגיבה לפניית הניו יורק טיימס בנושא.
את התביעה מחזקים נתונים מספריים על שיעור השחורים בתפקידים שונים בגוגל. מעבר לכך שרק 4.4% מעובדי החברה שחורים, רק 3% מהעובדים הבכירים שחורים, וכך גם רק 2.9% מהעובדים בתפקידים טכנולוגיים. ברמה האנקדוטלית, הסיפור של קורלי והפרטים מהתביעה עצמה מזכירים את פיטוריה של ד"ר טימניט גברו בעילה רשמית לא אמינה וככל הנראה על רקע האקטיביזם שלה בתוך החברה ומחוצה לה.
גוגל היא לא חברה יוצאת דופן בהקשר זה, רק זו שהזרקור עכשיו מופנה אליה - והזרקור הזה מבליט עד כמה, למרות כל ההצהרות היפות, דו"חות הגיוון המעוצבים, המחויבויות ארוכות השנים לשיפור המצב והתכניות והפרויקטים המושקעים, בפועל מעט מאוד השתנה. ואף שיש נסיבות שנמצאות מחוץ להישג ידן, התביעה מדגימה עד כמה החברות יכולות לעשות יותר ואיזה תפקיד יש לתרבות העבודה שלהן בשימור המצב הקיים. גוגל כבר לא חברה צעירה. היא קיימת כבר קרוב לרבע מאה. בתקופה הזאת היא הצליחה לשנות מהיסוד את העולם שבו אנו חיים ולחולל מהפכה בדרך שבה אנו צורכים מידע ומתקשרים. המוצרים שלה שינו וממשיכים לשנות את חיי היומיום שלנו ומכניסים לה רווחים של מיליארדי דולרים.
אם חרף זאת היא לא מצליחה לשנות את תרבות העבודה שלה ולהתמודד עם הטיות גלויות וסמויות בהליך ההעסקה והקידום של עובדים שחורים, אין ברירה אלא להסיק שהיא פשוט לא רוצה מספיק, לא באמת מעוניינת לשנות. וכשזה המצב, אפשר לקוות שתביעה ייצוגית שתחשוף בצורה מעמיקה ושיטתית את מה שקורה בפנים, ואולי גם תלחץ על המחוקקים והרגולטורים להתערב, תתחיל להזיז דברים.
